34 / 64
34
גליון 862
אבן שהם
"אלו הן מחשבות שאני עוסקת בן הרבה. אני חייבת
להיות כנה ולומר שאני לא מאמינה שהייתי עוזבת
בעצמי. הייתי נשארת שם ולכן אני מאמינה שהצילו
אותנו, ממש הצילו".
החיים בחוץ הם לא קלים לאף אחד, גם
■
כשאתם בזוג וגם עם משפחה תומכת. היית
במקום מאוד שלם וחזק מבחינת הקשר עם
הנשים האחרות, הקואופרטיב שבניתן הוכיח
את עצמו כיעיל ומספק, בדיעבד, אתן לא
מצטערות שזה נגמר?
"כשיצאתי משם חשבתי הרבה על כמה קל היה
לחיות בבועה שיצרנו לנו. אבל תחושת החופש
והדברים שמותר לי לחוות עכשיו גוברים על
המחשבה הזו ומעודדים אותי להמשיך בדרך שאני
נמצאת בה היום. הזוועות שהתגלו כשהכל הסתיים
)אישומים בדבר ניצול מיני וגילוי עריות, ג.ש( וההבנה
שככה לא מגדלים ילדים, לא מאפשרים לי אפילו
להרהר באפשרות של לחזור אחורה".
רצון הואשם בעשרות סעיפים של עבירות מין בהן
אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים
מגונים ובסעיפים נוספים של קבלת דבר במרמה.
בעשרות מהמקרים, היו קורבנות העבירות קטינות.
בספטמבר 4102 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל
אביב את רצון ברוב עבירות המין שבהן הואשם,
וזיכה אותו מעבירת החזקה בתנאי עבדות. כחודש
לאחר מכן, בית המשפט גזר עליו 03 שנות מאסר.
שייכת
לאחר השחרור יהודית התכנסה בעצמה, עבדה
במשך תקופה בגן הילדים בקיבוץ ואפשרה לבני
המשפחה לעטוף אותה באהבה ותמיכה ולהחלים.
כחלק התהליך ההחלמה, העלתה על הכתב את
תחושותיה וזכרונותיה מהשנים האחרונות.
"התחלתי לכתוב תוך כדי העבודה בגני הילדים
ואחר כך, כשהתחלתי להעביר הרצאות בפורמים
שונים ועם הזמן זה התפתח, בתהליך איטי ובטוח.
יום אחד, כשסיימתי להעביר הרצאה מול שוטרים,
נגשו אלי כמה אנשים אחרי ההרצאה ומישהו
שאל אותי, 'מה התוכניות שלך?' ואני עניתי בכנות,
'אני רוצה לכתוב מחזה'. מישהי שהיתה נוכחת
שם העבירה את שמי לאלירן כספי מחזאי ובימאי
תיאטרון ומהקשר שנוצר בינינו נוצרה ההצגה
'שייכת'. ההצגה רצה בהצלחה רבה וקהל רב כבר
צפה בה. אחרי ההצגה אני משוחחת עם הקהל
ומעבירה את ההרצאה שלי ולאחר הצפייה בהצגה,
השאלות של הצופים מגיעות ממקום של הבנה של
התהליכים שעברתי".
הביקורות מהללות את ההצגה, בעיתון
■
'הארץ' נכתב כי "מדובר במסמך בימתי
שלופת בגרון ולא מרפה ימים רבים אחרי
הצפייה", מה המשמעות שלה עבורך?
"תמיד אהבתי לשיר, לשחק ולהתבטא בכתב
ואחרי השחרור ידעתי שאכתוב מחזה שמדבר על
מה שעבר עליי ועל הנשים האחרות, אבל מנקודת
האמת הבסיסית, כזו שהצופים יכולים להתחבר
אליה. הצורך הכי גדול שלי היה הצורך להיות שייכת.
השייכות היא צורך שהרבה אנשים מתחברים אליו,
הרבה אנשים מבינים אותו, כי הם עצמם חווים את
התלישות, הפחד מהלבד, החשש מחוסר החיבור.
כשנפגשתי עם אלירן והתחלנו לדבר על המחזה,
היה חיבור מדהים כבני אדם. הרגישות שלו והאישיות
שלו גרמו לי לדעת בביטחון שהוא ישמור עלי ויביא
את הסיפור בצורה הנכונה. השחקנית שמגלמת את
דמותי, לירז חממי היא שחקנית מדהימה וההצגה
מטלטלת ומרגשת אותי כל פעם מחדש".
סיפרת שהכתיבה תמיד היתה חלק
■
מהחיים שלך, מה לגבי השנים שחיית שם,
האם כתבת או באת לידי ביטוי בדרך כלשהי?
"במשך כל השנים מאז גיל ההתבגרות, כתבתי יומן.
גם כשחייתי שם, כתבתי יומנים לאורך השנים".
היום, כשאת קוראת את היומנים, האם את
■
מרגישה שהם היו אותנטיים או שאת קוראת
ומרגישה שהיתה שם מניפולציה עצמית?
"היומנים שכתבתי שם שיקפו את הרגשות שלי
בזמנו. היום, כשאני קוראת אותם אני מזהה בצורה
מאוד ברורה את השכנוע העצמי, שטיפת המוח
והמניפולציות שעשו לי ושעשיתי לעצמי. היתה לי
אמונה חזקה במקום ומאוד התרגשתי מהחיים שם
אבל היו לי תסכולים לאורך השנים. את התסכולים
והכעסים הפניתי בסופו של דבר כלפי עצמי, הייתי
כועסת על עצמי על שנפלתי ליצר הרע, על שעשיתי
או חשבתי כך או אחרת. כמה ימים אחרי שהייתי
מבטאת איזה רגש כואב, הייתי חוזרת וכותבת
ומבקשת סליחה ולוקחת את האשמה על עצמי".
ללמוד מחדש
איך להיות אמא
מה האתגר הגדול שלך כרגע?
■
"אני עדיין בתהליך של ללמוד לחיות חיים עצמאיים,
לקבל החלטות, לנהל את ההווה והעתיד. האתגר
הגדול שלי הוא בקשר עם ילדיי. הייתי צריכה ללמוד
מחדש איך להיות להם לאם. עם כל הקשיים שיש
לי, עדיין אני שמחה שאנחנו לא שם. היום אני מבינה
איך הורות צריכה להיות, איך הקשר עם הילדים
מתפתח בינך לבינם".
כיצד העובדה שהם הילדים של גואל רצון
■
משפיעה עליך ועליהם?
"לא קשה לי עם זה שהם ילדיו, אני עושה את
ההפרדה. מהרגע שהילד הראשון שלי נולד גידלתי
אותם לבד לאורך כל השנים. גואל לא היה דמות
נוכחת בחיים שלהם, לא היה חלק משגרת היום. לכן
הפירוק של הבית לא התחבר להם לדמות שלו, הם
לא חווים את הפרידה מאבא כי הם לא הכירו אותו
ממש ולא הכירו בו כאב. הם יודעים בגדול שהוא
בכלא כי הוא גנב כספים ורק הזמן יגיד עד כמה הם
הפנימו את ההתרחשויות ואם זה השפיע עליהם.
יהודית, היום בקיבוץ שפיים, הבית האמיתי
היו לי תסכולים
לאורך השנים. את
התסכולים והכעסים
הפניתי בסופו של
דבר כלפי עצמי, הייתי
כועסת על עצמי על
שנפלתי ליצר הרע,
על שעשיתי או
חשבתי כך או אחרת
עם אלירן כספי מחזאי ובימאי "שייכת"