47 / 96
47
גליון 472
אבן שהם
על ידי הציבור הכללי מערבי השירה והפעילויות
באירועים רשמיים ועל ידי הציבור הדתי בעיקר כזמר
חתונות מוביל. משה חיתן מאות זוגות, גילוי נאות
– גם בחתונתי הוא ניגן. שנים אחרי החתונה, הוא
עוד זכר את התאריך. ניסיתי גם הפעם, 61 שנים
“6.81, ברור!”, הוא
זוכר את החתונה שלי?
אחרי.
עונה במהירות. איזה זיכרון. אבל משה ידוע בעיקר
בזכות קולו הערב, הסגנונות המוזיקליים האקלקטיים
שבזכותם הוא מתחבר לכל סוג של אירוע והניסיון
הרב בעזרתו הוא מנחה את האירועים בחן ובנועם.
בשנים האחרונות משה לא לבד על הבמה. הצטרפו
אליו הבת מור, נגנית חליל צד מחוננת ואבי,
גיטריסט. “לפני 7 שנים, חבר שהזמין את אבא
להופיע באירוע העלה את הרעיון שגם אנחנו ננגן
לצידו” מספרת מור, “החלטנו לנסות וראינו כי טוב
ומאז אנחנו חלק אינטגרלי מהלהקה”.
הצטרפת ללהקה כשהיית עדיין
תלמידת תיכון. איך הסתדרת עם
המחויבות הגדולה שיש בעבודה,
מול דרישות הלימודים, החברים,
בילויים וכל מה שמעסיק נערות
בנות גילך?
“התחלתי על אש קטנה, לא התחייבתי מראש. אני
זוכרת שבהופעות הראשונות עוד הופעתי עם תווים.
לאט לאט זה פשוט קרה עד שהבנתי שאני בפנים
ומחויבת לגמרי. זה הכל עניין של אופי ואני באופיי
מאוד יסודית ועקבית. מרגע שנכנסתי, לא הפסדתי
אירוע בעבודה. מבחינה חברתית הפסדתי המון
אירועים ואפילו חתונה של חברה קרובה. אבל ככה
זה, כשיש עבודה, אין מה לדבר - אני שם”.
בינתיים, מור התחתנה ואבי התגייס לצבא וקרובת
משפחה ראתה בטלוויזיה פרומו לתוכנית בערוץ 42.
מאיה: “יום אחד מור קיבלה סמס מקרובת המשפחה
ובו קישור לפרומו וכיתוב – ‘מור, לטיפולך’, יותר
מזה לא צריך כדי שמור תזיז עולמות”. מור מילאה
את השאלון אבל לא ממש טרחה ליידע את בני
המשפחה, אולי מפני שחשבה שייקח זמן עד שיחזרו
אליה.
ואכן לקח זמן - יום אחרי ששלחה את השאלון, כבר
זומנו לאודישן. וכך, ברגע אחד, בהתראה של פחות
מ-42 שעות, משפחת תורג’מן הפכה ללהקה מנגנת
ומבצעת.
איך עושים את זה?
משה: “זה היה מלחיץ, אין מה לומר. הילדים מנגנים
שנים ארוכות, כל אחד בכלי אחר, אבל עדיין לא
ניגנו יחד באופן מקצועי. למעלה מ-000,1 משפחות
התמודדו באודישן הראשון, באנו, שרנו וניגנו
ולשמחתנו הזמינו אותנו לאודישן הבא”.
מאיה: “עבורי זו היתה ההופעה הראשונה שלי
מול קהל. התרגשתי מאוד, למרות שבעיסוקי אני
ריתמיקאית בגני ילדים ורגילה לשיר ולנגן בפני קהל
ובכל זאת, המעמד היה מרגש. הכנו שני שירים
והכימיה המשפחתית עשתה את שלה”.
אחרי מבחן הסינון הראשוני, הוזמנה המשפחה
לאודישן המצולם הראשון, מול השופטים וכשעברו
אותו זה כבר היה רשמי – להקת ‘גוונים’ חיה
ובועטת. הלהקה נכנסה לחדר החזרות והחלה לעבוד
באופן מקצועי. את השירים בחרו ביחד מהרפרטואר
הישראלי הרחב שהם מאזינים לו ומשה עיבד אותם
והוא גם זה שניצח על הרמוניית הקולות. לצד משה,
שמנגן בקלידים ובגיטרה, שרו מאיה (גיטרה) ואבי
(גיטרה), מור (חליל צד), אוראל (פסנתר) וטליה
הצעירה שבתוכנית רק שרו, אבל בחיים אוראל
פסנרן וטליה מנגנת בחליל צד ועכשיו מתחילה
ללמוד לפרוט על הנבל.
