32 / 72
ר א י ו ן
ס פ ו נ ט נ י
ע ם
ז ו ה ר
ב ר ב ש
יף
ִ
י שׁ
ִ
איל
ֵ
מאת: ג
ד”ר זוהר ברבש, חוקרת מחלת הסרטן, רק בת 63, אבל
עבודתה נוגעת למחלה הנפוצה והקשה של הדורות
האחרונים. יחד עם זאת, היא ועמיתיה למחקר פיתוח
התרופות מאמינים שזו עוד תהיה מחלה נפוצה אבל
כרונית ונסבלת, בדורות הבאים.
בשוהם, משפחת ברבש יחסית חדשה - שנה וחצי סך הכל
ושייכים לקהילה הדתית ביישוב. המגורים ביישוב מעורב
הוא חלק מתפיסת עולמם של של זוהר ובן הזוג איסי,
קרדיולוג בבית החולים איכילוב. “חשוב היה לנו ששלוש
בנותינו יתחנכו בחינוך דתי, אבל בסביבה מעורבת ולא
סגורה”. עבור זוהר, האידיאולוגיה מגיעה מהבית. “גדלתי
ביוקנעם המושבה, היינו משפחה אחת מתוך ארבע בלבד
שהיו דתיות במושבה. ההורים שלי הגיעו מהקיבוץ הדתי
והחליטו לחיות במקום חילוני לחלוטין ולא בחברה הסגורה
שלנו. אותי בתור ילדה זה לא העסיק, אבל בבגרותי,
כשעברתי ללמוד בתיכון דתי בחיפה זה כבר היה פחות
נעים. בא נאמר, שאף אחד מארבעת האחים לא עושה את
זה לילדים שלו. בשבילי, מקום כמו שוהם זה אידאלי ונכון
מבחינת האיזונים”.
לאחר שירות קבע כקצינה באוגדת איו"ש, השתחררה
ונסעה לטיול הגדול של אחרי הצבא. שמונה חודשים בהודו,
יוגה וויפאסנה וחופש מוחלט, היו חוויה יוצאת דופן ממנה
חזרה קצת אחרת ועם כמה תובנות, אותן תיישם שלוש
שנים מאוחר יותר, בטיול נוסף למזרח. “נסעתי לפרק זמן
ארוך להודו, ככה לבד. הטיול היה מאוד מעניין, אבל לא
קל. הטיול הבא שלי היה כבר עם איסי, לאחר שסיימתי
את התואר הראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה באוניברסיטה
העברית והתחתנו. טיילנו חצי שנה במזרח וזה היה מדהים.
את הילדות שלי אני לבטח אעודד לנסוע לטיול של אחרי
הצבא, אבל עם ארגון מראש והכנה ועדיף עם שותף או
שותפה”.
כשחזרה מהטיול, נרשמה ללימודי תואר שני בגנטיקה
באוניברסיטת תל אביב, שם החלה להתמקד בתחום שיובל
אותה בהמשך לקריירה של מחקר רפואי. במקביל, עבדה
במכון הגנטי של תל השומר ואת עבודת הגמר כתבה על
בדיקות מקדימות של מין העובר בדם האם.
איך, ממקום של צמיחה, התחדשות והולדה של
תינוקות חדשים לעולם, הגעת לתחום כל כך כאוב?
“גם אני וגם עמיתיי לעבודה, לא מרגישים שאנחנו טובעים
בכאב ובחולי, להפך – התחושה היא שאנחנו מתקדמים כל
הזמן לעבר היעד שלנו, לייעל את הטיפול התרופתי בסרטן
ובכך לעזור לכל כך הרבה אנשים. יש לנו תחושה של
שליחות ועל אף שבדורנו או אפילו בדור הבא לא נמגר
את המחלה, אבל נוכל להפוך את הסרטן למחלה שאפשר
להילחם בה בצורה יעילה יותר ואנשים פחות יסבלו במהלך
הריפוי ממנה, כך שההרגשה הפרטית שלי היא מאוד
חיובית ביחס לאופי העבודה”.
את הדוקטורט עשתה זוהר במעבדה ההמטו-אונקולוגית
בתל השומר, בתחום חקר הסרטנים ההמטולוגים.
