55 / 80
55
גליון 152
אבן שהם
בריאות
חושבים
אלי קורן
מאמנת כושר אישית
שינוי אמיתי לתמיד
לי
ת כו
ו
0 5 0 - 9 5 5 0 5 0 5
ב ב י ת ך ב ז מ ן ה מ ת א י ם ל ך
משפט שלמה המודרני
עו”ד רונן דליהו
0
03-6915678
בזמן שתקראו את השורות האלה, אולי כבר ניתנה החלטת בית המשפט העליון, הדן
בהרכב מיוחד של שבעה שופטים , בפרשה שהרעידה בחודשים האחרונים את מדינת
ישראל והפכה למושא של דיון פרטי וציבורי נרחב. כמעט ולא היה ערוץ תקשורת מרכזי
בישראל, שלא סיקר את הסיפור האנושי המרגש באופן נרחב, החל מכתבה מרכזית
של ידיעות אחרונות במסגרת “שבעה ימים”, תוכנית שלמה בערוץ עשר במסגרת
התוכנית “פנים אמיתיות עם אמנון לוי” , כתבה בערוץ 2 וכתבות עיתונאיות אחרות ב
, במאקו , ב”ישראל היום” ועוד כהנה וכהנה ראיונות וכתבות בתוכניות רדיו כמו
ynet
תוכניתה של יעל דן בגלי צה”ל ואחרים. השם התקשורתי שניתן לפרשה הוא “משפט
שלמה המודרני”. במרכזה של הפרשה ילד ממוצא אתיופי, כבן שלוש . הילד נולד לאם
הסובלת מבעיות נפשיות קשות ולאב לא ידוע . כחודש ימים מלידתו , הועבר מהפגייה
של בית היולדות הישר לבית הילדים המוגן של “השירות למען הילד”.
בשלב הראשון, בחנו שירותי הרווחה אם יש בנמצא מישהו מהמשפחה הביולוגית
שמעוניין לאמצו ולאחר שלא נמצא כזה ונתנה הסכמת המשפחה להעברת הילד
למשפחה אומנת, הוחלט על ידי שירותי הרווחה לפנות לבית המשפט למשפחה
ולהעבירו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ.
לאחר שהועבר למשפחת האומנה, החליטה אחות אימו שהיא מעוניינת לגדלו ומציעה
עצמה כחלופה לאחותה. בית המשפט לענייני משפחה בחן את החלופה וקבע כי הילד
יישאר בחיק ההורים המיועדים לאימוץ. הדודה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי,
אשר קבע, על סמך חוות דעת פסיכולוגיות של מומחים, לקבל את עמדת היועץ
המשפטי של משרד הרווחה , כי טובתו של הקטין לגדול אצל ההורים המיועדים לאימוץ
ולא אצל הדודה. הדודה לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות לערער על החלטת בית
המשפט המחוזי. בדיון, בהרכב שלשה שופטי בית המשפט העליון, נקבע בדעת רוב,
כי יש להפוך את החלטת המחוזי ולהעביר את הילד לדודתו, שהינה בחורה צעירה
עתודאית ומשרתת כקצינה בצה”ל.
בשלב זה של הפרשה הדרמטית , מחליטים ההורים המאמצים לצאת במאבק משלהם,
שלא לנתק מהם את הילד . ההורים שוכרים את שירותי, בהיותי מומחה לדיני משפחה
וירושה ,המשמש גם בתפקיד ציבורי כיו”ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת
עורכי הדין. פניתי בשמם בבקשה מיוחדת לדיון נוסף לנשיא בית המשפט העליון,
וביקשתי לקבוע דיון נוסף בפרשה , בהרכב נרחב של שופטי העליון. מאוחר יותר, הגיש
גם היועץ המשפטי לממשלה בקשה לדיון נוסף בפרשה.
נכון להיום, הדיון בעליון התקיים וטרם התקבל פסק הדין. בינתיים נקבע, כי הילד יישאר
בחזקת ההורים המאמצים.
