39 / 72
המודרניים, כאלו שאנחנו חייבים לקדם באמצעות
המדע ויפה שעה קודם?
“האתגרים הגדולים של החיים שלנו הם בעיני-
קיימות, רפואה ומזון. שלושת אלו, הם משאבים
וצרכים מתכלים, בלעדיהם אין לנו קיום פיזי בעולם
הזה ולכן הם במוקד האתגרים של החיים בעת הזו.
המונח ‘קיימות’, טומן בחובו מעבר לאנרגיה חלופית
ופחות מזהמת ושמירה על הירוק. במוקד המאמץ,
הצמחה או הגדלה בכל דרך של משאבי קיום
טבעיים. החברה שלי, פיוריג’ן, שנמכרה לברזילאים,
עניינה בגידול מואץ, באמצעות הנדסה גנטית, של
עצים. הגידול המואץ הזה מאפשר דרך טובה יותר
להתמודד עם המחסור בנייר, שהוא מוצר צריכה
אדיר בהיקפו, שצריכתו רק עולה ועולה עם השנים.
אי אפשר אפילו לתאר עד כמה המחסור הזה עלול
להשפיע על החיים שלנו. זו דוגמא להמצאה ופיתוח
שתורמים לקיימות.
הנושא השני הוא הרפואה. חלק גדול מהמערך
הרפואי כיום עוסק בהארכת תוחלת החיים. עכשיו
אנחנו מתפנים להבנה, שראוי לשים את הדגש על
איכות החיים ולא רק על הארכתם. כאשר איכות
החיים נמוכה, מה שווה הארכתם? צריך לתת את
הדעת על איכות החיים בגיל השלישי, כמוטיב חשוב
בהבנת דרכי החיים כיום.
הנושא השלישי הוא המזון. האוכלוסייה בעולם
מתרבה במהירות עצומה, ומצד שני, שטחי
החקלאות מצטמצמים והמדבר מתפשט. מאגרי
ומשאבי המזון קטנים ובחלקים מסוימים בעולם
חסרונם כבר מורגש. אני חושב שבאמצעות החדרת
טכנולוגיות חדשות כמו מזון מהונדס גנטית, יגיע
הפתרון”.
על אתיקה
וניסויים בבעלי חיים
הוא נתפס כפרופ’ שיכול לעשות ככל העולה על
רוחו בתחומי האקדמיה, כי עם תעודות הצלחה
וקבלות, לא מתווכחים. אבל שוסיוב לא נותן לפוזת
המצליחן לעלות לו לראש והוא מצוי במאבק אתי
וקונפליקטים לא פשוטים בעניינים הקשורים
לגבולות עבודת המחקר.
“יש הרבה שאלות אתיות שעולות בתחום העבודה
והמחקר שלי, בייחוד מכיוון שאני עוסק בהנדסה
גנטית ובפיתוחים שמרחיבים את גבולות היכולת
האנושית הטבעית. היכולת לייצר רשתית,
שתאפשר לאדם לראות באיכות אינפרא, היא
סוגיה אתית מבחינתי. לא נכון בעניי לתת
לבני אדם את היכולת הזו. זו יכולת חודרנית,
שמאפשרת חדירה לפרטיות של בני אדם
אחרים. אני לעצמי הייתי חש שזו גורמת
לי לתחושת אבדן פרטיות וממש
לפגיעה. לעומת זאת, אפשר לקחת
את היכולת הזו ולהשתמש
בה לשימושים מקבילים
מועילים.לדוגמא, על ידי
כלבים מאומנים למיצוי
היכולות והיתרונות
שראיית האינפרא
מעניקה. יש נושאים
אתיים שצריך לדעתי
לבחון באופן רחב יותר,
ברמת התועלת והתרומה הכלל
אנושית. לדוגמא, בנושא מזון מהונדס
גנטית. באירופה יש רבים המתנגדים
לכך. אבל האם הם מודעים לזה,
שעבור אנשים שחיים במדינות העולם
השלישי, שם יש מחסור במשאבים
וגידולים ומזון, הנדסת המזון היא פתרון
שיכול להציל רבבות”.
מה לגבי ניסויים בבעלי חיים במסגרת
העבודה, הנושא הזה מעלה הרבה שאלות
מוסריות ואתיות, איך אתה מתמודד איתן?
“שאלת העבודה עם בעלי חיים היא שאלה גדולה
ואני מודע לה מאוד. אני פועל בכפוף לוועדת
האתיקה של האוניברסיטה שגם היא מונחית על ידי
חוקים, כללים ותקנים של וועדת הלסינקי. כאשר
אנחנו רוצים לבצע ניסוי שיש בו מעורבות של בעלי
חיים, אנחנו חייבים לעמוד בדרישות הוועדה. אני
מבצע את הניסויים הללו, מתוך כורח ובלית ברירה,
כדי לקדם תרופת ושתלים, לא נהנה מזה, אבל מבין
שאין דרך אחרת ומאמין מאוד שהפתרון לעניין טמון
בהנדסה הגנטית.
אחת החברות שלי, קולפלנט, עוסקת בהפקת קולגן
באמצעות הנדסה גנטית מצמח הטבק. לקולוגן
יש הרבה מאוד שימושים רפואיים וחלק מהם הם
בתחום הקוסמטיקה. יוצא, שהפקת הקולגן נעשית
מחיות או גוויות אדם. זה מוסרי? ההנדסה הגנטית
נותנת מענה מושלם ומצליחה לייצר קולגן טהור
מצמחים. כך שמבחינה אתית יש כאן התקדמות
והתפתחות חיובית”.
עצלן עם פוטנציאל
גדל ברחובות, משפחה בורגנית, סנדביץ בין שלושה
ילדים. כשהיה ילד, לא בטוח שמישהו חשב שהוא
סטארט אפ
שהרבה פעמים
אני טוען
המדענים שוכחים למה הגיעו
לאוניברסיטה וממשיכים לייצר
מאמרים מפה ועד מחרתיים. התוצאה
היא, שיש הרבה חוקרים שמומחים
במשהו צר נורא שלא מעניין אף
אחד חוץ מהם והשאלה היא, מה
התרומה של אותו עניין צר לחיים
שלנו והצידוק שלהם לקבל את תנאי
האוניברסיטה הנוחים
39
גליון 352
אבן שהם