38 / 72
38
גליון 082
אבן שהם
“הצוות במחלקה עטף את ארמונד באהבה הכי
גדולה שיש. זמן מה לפני כן הוא אמר לי, “לבנה, אני
לא רוצה להתייעץ איתך, אלא רק לשתף אותך. יש
דבר כזה שנקרא צוואה רפואית. אנחנו ניתן בראש
בכל הכח להשתלה, אבל אם זה לא ילך, תכבדי
אותי, אל תשאירי אותי שתיל”. השיחה הזו היתה
קשה לי מאוד. לאחר מכן, שאלתי את עצמי איך זה
שלא דיברנו על מה יהיה “אחרי”. התשובה שלי היא,
שזה לא היה השיח שלנו. השיח שלנו תמיד היה
מאוד חיובי. בדרכו, הוא הכין את עצמו והכין אותי
לסוף”.
תפאורה לפרידה
“ביום חמישי התעוררתי לצידו בבית
החולים וראיתי שהוא ער ומסתכל עליי.
התארגנתי והתפללתי ושאלתי אותו
אם הוא רוצה לשתות. הוא ביקש קפה
עם חלב, יצאתי והכנתי לנו שתי כוסות
קפה. אמרתי לו, “אתה יודע ארמונד, זה
ימות המשיח! פעם ראשונה בארבעים שנים
שאנחנו מכירים, שאתה מרשה לי להכין לך
קפה”. הוא סימן לי להתקרב אליו וישבתי לידו.
ישבנו יחד, ככה ושתינו קפה. זו היתה התפאורה
הפרטית שלנו. תמיד אחרי שהצהרון נגמר והילדים
היו הולכים הביתה, היינו יושבים יחד עם כוס קפה
או תה ומסכמים ביחד את היום. מדברים על מה
שעשינו ומה נעשה. באותו בוקר, ישבנו וליטפתי
לו את היד, דברנו על הילדים, הזכרתי לו את
הילדים מהצהרון, סיפרתי לו על כל מי שמסר לו
ד”ש ביישוב ואמרתי לו, זה כל כך מחמם את הלב.
כשהאחות והאח נכנסו לחדר לקראת ביקור רופאים,
אמרתי לארמונד, “ג’נוב (אהובי), אני יוצאת לרגע,
נעמה ואלכסיי איתך”. הוא ענה לי, “אם תשמעי
צעקות זה לא ממני, זה מהם!” צחקנו כולנו, יצאתי
מהחדר והוא נדם מיד. זו היתה העזיבה שלו, בשקט
ובאצילות, מבלי להפחיד אותי. זו היתה התפאורה
המושלמת לפרידה שלנו”.
הלב של ארמונד
“היה לארמונד קשה להפרד מהלב שלו. זה הלב
שאיתו הגיע ממרוקו לישראל, שאיתו התחתן והביא
ילדים לעולם. הלב של ארמונד היה מלא בהכרת
הטוב. כשחברתנו היתה אומרת לו, “ארמונד, אני
מתפללת עליך, תתפלל גם אתה על עצמך”,
הוא היה עונה לה, “תתפללי לרפואה בשבילי, אל
תתפללי שאני אקבל לב, כי זה אומר שלמישהו אחר
יהיה רע”. הוא לא רצה להבנות מהאסון של אדם
אחר ולא הסכים לקחת שום דבר שלא הגיע לו.
הרב דוד סתו
|
ארמונד אהובי
ארמונד ליווה אותי בעבודת הרבנות מיומי הראשון בשוהם, כמעט
שבע עשרה שנים. יחד היינו נוסעים לבתי האבלים בשעות מוזרות,
ויחד היינו נוסעים למאות חתונות של תושבי היישוב. דומה שכמות
השעות שצברתי יחד עם ארמונד דמתה רק לזו של בני משפחתו.
מה היה מיוחד בו? מה הפך אותו לדמות כל כך אהובה?
