33 / 72
ט
ָ
ב
ְ
שׁ
ִ
טו’ בּ
כמה מילים על החג הכי לא חגיגי
פירות שאת תוכם, הגרעין, זורקים ואת חיצוניותם אוכלים - כמו זיתים, תמרים
ודובדבנים.
פירות שנאכלים בשלמותם, כלומר גם קליפתם וגם תוכם נאכלים - כמו
תאנים, תותים וחרובים.
הפירות האלה, לפי החלוקה הקטגורית, מייצגים תכונות ומצבים אנושיים
שונים. כך, לפעמים צריך להסיר את הקליפה כדי לחשוף את המהות ולפעמים
צריך לעקור את הגרעין, כי המשמעות נמצאת דווקא ברובד הקרוב יותר לפני
השטח.
כל אחד מהטיפוסים הללו מסמל חלק במורכבות האנושית, חלק שאי אפשר
ולא צריך להתעלם ממנו. על פי הקבלה, אכילת הפירות ודווקא בסדר הזה,
מסמלת התקדמות רוחנית בקבלה שלנו ובסובלנות שלנו כלפי המידות
האנושיות.
יש
‘סדר’
סדר טו’ בשבט נקבע במאה ה-61 בצפת מרובת המקובלים, שקבעו “תיקון
ליל טו’ בשבט”. המסובים בסדר היו לומדים על הפירות מתוך התורה,
התלמוד וספר הזוהר, שותים ארבע כוסות, בדומה לסדר הפסח ומתפללים
תפילות מיוחדות לשלום האילנות. ברבות הימים, כשהתיקון הפך ממוסד יותר
והזכיר את ליל הסדר של פסח, הוא זכה לכינוי “סדר ט”ו בשבט”. סדר ט”ו
בשבט, בשונה מסדר הפסח, הוא לא אחיד ולא מחייב ומאפשר להכיל תכנים
נוספים לפי בחירה.
מהלך ה’סדר’: עורכים שולחן, מקושט עלים ופרחים וקערות פירות יבשים
ואגוזים מכל המינים והסוגים. במהלך הסדר, כל אחת מארבע הכוסות מייצגת
עונה אחרת של השנה. הכוס הראשונה ששותים היא כוס יין לבן, המסמלת
את הסתיו. בכוס השנייה מערבבים הרבה יין לבן עם מעט אדום, על מנת
לסמל את החורף, בו הטבע מתחיל להתעורר. הכוס השלישית שהיא תערובת
יינות ביחס הפוך - הרבה אדום ומעט לבן, המסמלת את האביב בו הפריחה
בשיאה. ואילו הכוס הרביעית, על טהרת היין האדום, מסמלת את עונת הקיץ,
בה הפירות מבשילים וניתנים לאכילה.
יש הנוהגים לשלב קטעים ושירים ארצישראלים, סיפורים ומשלים.
יש
נטיעות
בראשית הציונות, עם הקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל, קיבל
ט”ו בשבט משמעות נוספת. טקס הנטיעות הראשון של ט”ו בשבט התקיים
בשנת תרמ”ד – 4881 במושבה ייסוד המעלה. בשנת 8091, הכריזה הסתדרות
המורים והגננות בארץ ישראל על ט”ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את
אישורם של מוסדות התנועה הציונית ומנהג הנטיעות התבצע באמצעות הקרן
הקיימת לישראל.
במהלך השנים מאז קום המדינה, הלכו ופחתו שטחי הנטיעות וגברה המודעות
לנושא הסביבתי וט”ו בשבט קיבל משמעות חדשה בדמות חג שמירת על
הטבע והקיימות. גופים ומוסדות העוסקים בהגנה על החי והצומח, כגון -
החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, יחד עם משרד החינוך, הכריזו
על ט”ו בשבט כחג שמירת הטבע.
33
גליון 352
אבן שהם