אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין - גליון 253

30 / 72

30 גליון 352 אבן שהם
ה ק ש ת י ל ד י ש ל ל
ה ק ש ת י ל ד י ש ל ל
ת ו כ ן ש י ו ו ק י
מזה חמש שנים הולכת
ומתבססת בשוהם קהילה
מעורבת, תוססת וצעירה,
החורטת על דגלה את הצורך
והרצון בחיים משותפים ובחינוך
משותף לדתיים וחילוניים.
מסלול קשת הוקם ביוזמתה של
קבוצת הורים ובסיוע המועצה,
בראשותו של גיל ליבנה, שראתה
את הצורך ההולך וגובר בפתרון
של חינוך משלב
במסגרת מסלול קשת בביה"ס אבן חן, משוייכים
התלמידים לשתי קבוצות דומות בגודלן – קבוצת
המפגש (תלמידים חילוניים), וקבוצת התפילה
(תלמידים דתיים).
אורית רוזנפלד-קרעין
פסיכולוגית שיקומית,
נשואה לצחי ואם לחמישה
ילדים: רוני (כיתה ג'2
קשת), אורי (כיתה א'2
קשת), דני (גן חובה קשת)
- כולם בקבוצת התפילה,
וטל ואריאל, תאומות בנות
9 חודשים. אורית ובעלה צחי מנהלים אורך חיים
משלב בעצמם – אורית דתיה וצחי חילוני. הבית הוא
בית דתי.
איה נחום-קרפיבקה
עורכת דין ומגשרת, נשואה
לאריאל ואם לארבעה
ילדים: אוריה (כיתה ג'2
קשת), אביגיל (גן חובה
קשת) - שניהם בקבוצת
המפגש, ואהוד אמרי, אחים
תאומים בני שנה וחצי.
אריאל ואיה מנהלים אורח חיים חילוני יהודי.
מאיה פייגן
מנהלת משרד, נשואה
ליונתן ואם לשלוש בנות:
מיטל (כתה ג'2 קשת), ליאל
(גן חובה קשת), שתיהן
בקבוצת התפילה, ועדן,
בת 4. מאיה ויונתן מנהלים
אורחי חיים דתי.
איך הגעתן לקשת?
: "בננו הבכור היה בגן ממלכתי (גן סיגלית איה
המקסים) לפני עלייה לחט"צ. את אריאל ואותי
העסיקה שאלת המקום שממלאת הזהות היהודית
בחיינו, והרגשנו שהחינוך הממלכתי הרגיל לא נתן
לה מקום מספיק. שמענו על מסגרות כמו תל"י ויחד,
ובמקביל שמענו שמתארגנת יוזמה להקמת מסלול
משולב בשוהם. אט אט נחשפנו לפעילות והכרנו את
המודל של "קשת", וכאשר התבשרנו כי המסלול
נפתח - לאחר התלבטויות - נרשמנו."
: "הבית שלנו הוא מעורב, כלומר צחי חילוני אורית
ואני דתייה. הילדים התחנכו במסגרות דתיות, מה
שתמיד היה ברור כחלק מההסכמות ביני לבין צחי.
כשבתנו הבכורה היתה בגן עירית, שהוא גן ממ"ד,
התחלנו להרגיש שלמרות המסגרת הנפלאה, חסר
בה משהו מהחיים שלנו. היה לנו גם חשוב מאוד
שהילדים שלנו לא יחיו בבועה, אלא ייחשפו גם
לסביבה ששונה מהם. בנוסף, הפערים הקיימים
בין חילונים לדתיים הם בעינינו אחד האתגרים
המרכזיים העומדים בפני החברה הישראלית
היום, ובעינינו הפיתרון תמיד מתחיל מחינוך - כך
שכששמענו על מסלול קשת היה ברור לנו שהוא
מתאים לנו כמו כפפה ליד."
: "שמענו על חוג בית של קשת והגענו כדי מאיה
להתרשם. מהר מאד השתכנענו והפכנו לתומכים
נלהבים. שמחנו מהאפשרות
לחנך את בנותינו להיות סובלניות
לדעותיהם של אחרים ולשונות
בינינו, ובה בעת לקדם מערכת
חינוך שמכילה את כל הזרמים
בחברה היהודית."
האם ההצטרפות לקשת דרשה
הסתגלות כלשהי?
: "מבחינתנו זו הייתה אורית
הסתגלות מאוד גדולה. הגענו
לגן קשת ממקום מאד מתגונן
ומתאמץ לשמור על הזהות, ולקח
לי זמן להבין שאין עימות בין שני
הצדדים, וכל אחד יכול לשמור על
זהותו מבלי להפריע לאחר. "
: "מבחינתנו המעבר לקשת איה
לא היה רק מעבר של ילדינו
למסגרת חינוכית אחרת אלא
מעבר לקהילה ומעגל רחב של
אנשים, שבחרנו במודע להכניס
לחיינו. זה דרש הסתגלות:
נשאלות יותר שאלות מצד
הילדים, הילדים מביאים טקסטים
מהמקורות, לילדים ולנו ישחברים
דתיים, וזה מאתגר כל הזמן. אבל
זה מה שחיפשנו ורצינו."
האם זה לא מבלבל את הילדים
שדתיים וחילוניים לומדים
ביחד?
: "בכלל לא. אנחנו שמנו מאיה
לב שזהותן הדתית של בנותינו
מתחזקת דוקא, מפני שהיא לא
סתם מובנת מאליה אלא נדונה
כל הזמן."
: "אני שומעת מהמון אנשים את החשש שהילד איה
יחזור בתשובה, אבל התחושה שלי היא שדווקא
הילדים לוקחים את הדברים באופן יותר טבעי וכדרך
חיים. מבחינתי, מעבר לסובלנות, החשיבות בחינוך
המשלב היא גם בכך שאנחנו מאפשרים לילדינו
להיות בעלי זיקה ככל שיירצו לחגים, למסורת,
לשירים ולתרבות, תוך לגיטימציה מלאה להגדיר את
עצמם כחילונים."
האם באמת נוצרות חברויות בין הקבוצות
השונות?
"בהחלט!!!"כולן ביחד:
: לשלושת ילדיי יש חברים חילוניים ודתיים. אורית
ההתאמה היחידה הנדרשת היא שכאשר הם נמצאים
בבית אחר צריך לבדוק מה הם יכולים לאכול ומה לא.
מה שיפה הוא שגם אצלנו המבוגרים נוצרה חברות
עמוקה שכבר אינה קשורה רק בילדים. לולא קשת,
חברויות מסוג זה היו יותר נדירות, ולו רק מפני שמגיל
צעיר הורגלנו לחיות מופרדים חילונים ודתיים."
בתמונה למעלה:
תפילה ומפגש משותפים
בראש חודש תמוז תשע"ג
בתמונה למטה:
טיול בסוכות האחרון לנחל
אלכסנדר