32 / 64
32
גליון 862
אבן שהם
היא עצומה. הנשים תומכות אחת בשנייה,
עוזרות אחת לשנייה ומגבות אחת את
השנייה. כל כך נוח לגדל ילדים כאשר
את יוצאת לעבוד ובאותו זמן את יודעת
שיש מישהי שעושה את הכביסות שלך
ואחרת מכינה לילדים שלך ארוחת צהרים
ודואגת שיכינו שיעורי בית. היינו עושות
תורנויות וככה ניהלנו את הבית, ביחד.
יש בזה הרבה כח, בייחוד עבור נשים
צעירות ותלושות שרק מחפשות את העוגן,
השייכות והיציבות בחיים. מה שהחזיק את
הדבר הזה היה היחסים בין הנשים, אחרת
זה היה מתפרק מזמן".
מה עם המשפחה הגרעינית שלך,
■
ההורים, האחים?
"כמו רבות מהנשים, גם אני ניתקתי
לחלוטין את הקשר עם משפחתי. במשך
עשור לא דיברתי עם אמא שלי או אחותי.
לאחר עשר שנים, אמא שלי התגרשה
מאבי ואז היא יצאה לחפש אותי במטרה
לחדש את הקשר. הסכמתי לחידוש הקשר וקיימנו
קשר זהיר ורופף במשך שנתיים, עד השחרור,
תחת עינו הפקוחה והבוחנת של גואל, שלא רצה
שהמשפחה תשפיע עלי לרעה, כמובן".
האם העולם הנשי הזה הוא עולם אידילי
■
או שהיו בו תככים ומריבות?
"היו ריבים והיתה קנאה בין הנשים, אבל הרוב
התנהל באמת בשיתוף ובאחווה והדדיות".
את חושבת שהיית מעוניינת בו גם ללא
■
עסקת החבילה עם ה"משפחה"?
"כאשר הוא לקח אותי והציג אותי בפני ה"משפחה",
זה מה שקנה אותי, התחושה שאני אהיה חלק
ממשהו. אבל למרות זאת, הקשר הראשוני היה
איתו והחיבור היה אליו. הוא נתן לי מענה לתשובות
רוחניות שחיפשתי והייתי בקשר איתו עוד כשגרתי
בקיבוץ, לפני שהצטרפתי ל"משפחה". מה שכן,
עם השנים המקום שלו בחיים שלי השתנה. אם
בהתחלה רק חיכיתי לבלות איתו את הלילה, אז עם
השנים היו פעמים שהעדפתי אפילו שלא".
למה לא, הרי זו היתה הפסגה - הידיעה
■
שהוא "בוחר" בך הלילה?
"השהות איתו בלילה לא היתה קלה. הוא חי חיים
הפוכים, ער בלילה וישן ביום, כך שלבלות איתו
את הלילה, מעבר להיבט המיני שלא היה קל, זה
אומר להיות ערה לצידו כל הלילה בזמן שהוא גולש
באינטרנט, צופה בטלויזיה או כל דבר אחר שהוא
עושה. את צריכה להיות ערה, להיות איתו ולעמוד
עליו לשרתו כל הזמן. כשהייתי כבר אמא לילדים,
היו ערבים שבהם הרגשתי שזה יותר מדי עבורי,
שאני זקוקה לשעות השינה כדי שאוכל לתפקד ביום
שלמחרת, לטפל בילדים ולעבוד. כשהוא בא, הייתי
אומרת לעצמי בלב, 'שייקח מישהי אחרת' ורווח
לי כשכך היה. דוגמה נוספת לכך שהחיבור אליו
השתנה עם הזמן היא, בימים בהם הייתי עובדת.
החוק היה, שמי שיוצאת באותו יום לעבודה במשק
בית, תמשיך אחרי העבודה אליו ותהיה איתו. כך מי
שעובדת תסתובב איתו בגיוס בנות, בסופרמרקט כל
ההסתובבויות שלו שהוא היה עושה כל היום. אחרי
שכבר היו לי ילדים, העדפתי לחזור הביתה אליהם
ולאו דווקא להסתובב איתו".
בסרט יש סצנה שבה הוא מחבק אותך
■
ואת מתביישת והוא אומר, "כל זמן שהיא
ביישנית היא אישה טובה" ומיד אחר כך
כשהוא נדרש להסביר את הקסם שיש לו על
הנשים, הוא עונה, "אני מושלם, יש לי את כל
התכונות שהאישה רוצה". העילגות שלו, רמת
הביטוי הנמוכה מאוד בולטת בסרט, את עצמך
אישה חכמה ומיטיבה להתבטא, לא השגחת
בכך?