הפרשה הפכה מעניין אישי לעניין ציבורי, לאחר שהנושא העדתי-גיזעי גויס לחיזוק
הטענה, כי רשויות המדינה עושות כדי לקפח מהעדה האתיופית. הדיון בבית המשפט
לווה בהפגנות של עשרות צעירים אתיופיים, עימותים עם המשטרה, וטענות בדבר
“חטיפת ילדים”, כשהם מגובים בחברי הכנסת ממוצא אתיופי של מפלגת “ יש עתיד”
פנינה טאמנו שאטה וסולמון.
עמדתם של ההורים היא, כי לא מדובר כלל בעניין עדתי, אלא שאלת טובת הילד היא
העומדת לנגד עיניהם ולא יתכן שכל תחלואות החברה הישראלית, הקוטביות, העדתית
והתרבותית יתנקזו על גבו הקטן של ילד אחד בן שלוש, אשר אלו הם ההורים היחידים
אותם הוא מכיר. לצידם של ההורים עומדות רשויות הרווחה ואנשי תקשורת בכירים,
אשר נחשפו לפרטי הפרשה ומאמינים כי טובת הילד מחייבת השארותו אצל ההורים
המאמצים. עיקרון העל בשיטת המשפט הישראלית ובמיוחד בדיני אימוץ הוא עיקרון
טובת הילד. אנו מצווים לשמור עליו כבבת עיננו . גם בהליך הנוכחי זה העיקרון היחיד
שכולנו מצווים לו. כל מקרה לגופו וכל מקרה לפי נסיבותיו. מכיוון שאני עו”ד מקצועי
שאמון לטפל במקרים מעין אלה אני מזכיר שלפני כשנתיים ייצגתי דווקא אם ביולוגית
בבית המשפט העליון שביקשה להחזיר לעצמה את ילדתה, לאחר שעברה תהליכי
גמילה ושיקום והרגישה בטוחה לשוב ולגדל את ביתה ואמנם באותו מקרה, גם מתוך
שיקולי טובת הקטינה החליט בית המשפט העליון להשאיר את ילדת המריבה בת
השבע אצל אמה הביולוגית, גם לאחר שזו כבר החלה בהליכי אימוץ. באותו מקרה,
דרמטי לא פחות , ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה החליט בית המשפט העליון
לבטל את ההכרזה על הקטינה כבת אימוץ. ואולם במקרה הנוכחי טובתו של הקטין,
דווקא להישאר אצל הוריו המאמצים. עוד חשוב לזכור, כי לילד מטען גנטי בעייתי בשל
מחלתה של אימו ועל כן, עקרון היציבות בחייו משמעותי במיוחד ויש חשש שאם הילד
יגדל בחיק דודתו, הנתק המתבקש שבין הקטין לאימו, שעלולה לסכן אותו , לא יבוצע.
עובדה זו אינה משרתת את טובתו של הקטין.
באופן עקרוני, התפיסה שילד ממוצא מסוים או בצבע עור מסוים , חייב לגדול דווקא
במשפחה מאותו מוצא היא פסולה, ארכאית, לא דמוקרטית ולא שוויונית. כמו כן, מדובר
בתפיסה שגויה שמקעקעת את יסודות מוסד האימוץ שהוא מסגרת כל כך חיונית
במקרים רבים.
אני תקווה כי בית המשפט העליון יכריע בסוגיה לטובת האינטרס של טובת הילד
ובהתאם לחוות הדעת המקצועיות שהוגשו לתיק.
פרשת תינוק המריבה ממוצא אתיופי
edlayaho@barak.co.ilספרית הפיג’מה של “ניצנים”
תלמידי כיתות א’-ב’ בבית הספר
“ניצנים” חגגו את פתיחת תכנית
ספרית פיג’מה, יחד עם הסבים
וסבתות. התלמידים, כיאה
למסיבת פיג’מות אמיתית, הגיעו
לבושים בפיג’מות והביאו עימם גם
בובות. הפעילות נפתחה בשירה
משותפת משיריה של נעמי שמר,
לאחר מכן קראו התלמידים
והאורחים יחדו סיפור וכל קבוצה
קיבלה משימה סביב הספר.
