אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

(קליניקה יעודית לעקמת)

פתח תקוה

יעב"ץ

שהם

תאנה

www.chiropractica.co.il

050-6333061

ד"ר מיכאל שוורץ

כ י ר ו פ ר ק ט ו ר

מטפל בבעיות הבאות:

עקמת

פריצת דיסק

כאבי גב /צוואר

כאבים בגפיים

בעיות יציבה

כאבי ראש

עו"ד, נוטריון ומגשרת

מירב בלאיש

מיכל פיקרסקי

משהו אישי

- אבי היה אלוהים

מלון הורי/ יהודה עמיחי - פרק

ן ל

ע. הוּא נ

לֹא י

ים ו

לֹה

ה א

י ה

שׁ

ם, לֹא בּ

לֹא בּ

ם ו

רוֹת לֹא בּ

בּ

דּ

ת ה

שׂ

ת ע

לֹא בּ

ים

לּ

יף מ

הוֹס

ים ו

טּוּפ

יף ל

הוֹס

ה. ו

כּוּת וּב

א בּ

לּ

טוֹבוֹת.

מוּר

שׁ

כוּר ו

ר ז

מּ

ה”. ו

שׁ

קּ

יף “בּ

הוֹס

א” ו

נּ

יף “א

הוֹס

ר,

בּ

דּ

ר ל

בּ

ין דּ

ט בּ

שׁ

ה בּ

ן וּב

נּ

ד ו

גּוּן א

בּ

א,

שּ

א, לֹא ל

שּ

א, לֹא תּ

שּ

יךָ ל

לֹה

ם א

א שׁ

שּ

לֹא תּ

י ח

ק אוֹת

בּ

ר. ו

ד ש

ךָ ע

ה בּ

ל תּ

א, א

נּ

י,

זּ

שׁ בּ

פּוֹת

ת כּ

ם א

שׂ

ח. ו

ף, לֹא תּ

ב, לֹא תּ

לֹא תּ

תוּחוֹת

פּ

יו ה

ב, ל

ד, א

בּ

פּוּר. כּ

ת יוֹם כּ

כּ

י בּ

אשׁ

ל ר

יךָ

ן י

יכ

אשׁוֹ

ר ר

מוֹ שׂ

ן כּ

י ל

קוֹל א

ה. ו

י ה

ל פּ

רוֹנ

ם ה

פּ

י בּ

יו א

ת פּ

ה א

ךְ ה

ר כּ

יף

הוֹס

ה ל

י רוֹצ

ר: א

י ו

רוֹעוֹת

ת בּ

בּוֹ מ

יוֹם שׁ

מוֹ בּ

כּ

רוֹת:

בּ

דּ

ת ה

שׂ

ם ל

שׁ

ה”

נּ

תּ

שׁ

ר, “לֹא תּ

שׂ

ד-ע

ר ה

בּ

דּ

ה”

נּ

תּ

שׁ

ה, תּ

נּ

תּ

שׁ

ר, “ה

שׂ

ים ע

שׁ

ר ה

בּ

דּ

ךְ

י ו

נּ

מּ

ה מ

י וּפ

ר א

ךְ א

כּ

ים.

מּוּז

יו ה

קּ

ם בּ

בחג שבועות לפני שנה הוזמנתי, להפתעתי ולשמחתי,

להשתתף ברב שיח בתיקון ליל שבועות בהנחייתו של

שלי”. “את לא תהיי לבד”

11-

הרב סתיו בנושא “הדיבר ה

הרגיעה אותי אתי גרוס מח.מ.ש, “יחד אתך משתתפים גם

יצחק לקס, יעל משאלי וגיל ליבנה”. טוב, עכשיו נלחצתי.

מאוד אמיץ מצד אתי גרוס להזמין אישה חילונית על גבול

האתאיסטית לדבר בערב שכזה, שאמנם מיועד ופתוח

לקהל הרחב אבל בפועל האולם מלא, רובו ככולו, בחברים

מהקהילה הדתית. אז התחבטתי והתלבטתי וכתבתי

ומחקתי ובסופו של דבר הגעתי לדברים שרציתי לומר.

והשבוע, לקראת חג השבועות, חזרתי שוב לדברים

שאמרתי בערב ההוא והחלטתי לשתף אותו גם כאן,

בשינויים המתבקשים:

בימים אחרונים התעמקתי בנושא עשרת הדיברות

ומשמעותם הדתית-מוסרית-רוחנית במטרה להגיע לדיבר

שלי. באופן אינטואיטיבי ואינסטינקטיבי הייתי אומרת

11-

שכלל לא הייתי מוסיפה עוד דיבר, אלא מסתפקת בבקשה

צנועה שהאנשים בעולמנו יצליחו למלא את הדיברות

שכבר ניתנו להם כי נראה לי שדי לנו בזאת כדי לחיות

בעולם מתוקן ושלם. אבל מכיוון שהתבקשתי לדבר על

שלי התחבטתי בנושא.

11-

הדיבר ה

לפני כשלוש שנים נכנסנו, משפחתי ואני, לתקופה הקשה

ביותר בחיינו הקשורה לאחד מילדיי. תקופה מטלטלת

שדורשת “תכנון מסלול מחדש” של כל מסלולי החיים

והיחסים, כפי שהיו מוכרים לי עד כה.

יכולתי להעביר את השנים הללו בכיפוף ראש וגו בתקווה

שהסערה תחלוף בלי להותיר אחריה נזקים בלתי הפיכים.

פשוט לשרוד. אבל אני בחרתי לראות בתקופה זאת תיקון

ולחיות בה בנוכחות, בהקשבה, בענווה ובעיקר בלמידה.

