34 / 72
מ ש ה ו מ ה ס ר ט י ם
ר א י ו ן
ס פ ו נ ט נ י
ט ל י
ע ם
ו ר ס נ ו
א י י ס מ ן
יף
ִ
י שׁ
ִ
איל
ֵ
מאת: ג
רס”ן במיל. טלי ורסנו-אייסמן מרגישה בנוח
באולפן ערוץ הילדים. הנינוחות שלה חשובה
מאוד, מאחר והיא אוחזת בתואר ‘המרגיעה
הלאומית’ של ילדינו, מטעם פיקוד העורף.
, נשואה לשמוליק
40
אייסמן, עוד רגע בת
ואמא לשלושה בנים, מתגוררת בשוהם משנת
’. באזרחות היא עובדת בהרגעת פחדים
97
אצל ילדים ובמילואים היא, ובכן, מרגיעה
פחדים אצל ילדים. המיוחד במודל שהיא
מיישמת הוא, שהוא מיועד לטפל בפחדים
וחרדות במצבי חירום לאומיים וביטחוניים,
אבל למעשה, מתורגל על מקרים יום יומיים
שילדים מתמודדים איתם
אישה שעושה מילואים זה לא דבר שרואים כל יום.
“בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים שעושות
מילואים ואני גאה להיות אחת מהן. אני פטריוטית,
ציונית, ולעשות מילואים הוא הדבר הטבעי והמובן
מאליו עבורי. מה יותר נכון מאשר לשרת ולתרום
מניסיוני וכישורי לטובת המדינה שלי? אני עושה בין
ימי מילואים בשנה, כמובן, בתנאי שאין אירוע
30
ל
20
חריג מתמשך. במקרה של מלחמה או מבצע גדול,
דוגמת "עמוד ענן", אני בין המגויסים הראשונים ואז
אני פשוט מלווה את מערך ההסברה של הילדים
עד לתום האירוע. מעבר לכך, אני אוהבת ילדים. הם
מאוד אינטואיטיביים ויש להם הרבה תובנות מפתיעות
בחכמתן וברגישותן ואני מאוד נהנית מהשיח איתם”.
השתחררת בדרגן רס”ן בצבא, אחרי שנים
בקבע. מה היה המסלול הצבאי שהוביל אותך
להפוך לאוטוריטה בתחום ההסברה לילדים?
,30
“השתחררתי מצבא הקבע לפני עשור, בגיל
בדרגת רס”ן. בתפקידי האחרון הייתי ראש מדור
הדרכת אוכלוסיה עם התמחות בהכנת ילדים למצבי
חירום. לא תכננתי את המסלול כך, הדברים קרו באופן
שהוביל אותי למקום הזה ואני מניחה שנשארתי בו
משום שהוא עניין אותי והתאים לי. רק כדי להמחיש
עד כמה לפעמים החלטות גדולות מתקבלות באופן
אקראי אספר, כי עוד כשהייתי חיילת צעירה בסדיר,
יצאתי לקורס סמלות מבצעים, שם הציעו לי להמשיך
. לא הכרתי אף
474-
ו
810 -
לאחת משתי אופציות
אחת מהיחידות, אז בחרתי את המספר הגבוה יותר. כך
הגעתי לחטיבת החרמון ושם, בחרמון, פגשתי את שמוליק
אייס-מן, איש הקרח, איתו התחתנתי בסופו של דבר.
מאוחר יותר יצאתי לקורס קצינות אג”מי ומשם הגעתי לפיקוד
העורף. במהלך השירות עשיתי תואר ראשון בהיסטוריה ומזרח
תיכון ותואר שני במנהיגות ציבורית פוליטית.
בגיל שלושים, לאחר לידת בני השלישי, נוכחתי שקשה
לי, בתור אמא, לעשות את התפקיד הזה. מדובר
בתפקיד תובעני מאוד וגמיש מבחינת השעות - הרי
ברגע שיש אירוע רקטות בצפון, אני מיד אורזת ונוסעת
ושוהה שם עד תום האירועים. היה לי קשה מדי
והחלטתי לעזוב”.
ועדיין, נשארת קרובה לתחום.
“נכון. אני סגנית מנהל במרכז “חוסן” ע”ש כהן האריס
- המרכז מסייע לארגונים ומוסדות להיערך למצבי
לחץ וחירום. במסגרת המרכז ניהלתי תוכנית שנקראת
‘חוסן חינוך’ שמקנה כלים לילדים להתמודדות עם
מצבי לחץ. רבע מיליון ילדים בישראל מגיל גן ועד
חטיבות הביניים כבר עברו את התוכנית הזו. בשלוש
השנים האחרונות הפעלנו מודל, שאומץ על ידי
רשויות בכל רחבי הארץ. במהלך מבצע
18-
המדינה, ב
“עמוד ענן” למשל, הסתובבנו באשקלון ופגשנו ילדים
במקלטים וחדרי ביטחון עם ההורים שלהם. אשקלון
זו אחת הערים שאנו מאד גאים בה, התוכנית הועברה
לכל הגילאים ואף נבחרה להיות אחת ממאה ערי
חסונות בעולם כך שאנשי מקצוע מכל העולם מגיעים
לעיר ללמוד את התוכנית”.
איך ניגשים לילדים, בכל הגילאים ומתחילים
לדבר איתם על פצצות ואסונות?
“מה שמיוחד בתוכנית הזו הוא, אנחנו לא מדברים בהכרח
על פצצות אטום ומלחמות. אנחנו לומדים טכניקות של
הרפיה והרגעה וניהול משברים על בסיס מצבי הלחץ יום
יומיים שילדים חווים, כדוגמת, “לא הזמינו אותי למסיבה”,
“החברים עושים עלי חרם” וכדומה.
