שזה נראה עכשיו, לכל אחד יש חלום חיים משלו”.
בא נחזור לחלום שלך. נניח שאתה מגשים את
שיא הפנטזיות ומטפס על האוורסט. מה אחרי כן,
מה האתגר הבא?
“אין אתגר אחרי האוורסט. זהו, זו הפסגה. אני מניח
שאמצא משהו אחר. תמיד אטפס על הרים, תמיד
אצא לטיולי טיפוס, יש עוד הרבה מאוד מקומות והרים
ואתגרים מעניינים ומרגשים. ביוני אני בדולומיטים,
בחורף אני מתכנן טיפוס על הר קרח מושלג, אבל ברגע
שאתה עושה את האוורסט, זהו, עשית את הטיפוס
הגדול והקשה מכולם והאתגר משתנה. זו לא אותה
מתיחת יכולות, לא אותה פריצת גבול שאתה מחפש
בספורט אקסטרים. אני מאוד ייעודי, מתמקד בכל פעם
באהבה אחת”.
מה למשל יכול להיות האתגר הבא?
“אמשיך עם הסוסים, אולי אתחבר לסאפ, קיאקים,
אחזור לגלוש אחרי שנים שהפסקתי”.
איזו פעילות אקסטרים לעולם לא תעשה?
“אני פחות נהנה מרכיבה על אופניים, עשיתי את זה
לתקופה ולא נתפסתי לעניין, אופנועים זה מסוכן מדי
לגילי. אני לא אצנח צניחות חופשיות, זה לא בשבילי,
למרות שקפיצת באנג’י אני בהחלט חושב שאעשה”.
קפיצת באנג’י כן וצניחה חופשית לא?
“בהחלט. ההבדל בין השניים הוא, שבצניחה אתה יותר
מדי תלוי באחרים – במי שמטיס ומפיל אותך, במי
שארז את המצנח, בחבלים, בכל מני דברים שאין לך
שליטה עליהם. אני מאוד צריך את השליטה הזו, כשאני
מרגיש תלוי מדי באלמנטים חיצוניים, אין לי שום ריגוש
בסכנה, האמת היא שרק פחד”.
אז... על רכבת הרים לא נראה אותך עולה?
“לעולם לא! תמיד הילדים שלי התחננו שאעלה איתם
לרכבת הרים. מצחיק לראות כמה אני מפחד לעלות
על הדבר הזה, מאוד לא בשליטה. גם על הגלגל הענק
בלונה פארק אין סיכוי שתמצאו אותי. חוץ מזה, אני
לא פחדן גדול אבל תמיד היה לי פחד ממחלות קשות.
ראיתי יותר מדי אנשים יקרים שנגמרו ודעכו מחולי.
מעבר לזה, בכל דבר שנוגע לילדים שלי אני דואג
וחושש לשלומם ואושרם, כמו כל הורה היום שרואה
כמה קשה לדור הזה במציאות הכלכלית של היום”.
מה סוד הזוגיות הטובה בעיניך?
“ההדדיות שיש בחופש ובפרגון שאנחנו נותנים אחד
לשנייה. אריאלה תמיד פירגנה ותמכה בי, תמיד היתה
שם בשבילי בכל חלום וגחמה שהיו לי וכשהיא היתה
צריכה אותי, אני תמכתי בה. התחלקנו בטיפול בילדים,
הכל עשינו יחד, לא התחשבנו אחד עם השנייה. אם היא
לא אהבה לקום בלילה, אז אני הייתי קם ובגלל שאני
משכים קום מטבעי, תמיד הסנדוויצ’ים היו באחריותי.
היא מצדה פרגנה לכל השיגעונות והטיולים המסוכנים
שלי ונתנה לי גב בכל מצב”.
מעבר לספורט, מה החלום שלך לעתיד הלא
רחוק, לימים של הפרישה והפנסיה וההתבגרות?
“אני מאוד מחכה לפנסיה, ממש רוצה לפרוש ולהפוך
לסבא’לה. החלום שלי זה שהילדים שלי יתחתנו ויגורו
קרוב אלי. אני אוהב את השקט שיש עכשיו בבית,
אבל חולם על המולת נכדים וארוחות ערב ארוכות
בהרכב משפחתי מלא. אני ממש לא דואג לתעסוקה,
אין מספיק שעות ביממה למלא בכל מה שאני רוצה
לעשות . אני מאוד רוצה להתנדב עם ילדים בתרפיה
עם סוסים, להמשיך לעסוק בפעילות גופנית, לשמור על
כושר וכמובן, למצא אהבה חדשה בתחום האקסטרים,
אי אפשר בלי”.
האקסטרימיסט
בקילמנג'רו הפסגה החמישית
האישה שאיתו אריאלה זוהר
באיסלנד
56
309
גליון
אבן שהם




