38 / 96
ר א י ו ן
ס פ ו נ ט נ י
ע ם
א י י ל
א ל מ ל י ח
יף
ִ
י שׁ
ִ
איל
ֵ
מאת: ג
במסגרת
חופשי
רובינו חיים את השגרה, מעטים מאיתנו חיים מחוץ
לקופסא. נראה שאי אפשר לתווך את הרצונות שלנו
וליצור מכלול שבו אנחנו חלק ממעגל החיים ה’רגיל’,
אבל נהנים גם מריגושים ואתגרים ושכל אלו יחיו
בשלום זה לצד זה.
בשעות היום אייל אלמליח הוא איש משפחה ואיש
הייטק. סולידי כזה – גרים בשוהם, שתי בנות, חברים
ומשפחה, אתם יודעים. אבל כמו אנשים מזן מאוד
מסוים, אייל מצליח לשלב אישיות אקסטרימית וחיי
שגרה וליהנות מכל העולמות.
בן 83, נשוי לטלי ואב לשתיים (“אין על בנות, אוי ואבוי אם
היה יוצא לי בן כמוני, הייתי טרוריסט לא קטן”), גדל במושב
ליד בית שמש, בן למשפחת חקלאים. לשוהם הגיעו לפני
21 שנים, כשחיפשו מקום שיהיה קהילתי ואינטימי וגם
עירוני ומודרני. “אישתי רצתה לגור בעיר, אני רציתי בכפר,
עשינו חיפוש אחר מקום שיהיה גם זה וגם זה ויצא שוהם.
אנחנו מאוד מרוצים כאן, אוהבים את האנשים, את הציביון
והקהילתיות”.
אחרי שירות צבאי כלוחם בגולני התחיל לעבוד בתחום
המיחשוב בו גילה עניין והתמקצע בתחום מאוד ספציפי
שנוגע לאבטחת מידע.
“בשנים שבהן עבדתי בחברות הייטק, הוצבתי לעבודה
באירגון בטחוני ועם הזמן צברתי הרבה ידע וניסיון בנישה
המסוימת הזו. בשנת 8002 הקמתי עסק עצמאי שמתמחה
, נותנת ייעוץ
ACC ,
בתחום אבטחת המידע. החברה שלי
בתחום המיחשוב ומתמקדת בלקוחות וגופים ביטחוניים”.
איך אזרח יכול לעבוד בתחום כזה שכולו סודיות
ועמימות?
“אני עובר פוליגרף אחת לתקופה וכל הפעילות שלי נתונה
לפיקוח וחלים עלי כללי שמירת סודיות כמו על כל מי
שעובד בתחום. אני מנוע מלטוס ליעדים מסוימים בחו”ל
ולפני כל טיסה אני נדרש בדיווח. זה טבע הדברים בענף
וכולנו חייבים להיות כפופים לכללים האלו”.
מה הערך המוסף בתחום הזה ומדוע בחרת דווקא בו?
“העבודה שלי חושפת אותי לשיא הטכנולוגיה וברמה
הכי גבוהה שיש. אני נתקל בידע ובפיתוחים שטרם הגיעו
לציבור וזה מרתק ומאתגר. בתחום עבודתי אני פוגש
באנשים מדהימים, מיטב המוחות והמקצועיות, אנשים
ערכיים משכמם ומעלה וזו סביבת עבודה מעניינת ונעימה”.
אגב השיח אודות “בריחת המוחות”, האם יש חשש
שאנשים טובים עוזבים את המערכת כדי להרוויח יותר
בארץ או בחו”ל?
“לא חושב שיש מקום לדאגה. בסופו של דבר, האנשים
הטובים נשארים במערכת ורבים מהם מונעים מציונות ולאו
דווקא רדיפה אחרי כסף. יש הרבה מאוד אנשים שתומכים
ועוזרים מבחוץ דרך חברות אזרחיות, כמוני ואנחנו יכולים
להיות רגועים”.
איפה ישראל עומדת ביחס למלחמות הסייבר, האם
אנחנו ערוכים?