לסיכום הפעילות הכינו כולם סימניה,
או כריכה לספר שהם קיבלו ואכלו
ארוחת בוקר משותפת. הפעילות
החוויתית עודדה וחיזקה את הקשר
ותשומת הלב בין הסבים לנכדיהם.
החודש ציינו בארץ את “חודש
הגמלאי”. במסגרת זו התקיימו
בבית הגמלאי בשוהם, שורה של
אירועים חברתיים ותרבותיים לגמלאי
היישוב. הגמלאים השתתפו בסדנת
שוקולד, יצירה בזכוכית ומפגשי
מידע והסברה בנושא זכויות האזרח
הוותיק, קהילה תומכת. הגמלאים
נהנו מהרצאות בנושאים מעשירים
בהם ‘חוקי האפוטרופסות’, ‘איראן
במאה העשרים’, ‘מנהיגות בטבע’,
פעילות גופנית ושמירה על אורח חיים
בריא. בנוסף, יצאו החברים לטיולים
לספארי ולחמת גדר. כפי שתקראו
ב”פרלמנט” בגיליון זה, החברים נהנו
מאוד והעריכו את מגוון הפעילויות
והטיולים. הפעילות היא פרי יוזמת
המחלקה לשירותים חברתיים
במועצת שוהם וגמלאי היישוב ומנהל
בית הגימלאי, מרק מונסנגו מזמין
גימלאים נוספים להצטרף למעגל
הפעילות.
אליפות שוהם בטניס שולחן
לזכרה של בר שבו
“בתנו בר נקטפה מתוך חיינו בקיץ
7002 והיא בת שש עשרה וחצי.
בשנותיה האחרונות בר עלתה
כפורחת, התגברה על קשייה
הבריאותיים, פיתחה חיי חברה
תוססים ונרחבים, הצליחה בלימודיה
ונדמה היה שהיא נמצאת על סף
פריצה לפרק חדש, חיובי , יצירתי
ושמח בחייה ואז קרה הגרוע מכל
ובחטף בר נעלמה מחיינו. הכאב
על מותה של בר אינו מתפוגג ואינו
מרפה, הוא רק הופך לבן לוויה
שאותו מכילים. הגעגועים הלופתים
את כל ישותנו, המחשבות על בר,
ההרהורים לגבי איך הייתה נראית
, מה הייתה עושה ולאן היו מוליכים
אותה כישוריה, אהבת האדם שבה,
חיוניותה, קסמה שלא היה ניתן
לעמוד בפניו, חוכמתה ורגישותה
חוזרים ומסחררים את הכרתנו
וחובטים בנו ללא הרף. אנו נושאים
את בר במחשבתנו תמיד ומנסים
לשמור על גישה חיובית לחיים
ואליפות טניס השולחן לזכרה של בר
הנה, להבנתנו, חלק מהשמירה על
רוחה של בר. האליפות תתקיים ביום
רביעי, נר שמיני של חנוכה 31/21/4
באולם הספורט החדש בביה”ס ע”ש
רבין. המשחקים ישוחקו על גבי 21
שולחנות מהרמה הגבוהה ביותר.
ההרשמה תסתיים מחצית השעה
לפני שעת פתיחת המשחקים.
הטרוניר יכלול משחק ראווה עםאלוף
הארץ שמעון רבינוביץ’. טקס חלוקת
גביעים ומדליות, ייערך בהשתתפות
יו”ר הכנסת מר יולי אדלשטיין וראש
המועצה מר גיל ליבנה”. לפרטים
נוספים – עדי סידלר 7012222-050.
פ י נ ת ה ג י מ ל א י
חודש הגימלאי בשוהם