מה ההבדל בין סוג סרטן זה לאחרים?
“הסרטנים ההמטולוגים הם סרטנים שמצויים במערכת
הדם. סוגי הסרטן הזה אינם יוצרים גושים, אלא מסתובבים
במחזור הדם, כמו לוקמיה”.
רפואה אישית
היום זוהר עוסקת בתחום חקר גידולים סרטניים קשים.
מפתחת בדיקות
DX
“החברה שאני עובדת בה, נובלוס
שנותנות מידע לרופאים לגבי אילו תרופות מתאימות
לתת לחולה מסוים. זו נישה מתפתחת ברפואה, שנקראת
רפואה אישית. יש הרבה מאוד תרופות ביולוגיות ולא תמיד
יודעים אילו חולים מתאימים לאיזו תרופה. בעזרת הבדיקות
שאנחנו מפתחים, ניתן להתאים טיפול אישי לכל חולה”.
מה המשמעות של התאמת הטיפול התרופתי, עד כמה
זה משנה?
“העובדה שלאישה אחת יש סרטן השד ולאישה אחרת
יש סרטן השד, אינה אומרת שיש להן את אותה המחלה.
זה החידוש בתפיסה הרפואית הנוכחית, שאליה העולם
מתקדם היום. נכון, זה סרטן ונכון, הוא התגלה באותו איבר
בגוף, אבל לכל אחת יש מטען גנטי שונה, גוף אחר, תגובות
אחרות ואופי שונה של המחלה שנובע מכל אלו. תרופה א’
יכולה להועיל מאוד לחולה אחת ולגרום נזק אמיתי לחולה
אחרת. הטיפול היום הוא לא צ’ק ליסט, עם פרוטוקול
אחיד, אלא מותאם אישית לכל אחד ואחת, במטרה להגיע
לשילוב הנכון והיעיל במאבק במחלה”.
לאחרונה פרסם משרד הבריאות את סקר התחלואה
בסרטן בישראל, על פי חתכים גאוגרפיים וכפי
שדיווחנו בגיליון זה, הנתונים מגלים בשוהם וביישובי
חבל מודיעין השייכים לנפת רמלה, רמת התחלואה
נמוכה יחסית לממוצע הארצי. מה זה אומר, אפשר
להירגע בשוהם?
“הממצאים בשוהם יצאו נמוכים יחסית וזה מאוד משמח.
השאלה היא למה? אין נתון חד משמעי שאפשר להצביע
עליו ולומר, “בזכות כך וכך בשוהם פחות חולים”.
סרטן זו מחלה שנובעת ממספר רב של גורמים. כעיקרון,
ישנם שלושה מרכיבים מרכזיים שנבחנים בהקשר זה:
הוא הגנטיקה הפרטית- האם נולדת
המרכיב הראשון
עם איזשהו מטען גנטי שמגביר את ההסתברות שבשלב
מסוים בחייך תחלה בסרטן? המרכיב הגנטי הוא משמעותי
וכאשר ישנה המצאות של מוטציות גנטיות מסוימות, זה
יכול להעיד על סיכוי גבוה לתחלואה של אותו אדם במהלך
השנים. הידיעה הזו לא נועדה להלחיץ ולהפחיד, אלא
דווקא לעורר מודעות לקבוצות סיכון ולהביא לגילוי מוקדם
של המחלה, שיכול להועיל מאוד במאבק בה.
שנבחן הוא, הסביבה שבה אתה נמצא
המרכיב השני
והסביבה שאתה יוצר לעצמך- זיהום אוויר ועישון הם
דוגמאות לשני שינויים שתלויים באדם ובסביבתו ואשר
של התאים. שינויים כאלו הם
DNA
יוצרים שינויים ב
שינויים בלתי הפיכים ועלולים להביא את התאים להיות
ממאירים. החשיפה יכולה להיות ממושכת והסרטן יכול
להתפרץ גם אחרי עשור או שניים. חשוב להדגיש כי
בבחינה של חשיפה לגורמים סביבתיים, מסתבר כי המרכיב
הזה הוא משמעותי ביותר אצל ילדים: ילדים שנחשפים
לגורם מזהם, יפתחו סרטן בגיל מוקדם יותר מאשר אנשים
מבוגרים שנחשפים לאותו גורם קרטינוגני (החומר המסרטן).