“הסייבר זו הזירה המשמעותית ביותר, ללא ספק, בעולם
של היום. העולם התקדם מלוחמה שמבוססת על תקשורת
בין אישית ועובר לאפיקים הווירטואליים. מדובר בעולם
מורכב מאוד, מדינות
יכולות להיות פגיעות לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם
ברמה הכלכלית והיום כל אירגון באשר הוא, חייב להגן
על ההון והמידע שיש לו באמצעות חומות הגנה מורכבות.
עולם הסייבר מלא בשחקנים, חלק מהטובים ביותר בהם
יכולים להיות סתם בחור מחוצ’קן בן 02 שיושב בבית באיזו
עיירה נידחת אי שם בארה”ב ומצליח להפיל בנק עולמי
וצריך להתפתח כל הזמן עם הגנות ותוכניות חדשות ולא
לשקוט על השמרים. גם אצלינו יש הרבה איומים והרבה
אירועים ואנחנו ערוכים לכך. יש לנו את מיטב המוחות
שעושים בתחום ומודעות גבוהה מאוד לחשיבות העניין”.
לצד העבודה האינטנסיבית והקריירה כבעל חברה עצמאי,
אייל הוא גם אצן מרתונים מקצועי, מוכר וידוע במילייה
הרצים בישראל. כאן באה לידי ביטוי אישיותו החזקה,
משמעת הברזל והרצון הבלתי נרפה לנצח, להצליח. אולי
זה סוד הקסם שבזכותו הוא מצליח לשלב בין קריירה
תובענית ותחביב שגוזל הרבה מאוד אנרגיות.
מתי התחלת לרוץ באופן אינטנסיבי ומקצועי?
“תמיד הייתי ספורטיבי לאו דווקא בריצה. בשנת 0102,
התחלתי לרוץ מאותו המניע המשותף לכולם – רצון להוריד
במשקל. קשה להאמין, אבל הייתי 52 ק”ג יותר מאשר אני
היום. נכנסתי למשטר של תזונה נכונה ואימונים עצימים.
התחלתי לרוץ בקבוצת הריצה רצי רמת השרון של זהבה
שמואלי ועם המאמץ ירדתי 52 ק”ג אותם לא העלתי עד
היום”.
את המרתון המלא הראשון, 24 ק”מ, עשה כבר באותה
השנה. אייל קבע בו תוצאה מצוינת של 04:3 שעות. בניגוד
על
V
למה שאפשר היה לחשוב, הוא לא הסתפק בסימון
המטרה, אלא ישר התחיל לחשוב כיצד יוכל לשפר את
התוצאה שהשיג.
“אחרי המרתון הראשון, התמלאתי בתחושה של סיפוק
וכייף אדיר ומיד התחלתי לעבוד על שיפור התוצאה שלי.
עבדתי במשך שנה שלמה והצלחתי לשפר את התוצאות
שלי בכל שלושת המקצים – 01 ק”מ, 12 ק”מ ואת המרתון
עצמו סיימתי בתוצאה 72:3 שעות. מאז אני ממשיך, זה
כבר הפך להיות לי לטבע”.
מה הריצה נותנת לך, מלבד כושר גופני?
“הריצה היא החופש המוחלט שלי. זמן לנקות את הראש,
לנקות את הנפש ולהרגיש את המשפט “נפש בריאה בגוף
בריא” במלא עוצמתו. בריצה יש אלמנטים רבים מלבד
הכושר – האנרגיות, הסיפוק מהגעה ליעדים, חיזוק הביטחון
והאמונה בעצמך בעקבות ההצלחה וההתמדה. אלו הן
תכונות מחשלות ובונות לכל תחום בחיים”.
אחרי 3 שנים בקבוצת הריצה, אייל הרגיש שקיבל את
הכלים והניסיון והמשיך הלאה במשטר אימונים מותאם
אישית. היום הוא מסיים את קורס מדריכי ריצות ארוכות
במכון ווינגייט.
SUB
השנה אייל הציב לעצמו מטרה להצטרף לקבוצת 3
(תוצאת מרתון מתחת ל3 שעות) ולרוץ את כל שלושת
המרתונים בישראל. כבר במרתון הראשון השנה בטבריה
השיג את המטרה העיקרית וקבע תוצאה של 85:2 שעות
וחודשיים לאחר מכן בתל אביב שיחזר את אותה תוצאה.