אגב, מלבד מור שלמדה בפ”ת, כל האחים למדו
נגינה בקונסרבטוריון בשוהם ואצל מורים פרטיים
ביישוב. בכלל, החיים בשוהם עושים טוב למשפחת
תורג’מן. “עברנו לכאן מפתח תקווה לפני עשר
שנים”, אומרת אורית, אם המשפחה, “וזו הוכיחה
עצמה כהחלטה נכונה. איכות החיים פה מאפשרת
לילדים להתפתח והאווירה ביישוב נעימה וטובה”
ומשה מוסיף, “חוץ מהארנונה והדיור לילדים”. “נכון”,
אומרת אורית, “החלום שלי היה שהילדים יגורו לידי
ולצערי זוגות צעירים לא יכולים להרשות לעצמם
לגור בשוהם וזה חבל לי מאוד”.
במהלך התוכנית הכינו התורג’מנים שני שירים בכל
פעם, לכל אחד עיבוד מוזיקלי שונה וחדשני. מאיה:
“לקחנו שירים שונים ואבא הכין להם עיבוד אחר
ומיוחד שיתאים לקולות שלנו”.
לרבע הגמר ששודר לפני כשבועיים, הגיעו כשהם
מתמודדים בדו קרב מול משפחה מאשדוד. אחרי
הדו קרב הזה, עלתה המשפחה לחצי הגמר, שם
הגייעה לסיומה דרכה בתוכנית.
אכזבה?
מור: “ממש לא! החוויה שלנו מהתוכנית היא רק של
טוב וכייף, אפילו לא טיפה של עצב או אכזבה”.
מאיה: “שרנו טוב, פגשנו אנשים מקסימים, צפינו
במשפחות מוכשרות ונהנינו. באנו בלי שום ציפיות
וקיבלנו כל כך הרבה. אוראל, טליה ואני מעולם לא
הופענו על במה כזו וגילינו שאנחנו אוהבים ומרגישים
נוח לעמוד על במה. אבא עיבד את השירים שבחרנו
בצורה כל כך מדהימה, שהיה תענוג לשיר ביחד את
השירים וללא ספק, הדינמיקה המשפחתית שלנו
עבדה מצויין וראו את זה על המסך”.
משה: “היה שלב שבו ביצענו את השיר ‘שוב נתחיל
מחדש’ ולא היינו מרוצים מהביצוע, משהו לא היה
נכון שם. הודחנו והוחזרנו בגלגל הצלה ואני זוכר
שבשלב הזה היתה ירידת מתח ומוטיבציה. אחרי
כן, עשינו ישיבה משפחתית, פתחנו את הדברים
והחלטנו שבמקום לנסות ולקלוע לטעם של הקהל,
עדיף שנעשה מה שאנחנו הכי אוהבים. החלטנו
ללכת על השיר ‘משהו חדש מתחיל’ של דני רובס
ועבדנו עם הגיוון של הקולות והגילאים השונים
בלהקה. בנינו את השיר בכמה סולמות ורקמנו
מעברים מורכבים. זה הצריך הרבה עבודה ומחשבה
אבל זו גם נקודת החוזקה של הלהקה והעניין
הייחודי שאנחנו מביאים ועם השיר הזה הגענו לרבע
הגמר, מה שמוכיח שכשאתה שלם עם עצמך זה
מקרין החוצה”.
מאיה: “הביצוע היה מדהים ועבורי זו היתה חוויה
רוחנית ממש. היינו מאוד שלמים אחרי הביצוע
והפעם הזאת אמרנו, ‘מה שיהיה, יהיה’ ושאם נפרד
מהתחרות בשלב הזה, נעזוב כשאנחנו מאוד מרוצים
ושלמים עם התוצרים שלנו. המשכנו לחצי הגמר עם
לא היתה תחושה של
תחרותיות ולהיפך, היה פירגון
גדול בין המשפחות, הנאה
אמיתית מהמוזיקה ומהתהליך.
ההשתתפות בתוכנית היא תהליך
מדהים שעברנו יחד כמשפחה,
נוצרו קשרים יפים עם המשפחות
האחרות ועם כמה מהן גם נשאר
בקשר חברי גם אחרי התוכנית
באולפן "משפחה בהופעה", ערוץ 42