Table of Contents Table of Contents
Next Page  37 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 37 / 64 Previous Page
Page Background

MENU

37

257

גליון

אבן שהם

באופן עקרוני, אוהבים את ישראל ומתחברים לאנשים, לאווירה. התוכנית שלה

הייתה לנפוש, לנוח ולחזור לאמסטרדם, שם היא עבדה בתור מנהלת פרויקטים

בחברה מקומית. הבנות ירדו לאילת ונפגשנו בפאב מקומי. זה לא מובן מאליו

שאפשר לפגוש את האחת במקום כזה ובכל זאת, זה קרה. היא ניגשה אלי

והתחלנו לדבר וכך נוצר הקשר הראשון. למחרת חזרתי הביתה, לרחובות והיא

לירושלים.

שמרנו על קשר ובמשך חודשיים יצאנו, עד שאבא שלה החזיר אותה הביתה.

זו היתה תקופה עם הרבה פיגועים ואז הגיע הפיגוע של התאומים והוא נלחץ.

שמרנו על קשר מרחוק, ככה במשך שנתיים כאשר אנחנו באים לביקורים

הדדיים. אחרי שנתיים, היא תפסה יוזמה והחליטה שהיא עולה ארצה ובאה

לחיות כאן, איתי. היא התחברה ליהדות עוד בהולנד. זה משהו שתמיד היה

בתוכה, החיבור הזה. היא התחילה לשמור כשרות, עלתה ארצה ולמדה

מזרחנות. רוזמרין החליטה להתגייר ומצחיק שגם אני התחזקתי – בעקבותיה.

היום היא עובדת בשגרירות הולנד בישראל במחלקה הפוליטית. אנחנו מנהלים

בית דתי. הילדים נעם ודניאל בגן חב”ד ומרווה ובשנה הבאה ילמדו בבית הספר

הדתי אבני החושן”.

רוזמרין ניסתה גת?

“ניסתה, התעניינה, בדקה פעמיים, פחות התחברה”.

גרתם בתל אביב תקופה ארוכה, מה הביא אתכם לשוהם?

“כשאשתי עשתה עלייה, שכרנו דירה בכרם התימנים בתל אביב. אבל לגדל

ילדים – רק בשוהם. אנחנו גרים בשכונת הדסים, הורי גרים היום בבית עריף, אז

יש גם את יתרון הקרבה. שכונת הדסים היא המעולה שבמעולות, חלום לגור

שם, אנשים מקסימים טובי לב שכנות טובה ועזרה הדדית הם המאפיינים של

השכונה. גם אם היה לי יותר כסף , לא הייתי עוזב את השכונה”.

אתה עובד במשתלה, קליינטים מגיעים, יושבים. אצלך כל יום זה תכזינה.

אתה לא מפחד להתמכר?

“ממש לא חושש. אני אמנם מאוד קרוב לגת, אבל אני לועס פעמיים בשבוע,

לא יותר. הרבה שואלים את השאלה הזו, אבל גת הוא הרגל, לא התמכרות.

והרגלים אפשר לשנות. יש הבדל בין הרגל להתמכרות. כשאני נוסע להולנד,

מספר פעמים בשנה, לא חסר לי גת. כשאני יוצא לחודש למילואים, לא חסר לי

גת. מעטים שאני מכיר זקוקים לזה באופן יומיומי וזה מאוד נדיר. זה בעיקר נובע

מאורח החיים שלהם. בלי גת אין להם חיי חברה והם בודדים. מי שיש לו חיים

נורמטיביים, לא זקוק לזה”.

אם הגת כזה חיובי וחסר השפעה שלילית, למה הנוער שמחפש ריגושים לא

מגיע לגת, במקום להתעסק בסמי פיצוציות?

“קל יותר להכנס ולקנות וודקה ולדפוק את הראש או לרכוש איזה מבסוטון

בפיצוציה. גת זו עבודה קשה. זה לשבת ללעוס, להתרגל, להתנסות והנוער של

היום מחפש ריגושים מהירים”.

תכלס, כמה התענוג הזה עולה?

גרם. זו כמות

150-

“חמישים שקלים לקילו של השיח אבל מתוכו לועסים כ

שמחזיקה תכזינה שלמה”.

"זה לא מובן מאליו שאפשר לפגוש את האחת בפאב ובכל זאת זה

קרה". רוזמרין ועמית ברזילי

"ההשפעה של הגת היא לא מיידית.

זו עבודה שלוקחת זמן. מתחילים ללעוס

ולשיא התחושה מגיעים החל מחצי שעה

אחרי, כאשר לשיא ההשפעה ממש מגיעים

אחרי שלוש שעות"