אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

יער ציפורי, רגע לפני גל החום הגדול. משאיות עמוסות

ציוד פורקות את מה שעתיד להיות מחנה הקיץ של

הצופים. ‘החלוץ’, 053 חניכי ובוגרי השבט ירדו בקרחת

היער ובתוך ארבעה ימים הקימו עיר. ולא סתם עיר, דיסני

וורלד כחול לבן משלנו!

את פניהם של חניכי שכבות ז’-ט’, מקבלים מבנים

מפוארים, צבועים בצבעים עליזים ברוח נושא המחנ”ק,

עולמו של דיסני. החניכים מצטרפים לעשייה וממשיכים

בבניית המחנה, שכולל בניית מחסן לוגיסטי, מטבח עצום

מימדים, חדר אוכל שמכיל 053 חניכים בכל זמן נתון, חדר

פעילות, חדר הדרכה, מתחם לינה לכל שכבה, מתחם

לינה להורים ועוד ועוד ועוד!

יומיים לאחר מכן, כשהצעירים מגיעים, המחזה פשוט

מרהיב. כולם הגיעו? עכשיו אפשר להמשיך בהרכב מלא

עוד ארבעה ימים.

עשרה ימים נמשך המחנ”ק, במהלכו ערכו החניכים

פעילויות רבות: משחקים, בישול בטבע, א”ש לילה,

מסדרי בוקר ולא נשכח את מסדר הדמעות המסורתי, בו

נפרדו החניכים מהמדריכים בוגרי יב’ המתגייסים. השנה,

בפעם הראשונה, הגיעו גם נציגי חניכי רמלה ולוד להפרד

מהמדריכים שליוו אותם השנה. שבט עמית יצא השנה

מהבועה השוהמית כדי לחזק שבטי חוץ. הרבה דמעות היו

שם, המסורת נשמרה!

הנושא השבטי השנה היה ‘אהבת חינם’. חניכי השבט

עברו פעילות בנושא ושוחחו על שסעים בחברה

הישראלית ומורכבותה. איתן מורטון, ראש השבט: “דוקא

בימי החופש הגדול, לא מזדמן לנוער החילוני לפגוש את

יום ט’ באב על כל משמעויותיו. אני שמח שבמסגרת

המחנה, הצלחנו להעביר משהו מהמסורת היהודית ביום

החשוב הזה. בט’ באב, לא הפעלנו את מערכת ההגברה

במחנ”ק וכיבדנו את החניכים שבחרו לצום”.

השנה, זכרו הצופים את מקס סלע, חניך ובוגר השבט

האהוב, שהלך לעולמו השנה לאחר שנפל מאומגה

במהלך טיול בדרום אמריקה. מבנה מיוחד נבנה לזכרו,

בו שמעו החניכים אודות מקס ופועלו, טוב ליבו ואישיותו.

הוריו של מקס ביקרו במקום והתרגשו מהמחווה. מקס

תמיד יהיה חבר בשבט עמית שוהם.

הצבא כידוע צועד על קיבתו וזה נכון גם לגבי

הצופיפניקים שלנו. משימת האכלת מאות החניכים אינה

קלה וגם השנה, כמו ב- 51 השנים האחרונות הוטלה על

האחת והיחידה רינה גיל.

רינה מנהלת ביד רמה את המטבח העצום כבר שנים

ארוכות. התחילה כשהיו לה ילדים בצופים והמשיכה הרבה

אחרי שבגרו. “הבת הצעירה שלי סיימה את פעילותה

בצופים לפני שלוש שנים, אבל כבר אז הבהירו לי, שאין

קשר בין הפעילות של הילדים שלי לפעילות שלי, וכך אני

מתייצבת שנה אחר שנה במטבח”, היא אומרת.

ההתרגשות מתחילה אצלה שבוע לפני המחנ”ק. “אני

מכינה את עצמי פיזית ונפשית, חושבת על המחנ”ק

ומתכננת את הארוחות, מצפה ומקווה שהכל יעבור

בשלום. אני אורזת בלי עין הרע ויוצאת עמוסת תיקים

מלאי כל טוב למחנ”ק. בין האריזות בית מרקחת שלם,

כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא להיות במיטבי. לא

משנה מה יקרה- אני חייבת לעמוד על הרגליים במשך

תשעה ימים ויהי מה!”.

חמישה ימים לפני המחנ”ק מתקיים תדריך הורים. בתדריך

האחרון היו קרוב למאה הורים. “אני מסבירה להם בדיוק

לקראת מה הם הולכים, עושה להם תאום ציפיות כדי

שחלילה אף אחד לא יחשוב שהוא בא לפיקניק ביער או

להתחבר לילד שלו – מה פתאום, כאן באים לעבודה! אני

אומרת להם שהעבודה קשה ומתישה, אז תתכוננו ובכלל,

הילדים כל כך נהנים, הם בכלל לא ירצו להיות אתכם ”.

“אחרי ההכנה אני מקבלת ריקושטים על ההפחדות

שלי, אבל כבר ביום הראשון במחנ”ק, ההורים מבינים

על מה אני מדברת. רופאים, עורכי דין, מנהלים, בכירים

ומנכ”לים- כולם שמים את האגו בצד ונותנים יד לעבודה

קשה במטבח”.

051 הורים במשמרות של

022 שכב”גים

009 חניכים

ורינה גיל אחת

21 כירות בישול

42 שעות למשך 01 ימים

מחנ”ק הצופים 5102

הסיכומים

מ א ת ג א י ל י ש י ף

שבט עמית זכה

ב-51 פרסים

בינהם מקום ראשון

בהדרכה, מתחם,

תורן, שכבגיה,

מחנאות וכמובן

מטבח.

כל הכבוד!