39 / 72
ממכר לציוד לאיכרים בעיירה קרקוב בפולין. שינדל
הבכורה, אחריה ישראל ויהושע השלישי. לאחר עליית
, הועברה
12
’, כשהיה בן
41
הנאצים לשלטון, במרץ
המשפחה לגטו קראקוב. עם כניסתם לגטו, פוצלה
המשפחה ושינדל, ישראל ויהושוע, הופנו לדירה
נפרדת. למחרת יגלו, כי כבר באותו היום נשלחו
הוריהם וארבעת אחיהם להשמדה ושלושת הילדים
, עבדה במחנה
16
נותרו יתומים. שינדל הגדולה, בת
העבודה פלשוב וישראל ויהושע חיכו לה בגטו בכל
יום שתשוב. יום אחד, היא בוששה לבוא והאחים יצאו
לחפשה. מפי מכרה שמעו, כי שינדל נתפסה גונבת
זוג גרביים עבור יהושוע, נתפסה ונשלחה למקום
ממנו איש לא שב. כואבים חזרו האחים לדירתם
בגטו, כשהם צועדים על האדמה הקפואה ללא נעלים
וגרביים, ללא אחותם אותה לא יראו יותר לעולם.
ההישרדות בגטו הייתה מלחמה יום יומית. בכל יום
קוששו אוכל, שבקושי הספיק לקיום דחוק. עד שיום
אחד, גם ישראל נעלם ואיננו עוד. לאן נלקח ומה עלה
בגורלו, ליהושע לא נודע.
בגטו קראקוב, נלקח יהושע
5
מהמרתף בטרגובה
’, שנתיים לאחר שהובא אליו.
43
במרץ
כשאר תושבי הגטו, הוא הוסע לאושוויץ ומשם הועבר
למחנה העבודה בירקנאו ובהמשך למחנה העבודה
בונה.
’, החל יהושוע, יחד עם עשרת אלפים יהודים
45
בינואר
ק”מ אורכה, אשר אל סופה
70 ,
את צעדת המוות
הגיעו רק ארבעת אלפים בחיים ומיד הועלו לרכבות.
בשלג ובקור, ללא מים, ברעב, הוסעו לבוכנוולד, מרחק
, הוא בלוק
66
ק”מ. כשהגיע למחנה, הושם בבלוק
400
הילדים.
באפריל, שוחרר המחנה. בספרו “קול הדרך” כותב
, בעשר בבוקר,
1945
באפריל
11 -
אורי צפריר בנו: “ב
עבר טנק דרך הגדר ליד השער במחנה בוכנוואלד.
אחריו עוד אחד. ועוד. חייל שחור יצא מהצריח והכריז
. “כקול מגן עדן,” נזכר אבא אחרי
YOU ARE FREE
. בלוק
66
שנה כשביקרנו בבוכנוואלד. בבלוק
64
הילדים.”
לצרפת שם
18 -
לאחר השחרור, עבר יהושע בן ה
למד מסגרות ומשם עלה לארץ ישראל עם אונית
המעפילים ‘תל חי’. לאחר השחרור ממחנה עתלית,
עבר לגרעין שמאוחר יותר הקים את קיבוץ משמר
הנגב.
“יש דברים מרובים חשובים בעולם,
החשוב מכולם הוא ביתו של האדם.
וכמו שאדם מאדם הוא שונה,
כך שונים הבתים שאותם הוא בונה.
יש בית שהוא מבצר על ההר,
יש בית והוא כארמון מפואר.
אך לא העיקר הוא ארמון הוא בקתה,
החשוב הוא הבית שבנית אתה”.
יהושוע צפריר
בשמש הישראלית
ובצילה של השואה
“אבא היה ממקימי הקיבוץ”, מספר בנו, אורי צפריר,
תושב שוהם. “אבא התחתן עם שרי, גם היא ניצולת
שואה מהונגריה, שני אודים מוצלים מאש. יחד הקימו
בית בישראל והביאו לעולם אותי ואת שלושת אחיי,
אסף, אורה ואיריס. אבא סירב לדבר יידיש ופולנית
ואנו גדלנו בישראל העצמאית ובחופש שרק הקיבוץ
יכול לתת לילדים. אבא עבד בפלחה, במוסך,
יהושע והמשפחה המורכבת כולל בני הדודים במפגש שנערך השנה בקיבוץ
39
259
גליון
אבן שהם