40 / 108
40
258
גליון
אבן שהם
דניאל אלטר, מנהל קולנוע לב
נכדים,
5+ 4+
, נשוי
60
בשוהם, בן
תושב מודיעין מזה חצי שנה ולפני
כן ירושלמי וותיק. מאז אוגוסט
האחרון, הוא עומד בראש הקולנוע
המקומי שלנו. מאחר והוא נוטה לקבל
באופן אישי את פני הבאים, כי זו
אישיותו ותפיסתו את הקולנוע כחלק
אינטגראלי מהקהילה המקומית,
רבים מתושבי היישוב והאזור
כבר מכירים אותו.
מ ש ה ו מ ה ס ר ט י ם
ר א י ו ן
ס פ ו נ ט נ י ע ם
י ו א ב
ס ע ד י א ן
ר ו ז נ ב ר ג
יף
ִ
י שׁ
ִ
איל
ֵ
מאת: ג
הרבה חכם, בכלל לא רשע, קצת תם ויודע
וחצי,
11
לשאול, זהו יואב סעדיאן רוזנברג, בן
בבית
3’
תושב בית נחמיה ותלמיד כיתה ה
ספר כפר הנו ר בן שמן. ליואב יש אחות
אחת גדולה, אחות א ת תאומה, אבא ואמא
ואהבה גדולה למשחק. תוכלו לראות אותו
בסדרת הטלויזיה המצליחה “שטיסל” ובסרט
הקולנ ע, עכשיו על האקרנים, “מקום בגן עדן”,
שם הוא משחק את בנו של אלון אבוטבול,
כשהוא מפגין כישורי משחק מרשימים.
מפתיע תמ ד לצפות בילד רך משחק תפקיד
עם עומק ורגישות כה רבה, אבל משיחה עם
יואב מתגלה ילד, צעיר, רגיש ובוגר לגילו. הוא
יודע היטב להיכן הוא רוצה להגיע, אבל יודע
גם איך הוא רוצה להגיע למקום הזה- לאט
ובטוח.
בית ספר
“איזה מן תלמיד אני? תלמיד טוב, אבל טיפה לא רגוע. אני
מפטפט הרבה, קשה לי לשבת באותו מקום. בבית הספר
אני אוהב ללמוד עברית, תנ”ך וספורט. אני אוהב את סיפורי
התנ”ך שהמורה עליזה מלמדת אותנו ואוהב את הקשר
בין הסיפור שהתרחש בעבר לבין היום. למשל, שהעמלקים
יכולים להיות גם בדורות אחרים כמו, המן הרשע והנאצים
בשואה. זה מתקשר לחיים שלנו היום. אני גם מאוד מאמין
באלוהים.
אני אוהב לכתוב סיפורים ושירים. אני לא קורא הרבה
ספרים, אבל אוהב לכתוב. בדרך כלל אני כותב בגוף ראשון,
כמו יומן כזה. אני לא מפרסם את הסיפורים שלי ומסתפק
בהקראה להורים שלי.
מה עוד על בית הספר? אני חושב שלמורים יש השפעה
גדולה על האהבה של התלמידים למקצוע מסויים. מורה
טובה גורמת לילדים לאהוב את המקצוע”.
כשרון
“הכשרון שלי הוא במשחק. לא יודע איך גיליתי את זה.
תמיד אהבתי להציג ולהעלות הצגות בפני המשפחה שלי,
אבל לא למדתי משחק. איך הגעתי למשחק ממש? הבן של
איריס ברנע, רום, הוא בערך בן עשרים וחמש והוא השתתף
בהפקה של סרט קצר. הציעו לחבר שלי לגשת לאודישן,
הוא לא כל כך היה בעניין, אבל אמא שלו לקחה את שנינו
לשם. עברתי את האודישן בהצלחה והצטרפתי להפקה.
חבר שלי פירגן לי בענק. זה היה התפקיד הראשון שלי.
כשהודיעו לי שזכיתי בתפקיד, בדיוק חזרתי מהקייטנה.
נכנסתי הביתה וצרחתי יש!! יש!!. זה היה לפני שנתיים וחצי.
העבודה על הסרט ארכה שמונה ימים, הוא נקרא “בטמן
במחסום”. הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל ברלין
לסרטים קצרים. כבוד. החוויה של העבודה על הסרט
היתה כייפית. התרגשתי מאוד. כשסרט מצטלם על חשבון
הלימודים אז מפסידים לימודים, אין מה לעשות. המחנכת
שלי אורן מאוד מפרגנת ותומכת ובזכותה אני משלים את
החומר. לפני הצילומים אני מספר לחברים שלי שאני הולך
להצטלם לסרט אבל אני לא מספר אחרי זה איך היה, כי אני
משתדל להיות צנוע”.
חששות
“לא למדתי משחק בעבר. כשהלכתי בפעם הראשונה
לאודישן לא התרגשתי, כי לא מאוד ידעתי למה לצפות.
מאז אני מתרגש יותר. עכשיו אני מכיר את התהליך וכבר
יודע שיש גם אכזבות ודחיות. נגשתי לעשרה אודישנים עד
היום, כמובן שלא להכל התקבלתי”.
