36 / 72
שבת בשלל צבעי הקשת
במהלך השהות בישראל, התנדבה הקבוצה במספר
מקומות, ביניהם זכורה לכולם החוויה בבית הספר
אופק של אירגון על”ה שבו לומדים תלמידים
אוטיסטים. החברים הכינו עם התלמידים יצירות
ושימחו אותם. קבוצה אחרת נסעה לחלק חבילות
לתושבי הדרום ובשבת שהתה הקבוצה בירושלים
שם עברו חוויה יוצאת דופן.
אמיר: שבת בכותל היתה חוויה מיוחדת מאוד.
הכותל היה עמוס בחיילים והיו שירה וריקודים, מאוד
מרגש. בשבת נתנו לנו ארבע אפשרויות להשתלבות
בתפילות במניינים שונים- אורתודוכסי, רפורמי,
קונסרבטיבי ואורתודוכסי מודרני. אני בחרתי ללכת
לבית הכנסת הקונסרבטיבי והיה ממש מיוחד, היתה
שם רבה במקום רב, היה מגניב.
גאיה: אני בחרתי בבית הכנסת “שירה חדשה”, זה
בית כנסת אורתודוכסי מודרני, והם ערכו שם ‘שבת
גאה’- עם טליתות בצבעי הקשת, ממש מיוחד.
מעולם לא נחשפתי לזרמים השונים של הדת ולא
הייתי מודעת לגיוון שיש בהם.
תופסים אמריקה
טוב, חשבנו שזה כבר לא יקרה, אבל הגענו לקטע
של הנסיעה לארצות הברית. עם היציאה מהארץ,
יצאו החברים גם מהאווירה של המלחמה ונכנסו
לאווירה אחרת, איך לומר, תפסו אמריקה.
בשונה מההתנהלות בארץ, הלו”ז בארה”ב מהודק
יותר, צפוף יותר וקפדני יותר מאשר ‘החברה’
המקומיים שלנו רגילים. זה לא היה ההבדל היחידי
במנטליות שנתקלו בו.
בר: האמריקאים בגדול, היו מאוד בשוק מכמה
שאנחנו נחמדים ומתחברים בקלות. הם העירו לנו
כמה פעמים שאנחנו מאוד נדיבים, אולי הם לא
רגילים להתחבר כל כך מהר עם זרים.
אמיר: היה מקרה שלאחד מהם היה חסר כסף ונתתי
סטיבן
עומר מנסור הוא רכז המשלחת, בן 32,
ממודיעין. לשוהם הגיע לאחר שצבר ניסיון רב
בהדרכה בצופים. בצבא שירת כפרוייקטור
של יחידת רימון (יחידת המסתערבים של
גבעתי) וכיום סטודנט לפיסיקה והנדסת חשמל
באוניברסיטת תל אביב.
עומר מנסור: “מהיכרותי עם החברה’
של שוהם, עוד מתקופת ההדרכה
בצופים אני יודע, שאלו החברה’
הכי טובים שיש”
36
גליון 762
אבן שהם