45 / 84
חג הביכורים
ני סלע
ֶ
ד
“וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים" (שמות לד, כב)
חג השבועות נקרא של שם שבעת השבועות (ארבעים ותשעה ימים), שסופרים מיום ראשון של
חול המועד פסח ועד החג.
זמנו של חג הביכורים אינו נזכר במפורש בתורה. בזמן בית המקדש השני הפך יום
הביכורים לחג עממי גדול ועולי הרגל לירושלים הביאו מביכורי אדמתם, בסלים
מעוטרים מלאי פירות. עם החורבן, פסקה העלייה לרגל ועימה גם הבאת הביכורים.
הדברים השתנו בראשית ההתיישבות היהודית הציונית החדשה בישראל. מנהיגי היישוב ביקשו
לחדש את מסורת הביכורים ולעצב מחדש את שבועות כחג הקשור לביכורי הטבע ולא רק לזמן
מתן תורתנו. מנהג הבאת הביכורים החל עם הקמתם של קיבוצי ומושבי “העלייה השנייה", אשר
חידשו את נוהג הבאת הביכורים, כביטוי של עם השב למולדתו .
בימי ילדותי בתל אביב של שנות ה- 04, חלמתי לקראת חג השבועות להגיע לקיבוץ של הדודים
כדי לראות תהלוכת טרקטורים ועגלות מקושטות לכבוד חג הביכורים, אשר עיקרה היה הבאת
ביכורי השדה ולא שום דבר הקשור למתן תורה. בימים ההם, לא קל היה להגיע לקיבוץ, להזכירכם,
באותם ימים לרוב המשפחות לא היו מכוניות.
עם הגעתנו לכפר הנער בן שמן, מעט לפני מלחמת ששת הימים, “נפלנו" אל חג ביכורים מדהים
ביופיו ובעושרו, שכלל מלבד תהלוכת ביכורים מרהיבה גם ריקודי להקות, תזמורות ושירה – הכל
בביצוע חניכי הכפר מכתה א’ ועד סוף התיכון, כשעל כולם מנצחים המורים, המדריכים והצוותים
החינוכיים שהונחו על ידי המורה למוסיקה (אז חנן אייזנשטט) והבימאי-מרכז כל התרבות בכפר
(אז ריכרד לוינסון). זה היה טקס מרהיב שאליו הוזמן כל מי שרצה ואנחנו הזמנו במשך
שנים רבות משפחה וחברים שנפעמו מהיופי ומהשיתוף של כל הגילאים.
במהלך השנים עברנו להתגורר במושב בן שמן ובו מתקיים מזה שנים טקס
שבועות. שנים רבות ועד היום מתקיימת תהלוכת טרקטורים, טרקטורונים
ואפילו טרקטורוני דשא המקושטים על ידי שכבות הגיל השונות של ילדי
המושב. מרכיב משמעותי נוסף בטקסי הביכורים במושב היו הטנאים
העשירים שהובאו על ידי המשפחות לטקס, נמכרו לכל המרבה
במחיר במכירה פומבית והתמורה הועברה כתרומה לחיילים
או לנזקקים או לחולים/ פצועים בבתי חולים. מרכיב חשוב
נוסף הוא הופעות של חניכי התנועה וחוגים המתקיימים
במושב – הזדמנות טובה להורים ולבני משפחה לצפות
ולהתגאות בהישגי הילדים. אחד השיאים של הטקס הוא
‘ביכורי התינוקות’ – כל התינוקות שנולדו מאז הטקס
בשנה הקודמת ועד ליום הטקס מועלים על הבמה על
ידי ההורים המאושרים לקול מחיאות הכפיים והשמחה
גדולה.
עצם ההתכנסות הצבעונית של דרי המושב ואורחיהם
היא חיובית כשלעצמה – הזדמנות להחליף ברכות,
שיחות ורשמים שלא באמצעות המסכים.
דני סלע, ילידת תל אביב, גרה בבן שמן כ- 03 שנה יחד
עם בעלה צביקי ז"ל, שהלך לעולמו בקיץ האחרון. צביקי
היה מדריך חקלאי בכפר הנוער בן שמן ומרכז המטעים
ודני, אשת חינוך ומנהלת בית ספר בדימוס. לצד עבודות
אלו, היו בבעלות המשפחה מטע אפרסקים, נקטרינות,
ארטישוקים וזיתים. כיום דני עוסקת בתיירות והדרכת טיולים
בארץ ובחו"ל.
45
גליון 242
אבן שהם