"יש לו לקות מסוימת והיינו מודעות לה, אבל ייחסנו
לכך מיוחדות. חשבנו שהוא נורא מיוחד ודרך הביטוי
שלו היתה בעינינו, בהפוך על הפוך, גבוהה. כל
התפיסה שלנו אותו היתה מעוותת וכאשר רוצים
להאמין במשהו אז השכנוע העצמי עושה את שלו.
יש סצנה בסרט שבו אני אומרת שהוא המשיח והוא
יתגלה והאדמה תרעד. קיבלתי המון
ביקורת על המשפט הזה, אבל התשובה
שלי היא, שמי שלא נמצא במקום הזה
של שעבוד נפשי, לא יוכל להבין".
"גאולה מרצון"
ב 11 לינואר 0102, בשעה 00:80 יצא
לדרך מבצע "גאולה מרצון", בו השתתפו
כ-002 שוטרים וכ-051 עובדי רווחה.
לאחר שבמשך מספר חודשים נאספו
חומרים מודיעיניים כנגד רצון ונעשה
שימוש באמצעי מעקב מגוונים, נערכה
המשטרה לפשיטה. נוכחות הנשים
והילדים הרבים בבית הצריכו היערכות
לוגיסטית מורכבת מחשש שמא הנשים
יפעלו באופן נואש כדי להגן על האיש.
תרחישים של התאבדות קבוצתית,
התבצרות ושימוש בבני ערובה נלקחו
בחשבון ובסופו של דבר הוחלט על
הוצאה לפועל של המבצע. ראשית נעצר
רצון ולאחר מכן נעצרו הנשים כשהן מחוץ לבתים,
מבלי לחשוף את הכוחות הגדולים. לאחר מעצר
הנשים, הוצאו הילדים מבתי הספר והגנים והועברו
לרשויות הרווחה. המבצע ארך מספר שעות ובסיומו
הועברו הנשים לחקירה ומשם למעון לנשים מוכות
יחד עם ילדיהן.
יום אחד, בעודך חוזרת מהעבודה לכיוון הבית
■
בשכונת התקווה, קפצו עלייך שירותי הרווחה
והכניסו אותך לרכב. האם הבנת שכאן הסתיימו
החיים שחיית עד כה, שנגמרה ה"משפחה",
נגמר הקשר עם האיש שהיה כל עולמך?
"אני זוכרת שהייתי מאוד מאושרת ברגע שלפני
המעצר – הייתי בהריון שישי, הולכת ברחוב, בדרך
לבית שלי ולחיים הטובים שלי ויחד עם זאת, ברגע
שעצרו אותי הרגשתי שחרור. היתה פתאום הקלה
ושחרור וזה היה כל כך מנוגד לעובדה שרק לפני
רגע הרגשתי מאושרת במה שהיה לי.
הבנתי מיידית שזה נגמר ומשהו חדש מתחיל. אחר
כך הגיעו ההלם וההבנה שהדבר החדש שמתחיל
הוא כל כך מפחיד ובודד. יצאתי ממערכת מאוד
סגורה ומאורגנת, עם חוקים נוקשים שהיו מאוד
קשים אבל נתנו מסגרת ולקחו ממני את הצורך
לדאוג, לחשוב, לתכנן ולקחת אחריות. ליציאה
לחופשי התלוותה גם ההכרה בכך שאני צריכה
להנהיג את החיים שלי לבד, לקבל החלטות ולנהל
את עצמי ואת חמשת ילדיי.
חזרתי לקיבוץ שפיים, הבית שעזבתי בגיל 71,
ועכשיו אני כבר בת 92, עם חמישה ילדים ובאותו
מצב שהייתי כנערה מהרבה בחינות. ההסתגלות
ארכה זמן ועדיין נמשכת. אני מודה לרשויות שעשו
מעשה וסיימו את החיים הללו שהיו לנו שם".
מתוך דברייך עולה, שהייתה בך הבנה
■
שמשהו לא נכון בדרך החיים שלכם. הקשר
עם גואל רצון השתנה, העצמיות שלך חיפשה
את הביטוי. האם את מאמינה שהיית עוזבת
באיזשהו שלב בעצמך, גם אם לא היו כופים
זאת עלייך?
יהודית כפי שהופיעה בסרט עם גואל רצון
עם השנים המקום שלו
בחיים שלי השתנה.
אם בהתחלה רק
חיכיתי לבלות איתו את
הלילה, אז עם השנים
היו פעמים שהעדפתי
אפילו שלא. כשהוא
בא, הייתי אומרת
לעצמי בלב, 'שיקח
מישהי אחרת' ורווח לי
כשכך היה