אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

301

גליון

אבן שהם

גאים להודיע על פתיחת חוג יחיד במינו באזור:

חוג רכיבה / רכיבה טיפולית

באמצעות

חוגי רכיבה ורכיבה טיפולית לגיל הרך

סוסים מיניאטוריים-ננסיים (לא סוסי פוני),

בחוות בוטיק, מוקפת עצי זית, נעימה ו

מסבירת פנים במושב בן שמן.

החוגים מתקיימים פעם בשבוע

שעות יקבעו בהתאמה אישית

גם:

במקום

חשיפה ופיתוח הקשר

◗

עם הסוס

בניית בטחון עצמי

◗

פיתוח שיווי משקל

◗

קואורדינציה וגמישות

◗

חיזוק שרירים ופיתוח

◗

מודעות לגוף

צוות מקצועי ומיומן

◗

הסדר עם קופות

◗

החולים

מ ת ח ם א י ר ו ע י ם

לימי הולדת וימי כיף, למשפחות,

למבוגרים ולילדים

א ו ל י ב ו ק ל א ב

ישיבות מנהלים שוברות שגרה

◗

ימי גיבוש וסדנאות

◗

מתאים

לגילאים

3-10

מתאים

לגילאים

3-10

טליה

050-5315191

דבי

054-4262351

אוליבו בן שמן

מתחם לא י ר ו ע י ם

O l i v o

www. o l i v o f a rm . c om

החדרים, עינב הלכה לשכנים, לא יכלה לשאת את המראות הקשים.

סיבת המוות, כשל לבבי.

אילן: “אני מתייסר כל הזמן. למה לא נכנסתי אליו לחדר קודם, למה

חיכיתי לסוף המשחק? אולי יכולתי להציל אותו? המחשבות האלו

רודפות אותי. אמרו לנו אנשי רפואה, שדום לב הוא מיידי, שאי אפשר

להציל”.

אורנה: “אנחנו אנשים מאמינים. מנסים להתחזק, מאמינים שרק הקב”ה

יכול לחזק אותנו ולתת לנו כוחות להתמודד. אנחנו מאמינים שהוא

נמצא במקום טוב ועדיין, כל מקום וכל רגע בבית מזכירים לנו אותו.

החדר שלו, הבגדים,

הנוכחות שלו עדיין כאן

והכאב הוא פיזי, לופת

בכוח”.

מאז מותו של עמית,

אילן צופה בסרטים על

השואה. מרגיש שגם

הוא עבר שואה משלו,

מנסה להבין איך אנשים

עברו את השואה

ומצאו כוחות להמשיך

את החיים. “הייתי

רוצה להתעורר בעוד

שנתיים”, אומר אילן, “לעבור את השלב הזה של הכאב הנוראי הזה,

שאני לא מצליח להכיל”.

הם יודעים שהחיים חייבים להמשך, למען הבנות, למענם. מה מנחם

אותם? “הידיעה שהיתה לו ילדות מאושרת”, אומרת אורנה, “העובדה

שהוא נפטר בבית שלו, בחדר שלו, במקום הבטוח שלו, עם מוזיקה

ברקע. היה לו מוות ללא ייסורים”. “העובדה שתמיד היינו קשורים בקשרי

אהבה וחברות”, אומר אילן, “אין לי ייסורי מצפון על העבר, אין תחושה

של החמצה. נהנינו ממנו בכל יום מאז שנולד, הרעפנו עליו אהבה

וקיבלנו ממנו את כל כולו בחזרה”.

בחדרו של עמית, ליד המיטה, נמצא כן התווים שלו ועליו חוברת

אקורדים לגיטרה פתוחה על העמוד עם השירים, “נפרדנו כך” ו”ילדים

של החיים”. אילן לוקח את הגיטרה של עמית ומנגן לנו את השיר

“נפרדנו כך”. המוזיקה ממלאת את חלל הסלון ואנחנו יודעים, שעוד

יבואו ימים של שמחה בסלון המשפחתי. “כן”, אומרת אורנה, “היינו

משפחה קטנה ומלוכדת ונשארנו משפחה קטנה עוד יותר ומלוכדת

ומכאן נמשיך הלאה באותה הדרך”.

עמית וענבר בחופשה משפחתית

אילן מנגן את השיר "נפרדנו כך"