39 / 72
ר
ח
א
ט
ב
מ
ה
מ
ל
צ
מ
ך
ר
ד
ת
י
ש
י
א
ת
ו
ח
ת
פ
ת
ה
ל
ה
נ
ד
ס
אביתר: גם אני הייתי חוזר.
נטע: החוויה בסוואנה היתה
עוצמתית ורגשית, הילדים שם
קראו לי ‘אמא’, זה אומר הכל.
בר: היה לי חניך שהיו לו הרבה
צלקות על הגוף, אני רק יכול
לתאר מה עבר עליו והגישה
שלו היתה קשה. אבל בסוף
המחנה הוא ניגש ואמר לי
שהיה לו די כייף ותוך כדי הוא
התחיל לבכות. הניגוד הזה
אמר יותר מהכל, יש דברים
שלא שוכחים.
המסע המטלטל ומרגש הגיע
אל סיומו והחברים התיישבו
לשיחת סיום טעונה שהביאה
אותם להבנה שבתקופה כה
קצרה הם עברו דרך כל כך ארוכה.
עידו: שיחת הסיכום בניו יורק סגרה עבורי
את כל המעגלים שחווינו במהלך התקופה
הזו, אין ספק שזו היתה נסיעה מאוד
חשובה ולא הייתי מוותר עליה בעד שום
הון.
גאיה: עברנו תהליך חיצוני ופנימי, חד פעמי
ומיוחד. מהביקור בכותל בשישי בלילה,
השירה של החיילים שגרמה לי להרגיש
בפעם הראשונה שאני שייכת לעם ישראל,
דרך הילדים בסוואנה והחוויות שהיו לנו
במסע, הכל התחבר ביחד.
ממליצים לבני נוער להשתתף
במשלחת בשנה הבאה?
כולם: כן!!!!
גאיה שעיו
כיתה יב, תיכון שוהם
דולב נשיא
כיתה יא, תיכון שוהם
בר שביט - כיתה
יא, מדריך בצופים,
תיכון שוהם
עובדים עם הילדים בסוואנה
39
גליון 762
אבן שהם