35 / 80
35
גליון 152
אבן שהם
בריאות
חושבים
היא המפקחת על הבריאות במשרד החינוך ומתוקף כך אחראית גם
עירית ליבנה
על נושא הטיפול בנגע הכינמת.
באילו הקיפים של המטרד מדובר?
“מי יודע? אין מי שיודע להעריך סדרי גודל. אנחנו לא עורכים מעקבים סטטיסטיים
אחר התופעה, מאחר ומדובר בתופעה, מטרד, נגע חברתי ובפירוש לא מחלה.
כאשר ישנה מחלה, אנחנו מנטרים ובודקים, כמותית, איכותית. בכל הקשור
לתופעת הכינמת, מאחר וזו אינה מחלה, אין מעקב רשמי אחריה ולא מתקבלים
דיווחים מהגנים ובתי הספר. כמובן, שכל מי שקשור למערכת החינוך, כמו גם
ההורים, יודע, שמדובר בתופעה רחבת היקף עד מאוד. אין גן ואין בית ספר וכיתה
שאין בהם כינים. כמעט ואין ילדיםשלא נדבקו או יידבקו במהלך השנים במערכת”.
איך אתם מגדירים את הכינמת?
“אנחנו מתייחסים לכינמת כחלק מהיגיינת הגוף. זו תופעה שאפשר להתמודד
איתה על ידי ניקוי הראש ואחריות הורית”.
עד כמה הכינים מפריעות לילדים?
“זה נורא לא נעים. זה מגרד ומטריד ומפריע להקשיב בלימודים. ילד נגוע מקבל
מהילדים ריקושטים מיידיים וזה יכול לגרום לדחייה חברתית ונידוי, עד כדי כך.
ילדים מגיבים באופן מהיר ואכזרי לעיתים וילד שמתויג כילד שיש לו כינים, יכול
למצוא את עצמו תקוע במשבצת של דחייה ושונות. חבל על כך וההורים צריכים
לתת את הדעת גם למצבו ומעמדו החברתי של הילד שלהם”.
מה המערכת יכולה לעשות כדי להתמודד עם התופעה?
“אין שום סימוך משפטי ושום אמצעי אכיפה בידי מערכת החינוך להתמודדות עם
התופעה. אסור לנו לומר לומר לילד, ‘אל תבוא לגן’ או לבית הספר, אסור כמובן
להושיב בצד את הילד הנגוע, אסור להעיר בקול וכמובן, אסור להעליב את הילד
בפני חבריו, או בכלל. ההבנה שלנו היא, שזו לא אשמתו של הילד, אלא באחריותם
הבלעדית של ההורים. לכן, לא נעיר לילד ואנחנו אוסרים באופן חד משמעי על
העלבה ונידוי”.
מה כן עושים?
“בית הספר הוא בית חינוך. תפקידו לחנך ולהסביר מהי התופעה, השלכותיה
וכיצד נמנעים ממנה. ישנם מערכים שמועברים בכיתות כמו, אחריות חברתית,
קבלת השונה, היגיינת הגוף- כל אחד מהערכים הללו מתקשר לנושא והמחנכים
עושים את ההקשרים הללו נגישים עבור הילדים, גם בהקשר של תופעת הכינמת.
ההנחיה היא להעיר בשקט ובדיסקרטיות להורים וגם זאת, תוך שימוש בשפה
לא מאשימה. לא נגיד להורה, “הילד שלך שורץ כינים, תטפל בו!” , אלא, “הצוות
מבקש שתקפיד על..”
זה לא מספיק, זה ברור
“כמו שבית הספר מלמד את הילדים על תזונה נכונה ועל כך שחשוב לצרוך
ירקות בכל יום, אם בבית אין ירקות, הרי שהלימוד הזה נפגע, נכון? באותו אופן,
הלימוד שלנו אודות היגיינת הגוף ומניעה, לא יכול להיות יעיל, אם בבית ההורים
לא מטפלים בבעיה".
האם ישנם כלים נוספים להתמודדות עם הורים שמזניחים את הטיפול בראש?
“עובד רווחה ברשות המקומית הוא מבחינה משפטית בעל סמכות להעיר להורים
על רשלנות בטיפול בילד. רק לו מותר לומר את הדברים האלה. אם כלו כל
הקיצין, נפנה אליו. למורים ולמנהלת בית הספר אסור להעיר באופן כזה להורים.
המצב המשפטי שלנו הוא שאין בסמכותנו להרחיק ילד באשמת ההורים, בייחוד
שהימצאותו של הילד בבית הספר היא על פי חוק חינוך חובה.
קשה לי לראות איך אמצעים אחרים, כגון הרחקה או קריאה להורים, יעברו חוקית
בישראל. מי שמן הסתם יהיה פעיל בדריסת הצעת חוק כזו, הם ההורים”.
מה כן אפשר לעשות?
“הגישה שלי היא שבנושאי בריאות חייבים להיות בשיתוף פעולה מלא עם ההורים.
להורים עצמם יש אירגון גדול ומשמעותי ויש לו מנדט משפטי בשם ההורים כי הוא
מוסד מוכר. אני בעד כל מה שההורים יציעו לעשות ואני אשתף פעולה עם זה ,
אבל היוזמה חייבת לבוא מצד ההורים”.
הכינים ומערכת החינוך בישראל
ראיון עם המפקחת על הבריאות במשרד החינוך
ת
ו
א
י
ר
ב
ם
י
ב
ש
ו
ח
מטען בית לאייפון / סמסונג
₪
49
₪
29
מוגבל ליח' אחת ללקוח
עד גמר המלאי
ת י ק ו ן כ ל ס ו ג י ה מ כ ש י ר י ם
3 חודשי אחריות
✦
שירות
✦
איכות
וקבלו מסך מגן מתנה*
, תעשו
חפשו אותנו ב-
*ההדבקה במקום בלבד