ולצאת בסיומה, גם כשלא ידעתי אם איך ומתי תסתיים,

מחוזקת ובאסירות תודה ובתובנות חדשות ובונות על

החיים.

אחד הנושאים בהם דנתי עם עצמי לאורך התקופה כולה

הוא יחסינו עם ילדינו. מהי אהבה ההורית? האם אנחנו

אוהבים את ילדנו תמיד ובכל מחיר? ולמה?

עם ההורים, מבחינת עשרת הדיברות, ההוראה היא חד-

חד ערכית, תרתי משמע: “כבד את אביך ואת אמך למען

יאריכון ימיך”. אבל הילדים? למה לא כתוב שום דבר

עליהם? ילדיי, מקור החיים שלי. אלו שהבאנו לעולם, מתוך

בחירה ואהבה ונתנו להם חיים והם הפכו לחיי.

ומתוך ההתחבטות ההיא לפתע היה ברור לי הדיבר ה-אחד

עשר שלי:

“כבד את ילדך למען יעריכו אותך בימיך”.

דווקא היום כל כך הרבה מדובר על “אבדן הסמכות

ההורית” ובלבול בין הילדים להורים ולהיפך, וכשנדמה

שיש אצלנו ההורים רצון להידמות להם, להתחבב עליהם,

לרצות אותם ולזכות בפרס האולטימטיבי - “להיות חברים

שלהם”. גם אם זה אומר להתלבש כמוהם ולדבר בשפתם,

לנסות לאהוב את הדברים שהם אוהבים, מתוך תקווה שזה

מה שיביא לפתיחות ולקרבה בינינו.

Breaking News

(ובעברית - מבזק) – זה לא עובד!

מרוב התעסקות בשאלות ובתפל, לא שמנו לב שלא אבדה

לנו (רק) הסמכות ההורית אלא הדבר החשוב יותר- הכבוד.

הם לא רוצים אותנו כמותם. הם רוצים וצריכים אותנו

בתפקיד ההורה, המבוגר האחראי. זה שגם אפשר לצחוק

עליו ועל היותו “זקן ולא מבין ולא רלוונטי” – מתברר שזה

חלק מדרישות התפקיד. רוצים דוגמא? הורים רבים פתחו

בשנים האחרונות פייסבוק “כדי לעקוב אחרי הילדים”.

אז נחשו מה? הילדים לא שם. הם בטוויטר, באינסטגרם,

בווטסאפ ובסנפשוט. עבורם הפייסבוק הפך להיות שלנו,

של הזקנים, ולכן הם הלכו למקומות אחרים.

“כבד את ילדך למען יעריכו אותך בימיך”.

ובעיניי כבוד לילדיי, כמו כבוד לכל זולת אחר, בא מתוך

הבחירה לכבד את עצמי. ובכלל זה הכבוד אל עצמי

כהורה, בעלת תפקיד, סמכות ואחריות גדולה.

והכבוד לתפקידם של הילדים במסגרת ובהיררכיה

המשפחתית - קטנים, מתבגרים ואפילו בוגרים.

וכבוד אומר האזנה ומקום והתחשבות באחר, בילדים

במקרה הזה.

וכבוד לילדים אומר הבנה שאמנם מדובר בילד שלי, אבל

הוא איננו אני. והוא, כמה מפתיע לגלות, לא דומה לאף

אחד מאחיו. הוא זה הוא - על כל הייחוד שבו, הסיבוך שבו,

הקושי והשמחה.

כבוד לילדים אומר לתת לילד לצמוח על קרקע פורייה

ובטוחה של אהבה וקבלה מתוך היכרות עמוקה עם מי

שהוא באמת והאזנה לצרכים שלו, מבלי לדבוק בדרך

אחת שהתאימה לילד אחד ולאו דווקא מתאימה לילד

האחר.

כבוד לילד עומד במבחן ההורות האולטימטיבי כשמדובר

על ילד שבעיניים שלי כהורה “עושה שטויות” וטעויות

ועושה בחירות אחרות ממני וחלקן קשות ואפילו שגויות.

כבוד לא אומר שאני מוותרת לו או עליו. כבוד לילד, דווקא

זה שהכי צועק “תראו אותי” - אומר: “אני רואה אותך ילד

אהוב שלי. אני פה קשוב לצרכים שלך ורואה את האדם

שעומד מאחורי כל הטעויות והשגיאות. אני מכבד ומאמין

ביכולת שלך לבחור גם בדרך אחרת, שאולי היא תהיה

טובה יותר עבורך. אני כאן כדי לוודא שאתה אכן בוחר ולא

צועד בדרך שאבדה לך- ומוכן לכוון וללוות אותך חזרה

הביתה. אני אהיה כאן גם אם תמשיך לבחור בחירות שאני

לא הייתי עושה. אני מכבדת אותך ואת הבחירות שלך, גם

אם הבחירות אינן מעוררות כבוד עבורי.

ואם תיפול, ילד - לעולם לא אתבייש בך. אמשיך לכבד

ולהאמין ביכולת שלך לקום.”

וכדי שהדיבר

“כבד את ילדך למען יעריכו אותך בימיך”

החמישי בעשרת הדיברות “כבד את אביך ואת אמך”,

יתקיים אצל ילדיי מתוך הבנה ואהבה ולא מתוך כורח.

שלי

11-

הדיבר ה

Michal Yuval Pikarski

או בעמוד הפייסבוק שלי

mipiki@gmail.com

הערות והארות יתקבלו בשמחה ובאהבה במייל שלי:

294

גליון

אבן שהם