התמודדות
“כשאני מקבל תשובה שלילית אני אומר לעצמי, לא נורא,
יהיו עוד הזדמנויות. ההורים מעודדים אותי באותם מילים.
אמא שלי פסיכולוגית, אז ברור שהיו שיחות והכנות סביב
העניין הזה. המסר של ההורים הוא, לא לחשוב את עצמי
וגם בעתיד לא לבנות רק על המשחק ולמצוא לעצמי עוד
דברים בחיים”.
חברים
“יש כאלה שטיפה מקנאים, כן. הם לא אומרים ממש אבל
אומרים דברים כמו, מה אתה מתלהב שאתה משחק בסרט.
אבל החברים הקרובים מפרגנים. חנון? אין מצב. בבית
הספר שלנו לא יגידו שאני חנון בגלל שאני משחק”.
“מקום בגן עדן”
“בסרט הזה אני משחק עם אלון אבוטבול. לפני שעשיתי
את הסרט ראיתי את הסדרה ‘אלכס בעד ונגד’ ואהבתי
אותו כשחקן. כשהתקבלתי לסרט, ההורים הסבירו לי איזה
שחקן גדול הוא גם אצל המבוגרים. על הסט הוא היה מאוד
נחמד. אני משחק את הבן שלו, בסרט הזה הייתי יותר
משבוע על הסט ואני מופיע בערך רבע שעה בסרט.
יש סצנה שאני חוזר הביתה אחרי שהרבצתי לילדים בבית
הספר, בגלל משהו שהם אומרים על אבא שלי. אז אני
משקר לאבא שלי שהסיבה שהרבצתי היא אחרת ואז הוא
נותן לי שתי סטירות. זאת אחת הסצנות הכי חזקות שהיו לי
וזו גם הסצנה שהייתי צריך להציג באודישן.
איך התכוננתי? לא קראתי את התסריט לפני הסרט וגם
את הסצנות שלי לא קראתי. בכל יום למדתי את התסריט
של היום שאחרי. הדמות שלי מתאפיינת יותר בשפת גוף
ומעשים מאשר במילים. על הסט, הבימאי יוסי מדמוני
הסביר לי והנחה אותי וסיפר לי את הסיפור”.
לומד משחק
,’2000
“היום אני לומד משחק בשוהם אצל ארי אסנר ‘בימות
ילדים.
17
בכותר פיס. הלימודים הם בקבוצה של בערך
הקבוצה מאוד חברותית ויש פרגון, אני חושב שילדים שהם
שחקנים הם יותר בוגרים ויש להם אינטליגנציה רגשית
גבוהה. אנחנו לא ממש מדברים על המשחק שלי בסרטים,
אבל כשזה עולה, אז הם מפרגנים”.
פילמוגרפיה
“שיחקתי בסדרה ‘שטיסל’, שם שיחקתי את הילד ישראל,
חרדי, הבן של אלישבע (אילת זורר) אהובתו של עקיבא
(מכיאל אלוני). העבודה שם היתה כייפית, היו נחמדים,
מכאל אלוני היה נחמד. הכרתי אותו מהסדרה השמינייה
בערוץ הילדים והוא גם שיחק ב”מקום בגן עדן”. אבא שלי
בא ממשפחה חרדית בירושלים ואנחנו בקשר עם המשפחה
החרדית שלנו, אז העולם הזה של החרדים לא היה זר לי.
בעתיד הקרוב ייצא הסרט “העמק” שבו אני גם משחק. זה
סרט על שלושה נערים שמתמודדים עם אלימות במגדל
העמק. אני אח של אחד הנערים האלו. בסרט משחקים
מאור שוויצר, נווה צור, רותם אבוהב, ג’וי ריגר”.
כמו מי הייתי רוצה להיות
“ג’וני דפ הוא שחקן שאני אוהב. אבל אני שואף להיות
בעיקר אני”.
שחקן נשמה
שאלון ספונטני
“אביב גפן, נתן גושן, היהודים,
מוזיקה
ביטלס, לאונרד כהן”.
“כחול וירוק”.
צבע
“יש לי כלבה שקוראים לה לוש,
חיה
אוהב חיות בכלל וכלבים בפרט”.
“מאמין באלוהים”.
דת
“יותר ריבים. יותר מגנים אחד על
להיות תאום
השני. יותר בקשר. יותר מדברים.
תמיד נשאר יחד”.
“אוהב הרבה, בעיקר
תכונה שאני אוהב בעצמי
שאני חושב שאני בוגר”.
תוכנה שאני לא אוהב בעצמי
“קשה לי לשלוט בעצמי”.
מה אני רוצה להיות שאני אהיה גדול
“שחקן , תסריטאי ופסיכולוג”.
“סרטי פנטזיה,
מה אתה אוהב לראות בטלויזה
אקשן ודרמות קומיות” .
“ארץ לעולם לא”,
סרטים אחרונים שראיתי
“רן לולה רן”, “שודדי הקאריביים”
וכמובן “מקום בגן עדן”.
והאחות התאומה יעל, מה את אוהבת?
“אני אוהבת לרוץ ולנגן.
אני מנגנת בפסנתר”.
אגב, למי אמרו לך שאתה דומה?
“לתובל שפיר. כל הזמן”.
עם אלון אבוטבול ב"מקום בגן עדן"
יואב ויעל "תמיד נשאר יחד"