Table of Contents Table of Contents
Next Page  38 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 38 / 64 Previous Page
Page Background

38

גליון 572

אבן שהם

העולמית היתה אדירה.

לקראת סוף אוגוסט, עגנו אוניות הגירוש

בגרמניה, שם הורדו המעפילים בכח ושוכנו

במחנות מעצר בגרמניה. בספטמבר 84’,

שנה לאחר שיצאו לראשונה מצרפת, הגיעו

המעפילים ארצה וירדו בנמל חיפה.

מהשהות הארוכה באוניה, המעבר לאוניות

הגירוש והשהות במחנות על אדמת גרמניה,

היא לא זוכרת הרבה, אבל הזיכרונות שנשארו

חקוקים, קשים מנשוא. “על האוניה היו

הרבה מאוד אנשים. לא היה לנו מקום לישון

ונדחקנו על הסיפון. לפעמים אני מתעוררת

בלילה ונזכרת במסע הזה והזיכרון החזק שלי הוא שהיו מכסים אותנו בלילה

בברזנט. כשאנשים היו מתים, היו זורקים את הגופות שלהם למים. הרבה אנשים

מתו במסע הזה, ילדים גם. המראות האלו רודפים אותי עד היום והמחשבה

שלאנשים הללו לא היה מקום קבורה לא נותן לי מנוח.

בנימין ואני היינו עצובים ובודדים, נצמדנו אחד לשני ושמרנו על עצמינו. מאז

ולתמיד, בנימין ואני היינו קרובים, שותפים ליתמות שנכפתה עלינו. לפני פחות

מחודש בנימין נפטר והוא בן 08 שנה”.

שני ילדים צעירים על סיפון אוניה גדולה, נעים ומטלטלים במשך שנה שלמה

ללא הורים או מכרים ובלי ידיעת השפה המדוברת, איך אפשר? “הסתדרנו.

עזרו לנו אנשים טובים שעזרו לכל הילדים הבודדים. על האוניה היה אדם טוב

שעזר לנו מאוד ושמרנו איתו על קשר גם כשהגענו ארצה והתבגרנו. במשך

שנים היינו בקשר, היה מתקשר ושואל לשלומינו. לפני כמה שנים הוא נפטר,

עליו השלום”.

במחנות התחילו בנימין ואינס ללמוד עברית וכשהגיעו ארצה הועברו לביתה

של משפחה מאמצת

בבנימינה. “הם היו טובים

אלינו מאוד. הלבישו

אותנו, דאגו לנו. היינו

אצלם שנה”.

לאחר השנה הזו, הועברו

לבת ים. “היינו אצל

משפחה תימנית, הם

האכילו אותנו הרבה

הרבה וטיפלו בנו טוב

ולבנימין עשו בר מצווה”.

בבית המשפחה הזו,

קיבלה אניס את השם

העברי שילווה אותה

מרגע זה והלאה. “האמא

של המשפחה הציעה

שיקראו לי רחל. היא

סיפרה לי על רחל אימנו,

שמעתי ואמרתי ‘בסדר’.

זה נשמע לי שם טוב

וחשוב ואהבתי אותו.

מאז אני רחל”.

חמש שנים לאחר

שנפרדו דרכיהם,

כשהייתה בת 41, עלו

הוריה ואחיה ארצה.

המפגש עם המשפחה

היה קורע לב. “אמא

בכתה כל כך הרבה וגם

אנחנו”, מספרת רחל

ודומעת בפעם הראשונה

מאז שהחלה לספר את

סיפורה. “אמא בכתה

כל כך, כמה התגעגעה

אלינו”.

המשפחה עברה לגור

בנימין מסוס, אחיה של

רחל. "כשהוא נפטר, הלב

שלי נשבר"

www.

shohamspor t

.co. il

אחי אתה מלך!

בזכותך עשיתי

מנוי וחזרתי

לעצמי...

ננ

shoam-2@zahav.net.il

דוא"ל:

| 03-9733712 .

טל. 3543379-30, פקס

רח' הלפיד 6, שהם

ימי א' 00:31-00:32, ימים ב'-ה' 03:5-00:32, ימי ו' 03:5-00:81, ימי שבת 00:8-00:81

שעות פעילות:

מועדון ספורט שהם