אבן שהם - גיליון 311

24 / 64

עו"ד, נוטריון ומגשרת מירב בלאיש
לתגובות: 0מאת מוקי הדר
יום העצמאות של ז’ק ברנס
של המדינה. 69-חשבתי לכתוב טור על יום ההולדת ה
אבל האמת היא שנמאס לכתוב סיכומים על הישגיה של
המדינה בביטחון, בצבא, במדע, בהייטק ובכלכלה, לעומת
הכישלונות במאבק בעוני, בחינוך והמתחים הגוברים בין
המזרחיים לאשכנזים, דתיים וחילוניים. את הקלישאות אני
מעדיף להשאיר לפוליטיקאים, גם הם צריכים להתפרנס
בטכסי העצמאות (כמו הזמרים שקופצים מבמה לבמה
ועושים קופה).
, שמסיפורו 77-אני בחרתי לספר על שכני ז’ק ברנס בן ה
האישי יכול כל קורא לגבש לעצמו מסקנות וסיכומים
שנותיה 69 -מהדרך שעשתה המדינה ב
, עלה ז’ק עם משפחתו מלוב, 11 , כשהיה בן1951 בשנת
היישר למחנה העולים “שער העלייה” הענק שליד חיפה,
בו התגוררו באוהלים עשרות אלפי עולים מכל הגלויות.
ניצולי שואה, לצד עולים מארצות המזרח, בבליל של
שפות שונות, מנהגים שונים ומאכלים מוזרים, ז’ק מספר
שאת החמאה, הלבן, השמנת והגבינה הלבנה שחילקו
במחנה, לא היו מסוגלים להכניס לפיהם. אביו היה מערבב
את מוצרי החלב ביחד ומוכר בפרוטות לשכניו האשכנזים.
ממחנה העולים עברה המשפחה למושב חדש, “שדה
עוזיה”, שהוקם בנגב השומם. כך נהגו עם רוב יוצאי
ארצות ערב. האשכנזים עברו ברובם מהמחנה לערים
הוותיקות. היה מאד קשה להתפרנס מהחקלאות - אומנם
קיבלו פרה אחת וכמה עיזים, אבל יהודי לוב גרו בערים
וללא היה להם שום ניסיון והכשרה לעבודת השדה.
במושב נפתח בית ספר יסודי ובו מורה אחד שלימד לבדו
את כל התלמידים. הקטנים והגדולים ישבו באותה כיתה,
אלא שבעצם רוב ילדי המושב לא סיימו את בית הספר
היסודי. הם נשרו בגלל המצוקה הכלכלית - ילדים בגיל
שעות ביום בשדות קיבוץ ניצנים 8 נשלחו לעבודה של10
הסמוך. את השכר הדל לא קיבלו ביד, הקיבוץ העביר
את שכרם למזכיר המושב שניכה את חובות המשפחה
שהצטברו בגלל הכישלונות בחקלאות, בטרם העביר להם
את הכסף. התלמידות שנשרו מבית הספר היסודי היו
בנות מזל יותר, הן נשלחו לעבודה בניקיון ובטיפול בילדים
בתל אביב ואת שכרן הדל קבלו במזומן מבעלת הבית
התל אביבית וכך תמכו בכלכלת המשפחה.
כפועל חקלאי בשדות 18 עד לגיל12 הנער ז’ק עבד מגיל
הקיבוצים בפרדסים. אחרי יום העבודה כשכיר המשיך
לעבוד עוד שעות רבות במשק המשפחתי. לרכוש מקצוע
כמו נגר, מכונאי, חרט שניתן להתפרנס ממנו היו משאת
נפש של הוריו, אבל לא הייתה אז הכוונה מצד המדינה
ללימודי מקצוע. כך עברו עליו שנות ההתבגרות. אבל
ז’ק היה שונה משאר נערי המושב. הוא רצה להמשיך
ללמוד וכששמע שאפשר ללמוד בהתכתבות לבחינות
“המקדמות” שהיו נהוגות אז כתנאי לגשת לבחינות
הבגרות, ניסה אחרי יום עבודה בשדה להקדיש כמה
שעות להשלמת לימודיו בבית הספר היסודי. המפנה הגיע
עם הגיוס לצה”ל. הוא הופנה למשטרה צבאית והוצב
הצבאי. דווקא השרות המשעמם בבסיס 4 כסוהר בכלא
קבוע אפשר לו להגשים את חלומו לרכוש השכלה. הוא
קבע לעצמו מטרה להשלים את ה”בחינות המוקדמות”
ולגשת לבחינות הבגרות בשנתיים של השרות הסדיר. כל
יום הקדיש את השעות הערב ללימודים, לא יצא לאפטרים
עם שאר החיילים ולא ראה סרט. הוא ויתר על חופשות
בסופי השבוע ולא יצא הביתה במשך חודשים, אלא נשאר
בבסיס כדי ללמוד. להורים שלא הבינו מדוע הוא לא חוזר
הביתה למושב סיפר, שקיבל ריתוק לבסיס. כך, בעקשנות
והתמדה, תוך שלא עשה שום הנחה לעצמו, עבר את
בחינות הבגרות בהצלחה, חוץ מאנגלית. לכן עשה לו חוק
ברזל, ללמוד כל יום שישים מילים חדשות ממילון אנגלי
והתמיד בכך מדי יום ביומו. אחרי Z עד לאות Aעברי, מ-
שנה עבר בהצלחה גם את בחינת הבגרות באנגלית.
