50 / 88
וריצת מרתון”.
אבי: “מתחילים בפיתוח של כל יכולת בנפרד ובהמשך
מתחילים לשלב את בין התחומים השונים באימון.
התאמנו 6 ימים בשבוע לאורך שנה של הכנות, כל
אימון נע בין שעה וחצי לשלוש, סך הכל 51 שעות
אימון בשבוע. בכל פעם יצאנו לרכיבות שונות ורצנו
במסלולים שונים, עבדנו הרבה באזור נס הרים וצובה,
שם יש עליות חדות בדומה למסלול איש הברזל”.
רפאל: “רק לציין שלאורך כל הדרך אני רודף אחרי
אבא שלי. זה מדהים, כי אני לכאורה צעיר ממנו
משמעותית אבל אם לומר את האמת, היו פעמים שלא
עמדתי בקצב שלו וזה מה שדרבן אותי, לא הייתי יכול
לעשות את זה לבד”.
תארו את מהלך התחרות
רפאל: “תחרות איש הברזל מתחלקת לשני מקצים.
חצי איש הברזל כולל מקצה של שחייה לאורך 9.1
ק”מ, שעושים בים באילת. מתחילים את השחייה בקו
החוף ושוחים במעיין סיבוב. לאורך כל הדרך יש קיאקים
ושופטים ואי אפשר לעשות קיצורי דרך. ברגע שאתה
מסיים את השחייה אתה רץ לעמדת ההחלפה, שם
מחליפים לבגדי רכיבה ומתחילים במסלול רכיבה של
19 ק”מ, לכיוון הרי אילת. מדובר בטיפוס מאוד קשה,
עם עליות קשות עם רוחות נגדיות ורוחות צד.
אבי: “תנאי השטח הם לא פשוטים, במקרה בתחרות
הזו היה מזג אוויר טוב וזה עבד לטובתנו, אפשר היה
ליהנות ממש בזכות האקלים. האירוע מתקיים בינואר,
אבל השנה היה שמשי ונעים”.
רפאל: “לאורך הדרך יש עמדות רענון עם מים
ומשקאות אנרגיה. השתייה נעשית תוך כדי הריצה או
הרכיבה, לא עוצרים לרגע. אבא ואני שחינו ורכבנו כל
הדרך יחד”.
במסלול כל כך קשה, וודאי היו קטעים של שבירה?
אבי: “לא היה קל אבל לא הייתי קרוב לשבירה בשום
שלב”.
רפאל: “לא. אנחנו מאמינים שקירות יש רק בראש. זה
לא על הפרק בכלל להישבר”.
אחרי סיום פרק הרכיבה, מגיעים לעוד עמדת רכיבה
ומחליפים לנעלי ריצה ויוצאים לדרך של 12 ק”מ”.
רפאל: “פרק הריצה של 12 ק”מ מתחיל ב- 31 ק”מ
של ירידה קשה. כאן החום עבד לרעתנו, כי באמת היה
מאוד חם וזה מקשה על הריצה".
כמה אנשים השתתפו יחד אתכם במרתון חצי איש
הברזל?
רפאל: “המסלולים של החצי מרתון והמרתון השלם הם
אותו הדבר ומתקיימים במקביל, פשוט המרתון של איש
הברזל הוא כפול. בחצי המרתון השתתפו 001,1 איש,
ובמירוץ המלא - 002 איש. בתוך 001,1 המתמודדים
איתנו, היו כ- 001 איש שעשו מקצה שלשות, זאת
אומרת שעשו חצי איש ברזל על ידי שלושה אנשים,
כאשר כל אחד מהם עושה מקצה אחר”.
איזה חלק היה הכי קשה בעינכם?
אבי: “הרכיבה על האופניים, אם כבר, היתה הקשה
ביותר. העליות היו קשות ויחסית לשאר המקצים, זה
בעייני המאתגר ביותר”.
רפאל: “עבורי, הקילומטרים האחרונים בריצה היו
הקשים ביותר, אתה ממש מרגיש את הרגליים. זה
בגלל שאתה אחרי הרכיבה ושחייה, ולהתחיל ריצה
בירידה, כמה שזה יישמע מוזר, זה מאמץ מטורף על
הברכיים ומפיל הרבה עומס על הרגליים”.