הוא יחסית חדש בתחום חקר הסרטן.
המרכיב השלישי
בחינת האימונולוגיה - מערכת החיסונית של האדם.
המערכת החיסונית שלנו מתפתחת מהיום שאנו נולדים.
לאורך החיים ובעיקר בגיל הילדות הגוף שלנו מתחיל
לפתח נוגדנים שיילחמו בכל החיידקים שיתקפו את אותנו
בבגרותנו. לתא הסרטני אין התאמה לגוף שלנו, שמזהה
אותו כגורם זר ולכן כאשר התא הראשוני מתפתח, מערכת
החיסון יכולה לתקוף אותו ובכך למעשה למנוע את
ההתרבות שלו ואת התפתחותו לגוש סרטני. הפועל היוצא
מכך הוא פיתוח תרופות שמבוססות על חיזוק המערכת
החיסונית בהתמודדות עם גוש ממאיר קיים, אבל במקביל
מדברים על הצורך של חשיפה של ילדים למחוללי מחלות
בגיל צעיר כדי לחזק את מערכת החיסון שלהם, כדי
שכאשר יגדלו, יוכלו להתמודד עם גידולים אפשריים”.
בעצם את אומרת, שככל שהילדים שלנו חשופים לכל
אותם דברים שאנחנו מנסים למנוע מהם- לכלכוך,
מחלות, חיידקים, זיהומים - כך ייטב להם?
“כאשר מדברים על הגורמים לעליית שכיחות הסרטן
בעולם המערבי, אחת הסיבות המיוחסות לכך היא
הסטריליות הגבוהה של הילדים, אשר מונעת מהם למעשה
מלהיות חשופים למחוללי מחלות ולפתח נוגדנים. איך
אומרים, הקושי מחשל?”
אפשר להסיק מכך שאת לא מחסנת את הילדים שלך?
“החיסון הוא חשיפה לגורמי מחלות, לכן אני דווקא מקפידה
לחסן את הילדים- גם נגד שפעת, גם נגד אבעבועות.
מבחינת מערכת החיסון, אין הרבה הבדל בין להיות חולה
במחלה עצמה לבין לקבל אותה באופן מבוקר על ידי
חיסון. מצד שני, אני מרשה לילדים שלי לאכול מהרצפה.
זה חשוב לחשוף כדי לפתח את החוסן. אני לא מפחדת
מלכלוך, לא מפחדת להכניס את הילדים לבית חולים”.
מה היית ממליצה למי שהמחלה התגלתה בגופו ונמצא
עכשיו בתהליך ראשוני של בחירת מסלול טיפולי?
“ההמלצה שלי היא להתחבר לרופא טוב. האמונה ביכולת
של הגוף להילחם והחוזק של הרוח משמעותיים למאבק
בסרטן. חשוב לבחור במהלך טיפול שאתה מאמין בו שהוא
הטוב ביותר ולשים מבטחך ברופא. אני לא מאמינה בלרוץ
למאה רופאים ולשמוע עוד דעה ועוד דעה. יש המון מידע
חדש בתחום, מבחינתי לא הייתי לוקחת אף החלטה לבד
ועדיף שזה יהיה רופא אחד, החל מהממצא הראשון. הרופא
צריך להיות מומחה לגידול מהסוג הספציפי שנמצא אצל
החולה ולקבל עליו המלצות, לדבר איתו ולראות שהוא
בכיוון הזה, של הסתכלות אישית על המחלה.
ורוד
עתיד הסרטן
שאלון ספונטני
כחול
צבע -
U
2
מוזיקה -
תכונה שאני אוהבת בעצמי – ספונטניות
תכונה שאני לא אוהבת בעצמי - נטייה לפסימיזם
דתייה
דת –
קהילה - שוויונית
איך אני נרגעת - בשינה. עמוקה
משפחה - הכי חשוב
רפואה - אי אפשר בלי
מוטו - שכל אחד ייקח אחריות על עצמו
ולא יתעכב על הסביבה
32
גליון 762
אבן שהם