במרתון ירושלים האחרון, שהוא מרתון מאוד מאתגר וקשה
מבחינת עצימות המסלול, הגיע למקום – 32 הכללי עם
תוצאה של 70:3 שעות, מקום שביעי מבין הישראלים.
האם יש רגעי שבירה במהלך המרתון עצמו?
“בהחלט יש במהלך המסלול רגעים של שבירה וכאן
נדרשת עצמה מנטלית. מי שרץ מרתונים יודע, שלמרתון
יש חוקים משלו וצריך לדעת להתמודד בשטח עם ירידות
מתח. מניסיוני אני ממליץ להיצמד לתוכנית, להכין את הגוף
לפתוח בקצב שמרני ולהגביר בהתאם. מי שעושה את אלו,
מגיע מוכן יותר ויוכל להתמודד טוב יותר עם רגעים קשים”.
אתה מתאמן לבד או עם קבוצה?
“גם וגם. אני עושה ריצות הכנה לתחרויות לבד ויש לי
אימונים משותפים עם קבוצת הריצה שלי. אני תמיד רץ עם
מוזיקה ובאופן שתמיד מפתיע אחרים – הפלייליסט שלי לא
מורכב משירים קצביים ומעלי אדרנלין בלבד. אפשר למצא
שם גם שירים ישראליים, מלודיות ואפילו שירי ארץ ישראל.
אני אוהב ומתחבר להרבה סוגי מוזיקה”.
הריצה המקצועית הזו היא תחביב שגוזל זמן רב. איך
אתה מצליח לשלב את הכל ביחד – הריצה, העבודה,
המשפחה?
“אני עושה הכל כדי שהריצה לא תפריע למשפחה, זה הכי
חשוב לי. אני מקפיד לצאת מוקדם מאוד, בשעה 00:50
לריצה וחוזר לפני שהן מתעוררות. גם בערב, אני משתדל
לרוץ מאוחר, אחרי המקלחות וההשכבות. הריצה היא מזון
לנפש, הזמן שבו אני מקבל את ההחלטות החשובות ביותר,
עובר תהליכים שלמים ואני מאמין שהפעילות הגופנית
מוסיפה לאושר שלי בחיים”.
ש א ל ו ן
ס פ ו נ ט נ י
: צהוב. מכבי. ברור.
צבע
: התמדה ונחישות וכמובן
טיפ לרצים מתחילים
גם סבלנות. בניית הכושר אורכת זמן, קחו בחשבון
שלצד ההצלחות יש כשלונות בדרך והכי חשוב –
להקשיב לגוף.
: השנה הצבתי לעצמי מטרה לשפר את
יעדים
התוצאות בשלושת המקצים 01, 12, 24 ק”מ.
: מרוץ אייל ברמה”ש, ע”ש
המירוץ האהוב עלי
איל שמואלי בנה של המאמנת הראשונה שלי. זה
מרוץ של 51 ק”מ והוא משלב הכל – אווירה של
חו”ל, שטח, כביש, עליות ומישור.
בשנה שעברה ניצחתי בו, אבל מה
מירוץ שוהם:
שהכי חשוב זו ההשתתפות והיה לי כיף לראות את
תושבי שוהם בכל הגילאים רצים ונהנים ביישובינו.
המסלול עצמו הוא מאתגר גם ביחס לרמה
הארצית.
: הכל והרבה. בתקופת אימונים אינטנסיבית
אוכל
אני מקפיד על תזונה, בין לבין אני מרשה לעצמי.
בתקופת האימונים
הקילומטרז’ הכי גדול שלי:
לפני מרתון טבריה הנוכחי הגעתי לשישה אימונים
בשבוע וסה”כ 061 ק”מ של אימוני איכות ונפח.
: מרתון החביב עלי
המקום הכי מיוחד שרצתי בו
ביותר הוא מרתון תל אביב בעל האופי האורבני.
אני אוהב את המסלול, האווירה. מרתון טבריה
הוא המקצועי ביותר ומרתון ירושלים הוא ממש
לפריקים לדבר.
38
גליון 472
אבן שהם