21 / 56
21
305
גליון
אבן שהם
לראש המועצה, גיל ליבנה,
לאמו ברוריה, לאחיו יוסי ואייל
ולכל בני המשפחה,
משתתפים באבלכם
ובצערכם העמוק
במות אבי המשפחה
אליהו רפאל לובטון
ז"ל
מי ייתן ולא תדעו עוד צער ודאבה
סגני ראש המועצה וחברי מועצת שוהם
מנכ"ל המועצה ועובדיה
לגיל ליבנה
ראש המועצה
ויו"ר דירקטוריון החכ"ל
משתתפים בכאבך
על פטירת אביך
ומוסרים תנחומים
לכל בני המשפחה
דינה פרומוביץ, מנכ"ל,
העובדים וחברי דירקטוריון החכ"ל
ל ז כ ר ם
תושבי שוהם שאינם איתנו עוד
, אביהם של תושבי שוהם גיל ליבנה ואייל לובטון. אליהו, אלי,
76
השבוע הלך לעולמו אליהו לובטון, בן
כפי שנקרא על ידי חבריו, היה איש שיחה, איש עבודה ומעש ובעיקר, איש משפחה אהוב ומוערך על ידי
אשתו ברוריה ושלושת בניו גיל, אייל ויוסי. עבורם, הוא עמוד האש ההולך לפני המחנה, המתווה להם את
הדרך ומורה להם באופן צלול וברור חינוך ותרבות, ערכים ויסודות לחיים משפחתיים וחברתיים. "כדמות
חינוכית, אבא הגדיר לנו גבולות, דרישות. היו לו עקרונות, היו לו ערכים, היו לו ציפיות מאיתנו ואנחנו עשינו
את דברו", מספר גיל, "ככל שבגרנו והפכנו להורים בעצמינו, הבנו כמה חכמה ואמת היו שם, כמה נכון
היה לתת את הדגשים שהוא נתן". "אחרי החינוך בשנות הילדות, אבא שיחרר ונתן לכל אחד מאיתנו את
החופש לבחור את דרכו בחיים", מספר יוסי, "הוא מעולם לא התערב ולא כפה את דעתו. הבסיס שקיבלנו
בבית הספיק, כל אחד מאיתנו עשה את בחירותיו ואבא היה גאה ושמח בנו עד מאוד. הוא תמיד הראה
לנו אהבה, תמיד הרגשנו עד כמה הוא מתגאה בנו וידענו כמה אנחנו חשובים לו".
בית משפחת לובטון בקרית גת היה בית חם ואוהב. ההורים, ברוריה ואלי, היו אנשי עבודה. אלי היה מנהל
שיווק בחברת איסכור פלדה וברורה היתה בכירה באירגון נעמ"ת. "אבא תמיד תמך בקריירה של אמא,
זה שימח אותו ועדיין, שניהם היו מאוד מחויבים למסגרת המשפחתית והשקיעו בנו הרבה תשומת לב והיו
מעורבים בחיינו".
תושבי שוהם רבים זכו להכיר את אלי לראשונה, בכניסה לקלפי ביום הבחירות לראשות המועצה בשוהם.
הקמפיין של גיל ליבנה כלל מדבקות ושלטים ובלונים, אבל הנשק הכי יעיל, כך העידו רבים, היה אלי. חייכן
ומלא שמחת חיים, התייצב האב הגאה בכניסה לקלפי ושוחח עם תושבי שוהם בחיוניות ובעניין. "אבא היה
אדם חרוץ ומלא עשייה", אומר יוסי, "היה לו חשוב מאוד להיות בתנועה וגם אחרי הפנסיה הוא המשיך
לעבוד ולהיות עסוק, לא היה לו רגע דל".
לפני פחות מחודשיים, פתאום ברחו כמה מילים. עבור אדם שהתקשורת הבינאישית היתה כה חשובה לו,
זו היתה מכה לא קלה. בדיקות ועוד בדיקות ובסוף הגיעה התשובה: גידול במוח. "לא היה כאב וזה היה
חסד גדול", אומר יוסי, "נערכנו להתמודדות לטווח רחוק, עברנו בין רופאים וכל מה שעושים במצב כזה.
לא האמנו שזה יקרה כל כך מהר".
ביום שני השבוע, כששני בניו לצידו, אלי קרס במפתיע ונפטר. "יוסי ישן איתם ואני הגעתי בבוקר", מספר
גיל, "לא השארנו אותו לרגע לבד. פתאום זה קרה, ברגע אחד הוא היה ואז, איננו. אנחנו מודים על החסד
של היעדר הכאב ואני יודע שאבא לא היה יכול לשאת מצב שבו הוא היה נזקק לסיוע וטיפול שלנו. הוא
מעולם לא ביקש דבר, מעולם לא הכביד עלינו. ומצד שני, זה מהר מדי ואנחנו כבר כל כך מתגעגעים".