אחרי הצבא עבד כשנתיים כדי לחסוך כסף לאוניברסיטה.
לא היו אז מלגות ולהורים לא היה יכולת לעזור. הוא
נרשם כסטודנט מן המניין במחלקה לכימיה באוניברסיטת
בר אילן. למה דווקא כימיה? הוא מסביר, “האפסנאי
, ניצול שואה שנאלץ להפסיק את לימודי 4 בבסיס בכלא
הכימיה בפולין הוא שעודד אותי ללמוד, והמליץ לי בחום
לבחור במקצוע הכימיה”.
הלימודים היו קשים ביותר. שוב גייס את הנחישות
וההתמדה כדי להצליח, ושוב ויתר לחלוטין על כל ההנאות
בחיי הסטודנטים. הכסף לא הספיק אפילו לאוכל והוא
איבד ממשקלו קילוגרמים רבים אותם החזיר כאשר עבד
בחופשות בקיץ. רק עשרה מכל המחזור סיימו בהצלחה
את התואר בכימיה וז’ק שלא סיים אפילו בית ספר יסודי,
ביניהם.
. וגם אותו סיים בהצטיינות. M.A הוא להמשיך לתואר
הדרך הייתה סלולה להמשיך לדוקטורט. את אשתו
3 ממוצא רומני פגש במחלקה בבר אילן ונולדו להם
ילדים. על אף העומס הנוסף, קיבל את התואר ‘דוקטור
.36 לכימיה אורגנית’ בגיל
התחנה הבאה הייתה המכון הביולוגי בנס ציונה. מקום סודי
ביותר של משרד הביטחון בו לפי מקורות זרים, עוסקים
במציאת דרכי התגוננות מפני מתקפות כימיות וגזים
רעילים כמו אלו שאסד השתמש בהם לאחרונה כנגד
אזרחים וילדים בסוריה. חבריו קראו לו הקוסם, “הייתי
פותר בעיות בדרכים לא שגרתיות שעבדו עליהן שנים
רבות לפני ללא הצלחה. חוקרים רבים שהגיעו במסלול
הרגיל של תיכון משובח ותארים באוניברסיטה, עסקו
בכתיבת דו”חות. אני לא הערכתי ריבוי כתיבת דו”חות
ללא תוצאות, אני שאפתי לפתור בעיות סבוכות ולהגיע
תכלס לתוצאות. באתי מעולם אחר, אולי דווקא זה היה
היתרון שלי. תרמתי תרומה חשובה להמצאות שנרשמו
כפטנטים להגנה מפני התקפה כימית”. הוא קיבל עבור
תרומתו המדעית שתי תעודות הוקרה (ביקשתי להציגם
בעיתון אך אסור, יש להם סיווג ביטחוני).
עבר עם אשתו ג’נט לגור 2006-כשפרש לפנסיה ב
בשוהם כדי להיות קרוב לילדים ולנכדים. כאן הוא עוסק
בטיפוח הגינה, עודר, מנכש עשבים, שותל, וגוזם. את
בו נאלץ לעסוק בעבודות 12 הניסיון הרי רכש עוד בגיל
אלו כדי לעזור בפרנסת המשפחה. שאלתי אותו מה דעתו
על טענות הקיפוח של עדות המזרח. “לי אין שום טענה”,
הוא ענה, “אותנו הביאו באוניה, נתנו לנו בית וחלקת
אדמה ללא תשלום. המדינה הייתה צעירה ולא היה לה די
כסף. אני יכול רק להגיד תודה. אני לא אוהב את השטויות
של קיפוח המוזיקה המזרחית. אם המוזיקה יפה, אנשים
יאהבו אותה. אני בעד בחירת שופטים לפי כישוריהם ולא
בגין מוצאם העדתי”.
אין ספק שז’ק ברנס הוא מקרה מיוחד. לא כל עולי שנות
החמישים נכונו בכוח רצון, התמדה וכשרון כמותו. אבל
69 -סיפור חייו יכול לתת השראה למדינת ישראל בת ה
למה לשאוף בשנים הבאות, השקעה בחינוך, כבר אמרנו?
שדרוג ארונות מכל ■
הסוגים: מטבח, קיר,
וחדרי ילדים
פירוק והרכבת רהיטים ■
חדשים ומשומשים
מכל החברות
תיקון דלתות, מנעולים, ■
צירים ותריסי גלילה
הרכבת פלזמות ■
יעוץ והכוונה ברכישת ■
רהיטים
תושב
שהם
לא
בשבת
0546-411-411 יעקב
המודעה שתשדרג לכם את הבית!
24 311 גליון אבן שהם