36 / 64
עצמו בכפרים נידחים ברחבי העולם, לומד את אמנות
גיבון הגבינות המסורתית. כשהיה ברומניה, ראה צריף
עולה באש. הכפרי שאירח אותו, הכניס אותו לצריף,
שם גילה מדורה מעלה עשן וסביבה נתחי גבינה תלויים.
כשחזר ארצה, מיד רכש מעשנת והחל לעשן גבינות.
הטכניקה הזו כמעט ולא בשימוש בארץ, כי בדרך כלל
הגבינות המעושנות שתאכלו הן גבינות רגילות שצופו
בתמצית עשן וקרמל שנותנים אפקט מעושן. אצל
אהרון, מיותר לומר, זה לא יקרה.
פרח כובע הנזיר. לגבינה שכיפתה
טעימה רביעית:
פרחי כובע הנזיר קוראים “אביבית”, על שם חברה
שאוהבת את הפרח האכיל והציגה אותו בפני אהרון.
לגבינת הכבשים הרכה הזו, בתוספת פרחי החורש
יש טעם מעודן וקליל ומענג. אחת הגבינות הטעימות
והיפות שיש.
בטיפול כל כך אישי וברמת מקצועיות בלתי
מתפשרת, האם התוצרת שלך יקרה?
“ממש לא וזה בזכות העובדה שאני מסרב למכור
לרשתות הקמעונאים הגדולות. התיווך שהמוצר עובר
עד לצרכן מעלה את המחיר שלו. אני לא מעוניין בזה
ורוצה להשאר נגיש לכל כיס. לכן אני מוכר רק אצלי ומי
שבא אלי מקבל את המוצר ישירות מהיצרן”.
כן, אבל אם תייצר ותמכור בהיקף גדול יותר, תרוויח
הרבה כסף...
“פעם היה דייג שהיה יושב מול הים עם דלי ובו הדגים
שהיה תופס. בא אליו אדם ואמר לו, “למה שלא תקנה
סירה קטנה, תצא לים, תפרוש את הרשת, תאסוף יותר
דגים ותרוויח יותר?”. “ומה אעשה עם הכסף?”, שאל
הדייג. “תקנה אוניה גדולה, עם מנוע. תצא לים ותדוג
יותר דגים ותרוויח יותר כסף”. “ומה אעשה עם הכסף
שארוויח אז?”, שאל הדייג. “תקנה צי של אוניות ויהיו
לך הרבה מאוד מאוד דגים והרבה מאוד כסף”. “ואז?
מה אעשה עם הכסף אז?”, שאל הדייג. “אז לא תצטרך
לעבוד יותר. תוכל לשבת בנחת מול הים ולדוג דגים כל
היום בלי דאגות”. “אז הנה, אני עושה את זה עכשיו”,
ענה הדייג. זה מה שאני עושה. יושב במשק ומגבן לי
גבינות וטוב לי”.
מה החלום שלך לעתיד?
“החלום שלי הוא לשמור על הקיים. זה לא פחות
קשה מלחלום על משהו חדש. קיבלנו עולם יפה לידינו
ואני מאמין שצריך לנהוג בחי ובצומח בצורה אנושית
ואחראית. כולם יצורי אלוהים ואנחנו כאן כדי לחיות
בטוב ולא להזיק לאף אחד. אם אנשים היו מכוונים
את עצמם לטוב, להתעסק בענייניהם ולא להסתכל כל
הזמן על הצלחת של האחר, החיים שלהם היו טובים
יותר. אני רוצה לשמור על מה שיש ולא צריך יותר ממה
שאין, ככה אני”.
“איזו גבינה אתה הכי אוהב?”, אני שואלת לסיום. “את
הגבינה שהכי קשה לייצר”, הוא עונה, “כסף לא מעניין,
כמות לא מעניינת, רק האיכות, הטעם והמקוריות”.
נחל מור צעירה ובשלה. הגבינה
טעימה חמישית:
הזו היא פרי פיתוח מקומי ובנויה משני סוגי נבגים, של
חודשים בין
3
הרוקפור ושל הקממבר. במרחק של
הגבינה הצעירה והבשלה, ההבדל הוא בעומק הטעם.
יש מי שיעדיף את המור הצעירה והרעננה ויש מי
שיבכר את הבשלות והטעם הברור שמעיד על מוצא
הגבינה ושמה.
אחרי שעות ארוכות של טעימות ושיחה וסיור ברחבי
המשק, שכולל גם את עדר הכבשים והפרחים
המיוחדים והנדירים, אנחנו מתקרבים לפרידה. אני
נזכרת שהוזמנתי הערב למסיבה שיוסי עורך לדורית
אהובתו ומחליטה להכין מאפה במילוי גבינות. “איזה
גבינות את רוצה”, שואל אותי אהרון ואני מתלבטת בין
כל הגבינות שטעמתי ואהבתי ובסוף מחליטה לרכוש
שני סוגים של גבינה. אהרון בוצע את גושי הגבינות
ועוטף אותן, מוסיף להן עוד שלוש גבינות, אורז הכל
ומגיש לי. “ספרי לי אחר כך איך היה האירוע”, הוא
אומר ומסרב לקחת כסף. אז האירוע היה מקסים,
יוסי ריגש את דורית ואותנו ויום קסום שהחל באהבה
לגבינות, הסתיים באהבה של איש לאישה.
■
"אני לא עובד עם מכונות,
אני מחליט לבד ובמקום איזו
גבינה נכין היום מהתנובה
שיש לנו"
"התיווךשהמוצר עובר עד לצרכן
מעלה את המחיר שלו. אני לא
מעוניין בזה ורוצה להישאר נגיש
לכל כיס. לכן אני מוכר רק אצלי"
36
311
גליון
אבן שהם