מה המסר שלך לנשים שחושבות
על לידה טבעית, לבני הזוג
והמשפחה החוששים ולמערכת
שנוטעת פחדים מפני הלידות
הביתיות?
“המסר שלי הוא שאישה יודעת ללדת
לבד, באופן טבעי. לא צריך לפחד לקחת
את האחריות, תאמיני בעצמך”.
מאיה פייגן
ילדה את נועם באוטו
מאיה ויונתן פייגן, זוג מקסים, מגדלים
בשוהם את ארבעת ילדיהם. מאיה
שעלתה מקנדה, הכירה את יונתן, עולה
חדש מאנגליה, בסעודת שבת אצל
חברים חודש אחרי שהגיעה ארצה. עשרה
חודשים לאחר מכן כבר היו נשואים ושנה
לאחר שעלו לארץ בנפרד, כבר גרו יחד
בשוהם. מאז הם איתנו 11 שנים. שלוש
הבנות הגדולות, מיטל (5.9), ליאל (7)
ועדן (5.5), לומדות בגן ובבית הספר אבן
חן במסלול קשת. “גם אני וגם יונתן עלינו
ארצה, כי רצינו לחיות בתוך העם שלנו
ולהתחבר לתרבות הישראלית”, אומרת
מאיה, “מבחינתי, רק בדרך של שיתוף בין
האוכלוסיות השונות בארץ נגיע לשלום
והבנה בין חלקי העם, זו הציונות עבורנו”.
את הבנות הגדולות מאיה ילדה בבית החולים, “אבל
תמיד בלי אפידורל”.
למה בלי אפידורל, מתוך רצון ללדת לידה
טבעית?
“האמת היא שבעיקר מתוך הפחד. חששתי מכאבי
הגב שאני סובלת מהם ושמחמירים בעקבות
הזריקה, חששתי מההתאוששות הארוכה ומכך
שלידות אפידורליות הן בדרך כלל ארוכות יותר.
הנושא של לידה טבעית לא עמד על הפרק
מבחינתנו. הנוכחות של הצוות הרפואי היתה חשובה
לנו, רצינו להיות בטוחים ולא היינו מרגישים ביטחון
בלידה ביתית”.
עם שלוש בנות בבית, ההיריון הפעם היה קצת שונה.
“הפעם הזאת היתה שונה, לא רק בגלל נסיבות
הלידה המפתיעות. היו לי שלוש בנות גדולות יחסית
בבית שעקבו והיו שותפות מלאות לכל מה שעובר
עלי והרגשתי כאילו כל המשפחה בהריון”.
הפעם הזאת, מאיה התכוננה מראש ללידה אחרת.
לא לידת בית או משהו כזה, ממש לא. ‘אחרת’
במובן שהיא היתה נחושה בדעתה להעניק לעצמה
חווית לידה שונה מזו שחוותה בפעמים הקודמות.
מה כל כך נורא בלידה רגילה בבית
החולים?
“הלידות הקודמות שלי היו מאוד
כאובות. בכיתי, צעקתי, התחושה
בבית החולים לא היתה עוטפת ורגישה
מספיק ויצאתי בתחושה שנשים רבות
חשות, ש’לידה זה דבר כואב ולא
נעים ואין מה לעשות’. החלטתי לנסות
ולשפר עבורי את התהליך שאני עומדת
לעבור. עשינו קורס לידה שנקרא
”” שעושה שימוש
Hypno-birthing
במדיטציות, כניסה לאיזה מקום נפשי
של שקט, כשהמטרה היא לשלוט
בכאב, להכיר בו ולנהל אותו, במקום
להתכווץ מרוב פחד. את הקורס עשינו
ביפו וזו לכשעצמה היתה חוויה מעניינת
ומחברת ותכננתי להשתמש בטכניקות
הללו בלידה הרגילה בבית החולים”.
וכך, לפני חודש, בלילה גשום וקריר,
התעוררה מאיה משנתה באחת לפנות
בוקר. “התעוררתי, אבל לא הייתי
בטוחה אם אלו צירים או סתם תנועות
מוגברות. חיכיתי מעט ובסביבות השעה
ארבע לפנות בוקר החלטתי שהגיעה
העת לנסוע לבית החולים”. הפייגנים
הכינו סנדוויצ’ים לבנות לבית הספר,
מאיה ערכה סידורים אחרונים והתקשרה לחברתה
ליאורה סילברמן, שהגיעה בתוך חמש דקות לביתם
כדי להיות עם הבנות כאשר הן מתעוררות בבוקר.
“ליאורה הגיעה, הסתכלה עלי ואמרה, “את לא
תגיעי לבית החולים!”, אבל אני הייתי אופטימית, לא
העליתי על דעתי בכלל אופציה כזו”.
כבר כשיצאו לכיוון בית החולים מאיה הרגישה
שהדרך ארוכה, ארוכה מדי. “היה לי מאוד קשה
לשבת ברכב, הצירים היו תכופים וכשעברנו את
בית עריף, המים ירדו ואיך אומרים, הבנתי שלתל
השומר כבר לא נגיע”. יונתן החנה את הרכב בתחנת
האוטובוס בסמוך לאיירפורט סיטי והתקשר למד”א.
“מד”א הדריכו אותנו להדליק את החימום ברכב, כדי
שלתינוק יהיה חם וביקשו מיונתן לבדוק, האם ‘רואים את
הראש של התינוק’. יונתן בדק וענה להם, ‘לא רואים כלום’.
ברגע שהוא אמר את המשפט הזה - התינוק היה בחוץ”.
באים לפגוש את נועם
צוות מד"א ברכב, דקות אחרי הלידה
אריאלה אביר זוהר
)
M.ed
יועצת חינוכית (
)CBT(
מטפלת התנהגותית קוגנטיבית
מטפלת בילדים, נוער ומתבגרים
במגוון בעיות רחב:
בעיות חברתיות
0
חרדות
0
בעיות בדימוי עצמי
0
בעיות התנהגות
0
בעיות קשב וריכוז ועוד...
0
עמיתה במכון " שיטות"
חברה באיט"ה
Arielazohar20@gmail.com054-6522337
קליניקה בשוהם ובראשל"צ
סנדרה קצור
פסיכולוגית חינוכית מומחית
אבחונים פסיכודידקטים
טיפולים לילדים ונוער
הדרכה להורים
0 5 4 - 4 8 8 4 5 7 7
ע מ ק א י י ל ו ן 0 3, ש ו ה ם
E-mail:
sandrak1012@gmail.com50
גליון 962
אבן שהם