מחקרים שנעשו הוכיחו, שילדים שרכשו את הכלים
להתמודדות מיטבית עם מצבי לחץ יום יומיים, הם
בעלי מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם מצבי לחץ
קיצוניים”.
למה בכלל לספר לילדים על דברים
נשאלת השאלה,
כאלו קשים? אולי במקום להכניס אותם לחרדות,
צריך דווקא לגונן עליהם מפני המידע הקשה?
“יש בדיחה ידועה על סקס: אחרי לבטים רבים לגבי
איך וכמה, בא אבא לבנו ואומר לו, “בני, הגיע הזמן
שנדבר על סקס!”, עונה לו הבן, “בטח אבא, מה אתה
רוצה לדעת?”. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהילדים
שלנו לא יודעים, או לא מבינים את מה שהם רואים,
אבל לאמיתו של דבר, הם קולטים הרבה יותר ממה
שנראה לנו. לכן, במקום לנסות למנוע את המידע,
אנחנו חייבים לקבל את העובדה שהמידע מגיע,
ולדאוג לכך שהוא יגיע בצורה ובאופן הנכונים ביותר.
הגישה שאני מובילה היא, שחייבים לתווך את הידע
והמידע לילדים, כי הם חשופים לו ממילא. חשוב
מאוד שהידע הזה יעבור אליהם בערוצים הנכונים
והמתאימים, חשוב מאוד שהידע הזה יוסבר להם
באופן פרופורציונלי ואחראי וכך אפשר לשלוט במסר.
זה מאוד טבעי שנחשוש והדיון הזה הוא נכון, אבל
נקודת המוצא צריכה להיות, שבעידן הזה, המידע מגיע
אליהם מהרבה מאוד מקורות, לא כולם אחראיים”.
יש לך תוכנית קבועה בערוץ הילדים, מה
התפקיד שלך בתוכנית?
“בעבר, התפיסה של פיקוד העורף בעבר הייתה
לשים מסביר לאומי אחד. כולנו זוכרים את נחמן שי
במלחמת המפרץ הראשונה. היום, הגישה היא אחרת
- מחלקים את המסבירים לערוצים שונים, כל מסביר
מחובר לערוץ תקשורת משלו והוא עובד איתו. אני
המסבירה הקבועה בערוץ הילדים ובעיתות חירום אני
עולה לשידור יחד עם טל מוסרי. הפעם האחרונה
שהופעתי בערוץ הייתה במבצע “עמוד ענן”. הערוץ
עבר לפורמט של אולפן פתוח ואני עניתי על שאלות
של ילדים. בנוסף, יש לי דף פייסבוק בערוץ הילדים,
דרכו הם יכולים לשוחח איתי באופן ישיר וביחד אנחנו
עוברים את הרגעים הקשים”.
יש דואליות מאוד גדולה בין מה שאת עושה ביום
יום לבין מה שאת עושה במילואים. אין בלבול?
“נכון, על אף שמדובר בשני ארגונים שונים, יש חיבור
מאוד משמעותי בין התפקידים שאני עושה, האנשים
שאני עובדת איתם והתכנים שאני מעבירה באזרחות
ובצבא. אני רואה את שני התפקידים הללו כמשלימים
זה את זה, כל אחד נותן את הדגש הנכון - במילואים
אני עוסקת בהתמודדות עם אירוע חריג מבחינת
התארגנות ויישום פיזי ובאזרחות אנחנו מטפלים
ביכולת הרגשית ובחוסן המנטאלי הנדרשים לבצע את
הפעולות הפיזיות הללו”.
בגובה העיניים
שוהם ממוקמת ליד יעד מאוד
ביטחון בשוהם
אסטרטגי, נתב”ג, דבר שמעלה את דרגת הסכנה
במקום באופן ניכר. עם זאת, בשוהם, לכל דירה ובית
יש ממ”ד והוא מאוד יעיל במקרה של התקפה.
הישראלים חיים בתחושה שיש לנו
רעידות אדמה
מספיק צרות וזה לא שייך לנו. כל הסיסמולוגים
אומרים בוודאות שתתרחש כאן רעידת אדמה גדולה
וחזקה, ואנחנו עוכם לכך, אבל עדיין, בתחום ההסברה
אנחנו לוקים. למשל, אם תשאלי את רוב האנשים,
היכן המקום הכי בטוח להיות בזמן רעידת אדמה, לא
בטוח שכולם יידעו את התשובה.
בחוץ. השאיפה היא לרוץ החוצה,
והתשובה היא?
אם ניתן תוך זמן קצר. עבור מי שגר בבניין ולא יכול
לצאת, אזי הממ”ד הוא המקום הבטוח ביותר.
אם יש מקרה חירום לאומי ואני צריכה סיוע,
. זה המספר של פיקוד העורף.
104
למי מתקשרים?
על אף התכניות
תפקיד ההורים בהכנת הילדים
הקיימות, להורים יש תפקיד חשוב בהכנה לחירום
לחירום. חשוב לקיים שיח עם הילדים בשגרה על
מצבי החירום השונים ללמד אותם היכן נמצא המרחב
המוגן בבית וכן ללמדם את מספרי החירום.
להיות סופרת. אני אוהבת ספרות ארצישראלית,
חלום
על תקופת הקמת המדינה והמורכבויות החברתיות של
קיבוץ הגלויות שלנו.
ישוב מלא חיוניות, בעיקר בזכות הילדים
למה שוהם
הרבים שיש כאן. כבר אמרתי שאני מאוד אוהבת
ילדים?
34
259
גליון
אבן שהם