40 / 72
עברו אצלנו הרבה מאוד תלמידים שסבלו מקשב
וריכוז וההורים מעידים על כך שהשיפור בהתנהגות
ובהישגים ניכר אצלם מיד גם בבית הספר ובבית”.
דני לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים. עוד בטרם
הוסב המסלול לשימוש ילדים, הוא שירת את שני
בניו הגדולים חיים ואליקו, שהלכו בדרכי אביהם ואף
התעלו עליו. השניים היו במשך עשור אלופי הארץ
למוטוקרוס והתחרו בארץ ובחו”ל. בקהילת האופנוענים
בארץ הם שם דבר ואין מי שלא מכיר אותם.
מאיפה השיגעון לדבר מגיע?
“אני מניח שזה עניין של אופי ספורטיבי וחובב
אתגרים. הורי היו מאוד חרדתיים ודאגו לי ואני חושב
שהגוננות שלהם עלי השפיעה על הרצון הפנימי שלי
לפרוץ ולאתגר את עצמי, להתחרות ולהצליח. אני זוכר
כנער, שאבי בא לראות אותי מתחרה בפעם הראשונה.
דווקא באותה הפעם נפלתי ושברתי את הכתף. הוא
קיבל את זה מאוד קשה וזו היתה הפעם האחרונה
שהוא בא לראות אותי מתחרה. אבא היה מאוד דאגן
ולא רצה גם שאשחק כדורגל. הם ניסו למנוע ממני
את העיסוק בספורט ואני חושב שזה פגע בקריירה
שלי ככדורגלן. הפועל רמת גן רצו לקנות אותי, אבל
אבא לא הסכים לשמוע על כך. ההורים שלי נפטרו
לפני שנים רבות ואני תמיד הבנתי וכיבדתי אותם.
אישית, גדלתי להיות אדם שונה ואת ארבעת ילדיי
אני לא מגביל בבחירות שלהם. הפחד לא מנחה אותי
בחיים.
לאסתר אישתי ולי יש שלושה בנים ובת. חיים, הבכור
שלנו (83) היה אלוף הארץ למוטוקרוס ומשמש מדריך
בבית הספר. ריקי הבת (63) היא בעלת צהרון במושב,
אבל אם היתה יכולה היתה גם נהגת מכוניות מירוץ
ואליקו (62) הוא כוכב בתחום המוטוקרוס בארץ, אוחז
בתארי אליפות ומתחרה בתחרויות בינ”ל. הצעיר
שלנו, ניצן, השתחרר עכשיו מהצבא. למרות שהוא
רוכב אופנועים, הוא לא מגלה עניין בתחום ואני לא
לוחץ עליו. יש לנו כמה נכדים, כולם רוכבים כבר ולא
תצליחי להתקיל את בן ה-6 בפרט טריוויה בנושא
מוטוקורס שהוא לא יודע, כולל שמות רוכבים בחו”ל”.
איך אשתך מתמודדת עם התחביב המשפחתי
הלא שגרתי?
“אסתר מאוד חזקה נפשית וכמוני, לא מאמינה
שהפחד צריך לשלוט בנו. מה שכן, היא דואגת לחנך
את הילדים לבטיחות ויסודיות בכל תחום בחיים. “מה
שעושים”, היא אומרת, “עושים עד הסוף”, אין אצלה
חצי עבודה. לכן היא דואגת שהם יהיו מוכנים, יכירו
את החומר ויהיו בכושר מתאים לפני כל פעילות. אני
יכול להעיד על עצמי שנפצעתי יותר בכדורגל מאשר
באופנועים. כאשר עוסקים בענפי ספורט ומיישמים
את הוראות הבטיחות מעל הכל, הסיכונים קטנים וזה
המוטו שלנו. אנחנו מאמינים בהשתדלות שלנו לשמור
. האמונה הזו נותנת לנו שקט
ובמכתוב
על נפשנו
נפשי”.
מה דעתך על תרבות הנהיגה בארץ בכלל?
“גרועה מאוד באופן כללי. הנהג הישראלי מאופיין
בחוסר פירגון וחוסר סובלנות. הכשל מתחיל לדעתי
בדרך הלימודים. אני סבור שאין מספיק דגש על
התאוריה של הנהיגה. לומדים כאן איך מפעילים רכב,
אבל לא לומדים על הסביבה של הרכב – הנהגים
האחרים, התנהגויות הכביש הראויות, הולכי הרגל,
רוכבי הדו-גלגליים, תשומת לב לכל מה שקורה על
הכביש. פה בארץ כל אחד נוהג איפה שבא לו, איפה
שפנוי לו. בעולם זה לא כך, לכל אחד יש נתיב ומי
שרוצה לעבור נתיב, לא שובר ימינה ברגע אחד, אלא
מאותת, בודק את הכביש ופונה תוך התחשבות בכלל
הנתונים. אני חושב שהנהיגה בארץ מבטאת את האופי
חסר הסבלנות, הלחוץ והתחרותי שלנו.
הייתי חלק מהצוות שכתב את הכללים והתקנות
של רשות הספורט שאושרו ואני משמש היום כבוחן
כלים תחרותיים של משרד הספורט וכמנהל מקצועי
להוצאת רישיונות ספורטיביים, כך שאני מצוי היטב
בכל נושא הרישוי ואם הייתי אחראי על לימודי הנהיגה
בארץ בכלל, הייתי מורה על הקניית יסודות לימודי
הנהיגה והדרך כבר בגיל הרך”.
דו גלגליים, מי אשם?
VS
מה באשר לתאונות רכב
“בלמעלה מ %06 מתאונות הדו גלגליים מי שאשם
זה הרכב. עם זאת, גם נהגי האופנועים הישראליים,
כמו נהגי הרכב, מרשים לעצמם לקחת יותר סיכונים
ומסכנים את עצמם ואחרים”.
מה דעתך על תופעת האופניים החשמליים
שפשתה בארץ בשנים האחרונות?
“אסון בעיניי. ילד שרוכב על אופניים חשמליים לא
למד שום תאוריה ולא עבר שום מבחן שבו הפגין
אליקו באליפות ביוון
וודאי, אי אפשר לחיות ללא פחד. ככל שהגיל
צעיר יותר, יש יכולת פיזית גבוהה יותר ודחיקה של
הפחד. זה מגיע לשיא בגיל 82-61 ומשם זה יורד
“
“
לליאורה שקד-מרקוס היקרה
איתך באבלך הכבד במות אביך
ז"ל
יהודה מרקוס
ראש המועצה
גיל ליבנה
סגני ראש המועצה, חברי המועצה
מנכ"ל המועצה ועובדיה
40
גליון 972
אבן שהם