28 / 72
o r i t . r o s e n f e l d@gma i l . c om | www. o r i t r o s . c om
פסיכולוגית שיקומית מומחית
טיפול במבוגרים,
■?
במתבגרים ובילדים
משברי חיים
■
טיפולי פוריות
■
דיכאון וחרדה
■
התמודדות
■?
עם מחלות
יעוץ בקבלת החלטות
■?
בצמתים בחיים
052-4567139
אורית רוזנפלד-קרעין
קליניקה בשוהם
hadarmg@netvision.net.ilלתגובות:
0
מאת מוקי הדר
הערה בלשנית לכבוד חגיגות ציון מלחמת ששת הימים
קאמבק לכיבוש
לפני מספר שבועות פרסם חבר הכנסת אחמד
טיבי מאמר בעיתון תחת הכותרת “כיבוש מושחת”.
נו, מה כבר חדש? חשבתי, שוב טיבי חופר. אבל
טיבי השולט בעברית טוב יותר מרוב חברי הכנסת,
בחר בכותרת ה”ממזרית” כשבמאמר עצמו הוא
מתכוון ל”כיבוש” שער במשחק הכדורגל בין מכבי
תל אביב וסחנין, שבו שחקן מכבי לא כיבד את
הנוהג הג’נטלמני המקובל והמשיך לשחק למרות
ששחקן סחנין שכב פצוע על הדשא וכתוצאה
מכך הובקע שער יתרון ומכבי לדעת רבים ניצחה
בדרך לא ספורטיבית - “כיבוש גול מושחת”
לדעתו של טיבי.
כאמור, ח”כ טיבי מוכיח שוב כי יש לו רגישות יפה
לשפה העברית ויחד עם זאת, כל קורא עיתונים
וצופה בחדשות ובדיונים בערוצי הטלוויזיה יכול
להבחין כי המילה “כיבוש” חוזרת בגדול. אולי
יש לי אוזניים רגישות במיוחד בגלל האובססיה
האישית לקרוא את כל העיתונים ולצפות בחדשות
ודיוני האקטואליה בשלושת ערוצי הטלוויזיה,
אבל אני משוכנע כי אם תיבדק ההשערה בצורה
מדעית (קל מאד לביצוע בימינו, כשהפרסום
ברובו דיגיטלי וניתן לאתר ולספור כל מילה),
התוצאה תהיה דומה. המילה הטעונה “כיבוש”
צצה ומופיעה על אף ניסיונות לאורך כמעט
חמישים שנה להעלימה.
מיד אחרי הניצחון הצבאי והכיבוש הפיזי של
יהודה, שומרון ועזה, כינו את הטריטוריה החדשה
בשם “השטחים המשוחררים”, ביטוי שתאם כמו
כפפה את האופוריה ששררה אז בארץ. אלא
שהמציאות המשפטית והבינלאומית לא מכירה
בביטוי האמוציונאלי “שטחים משוחררים”, הרי
השטחים הללו לא היו שייכים למדינת ישראל
ולכן לא
1948-
הריבונית המודרנית שהוקמה ב
שוחררו ומאז ועד היום הסמכות הפורמאלית
בשטח היא בידי הצבא הישראלי שכבש את
.1967-
האזור ב
כשראו שהביטוי “שטחים משוחררים” לא תופס
ושטחים “כבושים” הס מלהזכיר, הומצא הביטוי
“שטחים מוחזקים”. הביטוי הזה היה ניטראלי
ונוח לשימוש בירוקרטי. אלא שהביטוי “מוחזקים”
צרם לנאמני ארץ ישראל השלמה שנתנו את
, שנת עליית הליכוד
1977
הטון אחרי המהפך של
לשלטון והם טענו כי אם השטחים מוחזקים, הרי
שמדובר במשהו זמני, על תנאי ויתכן שבעתיד
יוחזקו על ידי מישהו אחר, ירדנים או פלשתינאים
ולכן צריך לשנות את השם (הליצנים הציעו פתרון
שישלב בין השניים, שטחים “משוחזקים”).
כשהחלו לצוץ ישובים יהודים בשטחים המוחזקים,
הגו המתנחלים שם חדש: יש”ע. קיצור של יהודה,
שומרון ועזה, אבל לא סתם קיצור בראשי תיבות,
אלא שם עם משמעות ערכית נגזרת מהמילה
“ישועה”. השם הקליט תפס בקרב חוגי המתנחלים
ותומכיהם, אך נותר בחסר עם ההתנתקות מחבל
שנים, האות “ע” נעלמה מהשם
10-
עזה לפני כ
יש”ע ונותר השם יו”ש בלבד (יוש, יכול לשמש
גם כשם חיבה מודרני ליהושע בן נון, שכבש את
הארץ כולה, תזכורת לזכות ההיסטורית).
אני זוכר כי ברשות השידור (הרדיו והטלוויזיה),
קיבלנו הוראה מהמנכ”ל טומי לפיד להשתמש
בשידורי החדשות רק בביטוי השלם ‘יהודה, שומרון
וחבל עזה’. זה מה שהתאים אידיאולוגית לשלטון
הליכוד. אלא שזו הייתה גזרה שהציבור לא יכול
היה לעמוד בה, בביטוי היו יותר מדי מילים, שלוש
ליתר דיוק. לכן חזרו העורכים והכתבים לביטוי
הקצר “שטחים’”. לא “משוחררים”, לא “מוחזקים”
ולא “מביאים ישועה”. הביטוי “שטחים” תפס טוב,
הן בתקשורת והן בציבור. שם לכאורה לא פוליטי,
שהרי ‘שטחים’ יכולים להיות של גינה ציבורית, או
שטחים מתים בכביש ללא ראות טובה שבגללם
מתרחשות תאונות, אבל כאשר אתה אומר
“שטחים” בלבד, כולם מבינים למה הכוונה ואתה
לא מסתכן בהבעת דעתך האישית.
אז מה קרה שהמילה “כיבוש” שטרחנו כל כך
הרבה שנים על הדרתה, חוזרת לאוצר המילים
הישראלי? כנראה שכוחה של מילה חזק מכל
להטוט לשוני המנסה לתאר את המציאות.
50
האוכלוסיה בשטחים, מיליוני ערבים, כבר
שנה לא מקבלים את השלטון הישראלי ומביעים
אינתיפאדות ובקרבות מידי
3-
את התנגדותם ב
שנתיים בגבול עזה. הצבא הישראלי מזרים
כוחות עצומים כדי לדכא את המרד. העולם כולו
מגביר את הלחץ על ישראל לסיים את השליטה
הנמשכת כמעט יובל שנים על העם הפלשתינאי.
אז כנראה שאחרי הכל, אם זה נראה כמו ברווז,
הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה באמת
ברווז.
המילה “כיבוש” לכשעצמה אינה מילה גסה
ובהקשר הפוליטי היא מתארת מציאות והמעוניין
להפטר מהמילה הזו, טוב יהיה אם יפעל לשינוי
המציאות, במקום להתמקד בפעלולים סמנטיים
מהסוג שדורש אקרובטיקה וגמישות יתר של
שרירי ההיגיון והמוסר. עד אז, המילה "כיבוש"
תמשיך להעלות אסוציאציות פוליטיות, אפילו
כשרואים קופסת מלפפונים “כבושים”, או כשערן
זהבי “כובש” שער...
28
294
גליון
אבן שהם