באיזה מקצה הכי קל לכם?
אבי: “עבורי, הריצה היתה הקלה ביותר, התחלנו בירידה
ארוכה ואחר זה מישור”.
רפאל: “למרות הקושי לקראת סיום, בריצה הכי קל לי.
זה המקצה שבו אני הכי טוב”.
את המרתון, סיימו השניים, ביחד, בזמן נפלא של 7
שעות ו 02 דקות. עבור אבי, היה זה גם שיפור ניכר
של שעתיים. “אין ספק”, אומר רפאל, “שהעבודה
המשותפת מרימה לנו, כמו שאומרים, ‘טובים השניים
מן האחד’”.
איך ההרגשה אחרי המרוץ?
אבי: “קשה להסביר במילים את עוצמת החוויה עד
שלא חווים את ההרגשה הזו. כשמסיימים, ישר חושבים
על התחרות הבאה מרוב שזה היה טוב. אני חושב שזה
ההרגשה הכי מקבילה ללידה שגבר יכול לחוש - גם
כשקשה, מיד כשזה נגמר, ההרגשה כל כך טובה,
שישר חושבים על הבא בתור”.
רפאל: “קשה לתאר את הרגשת האופוריה והסיפוק.
צריך להיות שם כדי להבין, זו הרגשה כאילו שכבשת
את העולם. תחושת שיא השיאים שנשארת איתך עד
הפעם הבאה.
אחרי המירוץ, הלכנו לאכול בחדר אוכל שם. לא יכולנו
לאכול הרבה, את ההשלמות עשינו בימים הבאים. לפני
התחרות, כחלק מההכנות, אכלנו במשך שלושה ימים
הרבה פחממות - פסטה, לחם לבן, מאכלים שמתפרקים
מהר ומהווים אנרגיה זמינה.
את המסלול כולו סיימנו בשעה 31 בצהריים. בלילה
שאחרי, ישנתי טוב אבל ביום למחרת לא יכולתי ללכת.
למשך 4 ימים לא יכולתי ללכת כמעט, מרוב שהייתי
תפוס”.
ירדתם במשקל בתקופה שלפני התחרות?
אבי: “אני ירדתי 3 ק”ג בתקופה הזו”.
רפאל: “ירדתי איזה 4 ק”ג, בתקופת התחרות בגלל
האימונים והספורט”.
המרוץ הסתיים, אבל לפי האנרגיות שלכם, אין
ספק שלא נאמרה המילה האחרונה. מה הלאה
בתכנון?
רפאל: “בסוף החודש נעשה את מרתון ת”א 24 ק”מ
ונתחיל להתאמן לאיש ברזל מלא ב 5102”.
אבי: "בעזרת השם, זה הכיוון”
איך הייתם אומרים שהחוויה המשותפת הזו
השפיעה על היחסים ביניכם?
אבי: “הקשר בינינו הוא מדהים ומעבר להכל. כייף
לסיים עם הבן את התחרות. מאוד ריגש אותי לעבור
את התהליך והמסלול עצמו איתו”.
רפאל: “הקשר בינינו תמיד מדהים. אנחנו צמודים אחד
לשני ושותפים וחברים וזה קשר שלא רואים הרבה.
אנחנו גם מתעניינים באותם הדברים ומרגישים אפילו
תחרות. אני מעריץ אותו ומתייעץ איתו בהכל הוא
המנטור שלי בכל דבר בחיים. זה עוד יותר חיבר אותנו,
לסיים את המירוץ מחובק עם אבא, זה היה שווה הכל
בשבילי. כל השנה הקשה של האימונים היתה שווה
בשביל הרגע הזה. זאת מתנה שלא כל אחד זוכה לה".
מה עוד עלי?
רפאל: “אני אלוף בהכנת סושי, זה מאכל
שיכול להיות בריא ובשביל הכייף אני מכין
לחברים ומפנק”.
אבי: “אני אוהב לבשל ומבשל בבית הכל,
רק שיהיה בריא”.
מתקרבים לקו הסיום, "אנחנו מאמינים שקירות יש רק בראש"
האושר שאחרי, מימין ניב דהן אבי ורפאל
50
גליון 552
אבן שהם