52 / 96
הוא איש שחשוב לו, להשיג, לאתגר, להגיע, לכבוש
פסגות. אבל באמת, לכבוש פסגות. זו לא מליצה, זה
לא תיאור של תכונות אישיות, אלא זה תיאור ריאליסטי
והכי ממשי של מי שלא ינוח עד שיגיע לפסגה. ואם
מדברים על הפסגה, אז מדברים על הקילמנג’רו
לפחות. על האוורסט בואו נדבר עוד מעט, הנושא כאוב.
יעקב זוהר, המכונה על ידי כל, כולל אישתו, זוהר, נולד
וגדל ביפו, על הים. מצד אחד, שכונת פשע וסמים,
חברי ילדות שלא הגיעו לבגרות והרבה עוני ומצוקה
כבר צלל בעומק הים, יצא אל הגלשן,
9
ומצד שני, בגיל
קפץ מהסירה - הסירה של אבא. אבא שהיה נגר,
עצמאי, אוהב ים וחופש, אימפולסיבי והרפתקן ובבית
אמא, אחות בית חולים שאוהבת בעיקר את זוהר ואחיו
ושומרת עליהם מכל משמר. בזכות המעטפת הזו הם
גדלו חזקים, לא נכנעו לפשע, חתרו תמיד להצלחה.
“האימפולסיביות של אבא טבועה בי מאוד”, הוא אומר
היום, “גם הוא תמיד חיפש לאתגר את עצמו, נדלק על
המשימה וחייב למלא אותה. אמא היתה העוגן, הבית
והתמיכה, הייתי מאוד קשור אליה”. שני הוריו נפטרו
כשהיה בשנות העשרים, אבל נדמה שבמידה מסוימת
הם המשיכו לחיות ביצירת חייו – ביתו ומשפחתו,
זה משהו שאף אחד עדיין לא עשה. אם זה נשמע לכם
מטורף, אתם כנראה נורמליים. אבל יש מישהו שדווקא הזיה
פרועה כזו יכולה להשמע לו כמו קסם אמיתי. מכירים את
איש האקסטרים? זה שחייב למתוח את גבול היכולת, לדחוק
עוד קצת את הסיבולת וליהנות עד הגג ממה שעבורינו יהיה
סרט אימה ממש? האיש הזה הוא נורמלי מאוד בשעות היום –
פרפקציוניסט, איש עסקים מצליח, איש משפחה למופת. ואז
יש את האיש השני, זה שבכל סערה יוצא לחפש את השיטפון
ונכנס אליו עם הגלשן, זה שסוס מחץ אותו, שהקור באפריקה
כמעט שיתק אותו והוא – רק רוצה עוד.
מ א ת : ג א י ל י ש י ף
האקסטרימיסט
על הר געש באיסלנד
52
309
גליון
אבן שהם