מאז הסתלקותו של ארמונד אני מוצא עצמי שואל זאת באופנים שונים עשרות פעמים.
תכונות רבות אפיינו את ארמונד שלנו, אבל דומה שהבולטת שבהן היא הנינוחות והנעימות.
גם כשאני מתאמץ איני יכול לזכור אף לא פעם אחת בה ראיתי את ארמונד מרים קול על
נושא כלשהו, ולא חסרו לו סבות ... כעס היה בבחינת בל יראה ובל ימצא. הוא פשוט לא
כעס על כלום, גם כאשר לא נעשו הדברים לשביעות רצונו. לפעמים אדם מצליח להתאפק
מלכעוס במקום אחד, ואז זה מתפרץ במקום אחר. לא אצל ארמונד. פשוט הוא לא ידע כעס
מהו. כך בבית ובמשפחה, וכך בעבודה ובחיים. ולא שחלילה לא הבין כי יש צורך שהאירועים
עליהם היה מופקד “יתקתקו” כראוי. ועדיין לא היה בכך עילה לכעוס על מישהו.
כששאלתיו לשלומו היה עונה תמיד “הכל טוב” או “הכל דבש”. עבורו, זה לא היה ביטוי
מליצי, זו היתה דרך חיים. תמצית מבטו היתה לראות את הטוב שבחיינו, את הטוב שבבני
אדם ולהתמקד בו. בשבילי הוא היה ספר מוסר מהלך. תכונות אלו אפשרו לו, או יותר נכון
לומר הכריחו אותו לברוח מכל דבר שריח מחלוקת היה בו.
מאז התחלתי את דרכי בשוהם היה הוא לי לעזר בניווט סוגיות רבות שהתעוררו בתוך
קהילות שונות וגרמו למתחים רבים. ההדרכה המרכזית של ארמונד היתה לברוח ממחלוקת
כמה שאפשר. זה לא תמיד היה קל אבל זה תמיד נכון.
המשפחה היתה ערך מרכזי עבור ארמונד והוא ניסה להקדיש לה את מיטב זמנו. ואף על
פי כן, לא היה אדם או שעה בה לא יכלתי לפנות אליו כדי שיטפל במצוקה שהצריכה את
סיועו. משפחות אבלים היו רואות אותו ברגעים הקשים ביותר, בעת שצריך לקבל החלטות
משמעותיות ורגישות והכל תוך סערת רגשות גדולה. ארמונד היה שם, למענן, להרגיע, לחזק
ולעודד.
בחברה הישראלית המשוסעת כל כך, אנחנו זקוקים לקול המיוחד והנעים של ארמונד.
זקוקים לקול שירגיע ויתן לדברים את היחס הנכון והראוי שלהם. אני חושב שכשהוא מסתכל
עלינו מלמעלה הוא מביט בחיוך ואומר ‘הכל בסדר’, ‘הכל דבש’. כמה אנו זקוקים לחיוך הזה,
למבט המרגיע, למלים המעודדות. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.
הוא אמר לי, "לבנה,
אני לא רוצה להתייעץ
איתך, אלא רק לשתף אותך.
יש דבר כזה שנקרא צוואה
רפואית. אנחנו ניתן בראש
בכל הכח להשתלה,
אבל אם זה לא ילך,
תכבדי אותי"
פרטים והרשמה: מוקד ח.מ.ש 1003279-30
ה
ע
ו
נ
ת
ב
ס
ד
וּ
ד
ל
י
ב ה ד ר כ ת ל י א ו ר ה ב ו ר י ס
חוג תנועה וקצב
בשילוב פעילויות בתנועה
וריקוד ושימוש באביזרים
שונים, חוויתי ומהנה
קבוצה
לגילאים 4-5
בליווי הורה
• מבוגר • סבא
• סבתא
קבוצה
לילדי כיתות
א'-ב'