18 / 64
18
301
גליון
אבן שהם
"
כל פריט בסלון של משפחת
הלוי ברחוב התמר בשוהם מעיד
על חיי המשפחה שגרה כאן.
רצפת פרקט, ווילונות בהירים,
חלון בצורת חצי סהר מחופה
אבן אדמדמה, אורגן וגיטרה,
תווים וספרים. בוהו שיק פוגש
את הכפרי, כמו שאורנה ואילן
אוהבים. בתוך הבית החם הזה, גרה משפחה חמה ואוהבת. אבא, אמא,
בן ושתי בנות. לפני שלושה שבועות נפטר הבן, פתאום. לפני שלושה
שבועות, אילן ישב על הספה בסלון, אורנה והבנות היו בחדר, עמית נכנס
הביתה מריצת ערב. היום, אילן ואורנה יושבים על הספה בסלון, אורנה
אוחזת שקית ובה תמונות של עמית מאז היה ילד. אילן משמיע קטע
מוזיקלי שניגנו יחד ובשקט שלהם נשמעת התדהמה. איך הפך הסלון הביתי
והאינטימי שלהם לזירת אסון, איך המשפחתיות הקטנה שלהם הופרה
על ידי זרים באותו לילה, נכנסים ויוצאים בבהילות, איך המוזיקה שנוגנה
התחלפה בזעקות השבר של בני המשפחה ואיך הילד הטוב והנפלא שלהם,
איננו עוד ולעולם לא יחזור.
מחלונות ביתם ברחוב התמר נשקף נוף נפלא. זה הנוף שבו התאהבו
’. “עמית היה כבר בן שש וחיפשנו
99
כשחיפשו דירה בשוהם בשנת
יישוב קהילתי וצעיר במרכז”, מספרת אורנה, “זו היתה החלטה מצוינת
, תלמידת
14(
) ועינב
21(
), ענבר
23(
וכאן גידלנו את שלושת ילדינו, עמית
שלהבת), בשמחה ובאהבה”. כחלק מהקהילה הדתית ביישוב, שלושת
הילדים למדו בבית הספר אבני החושן, שם עמית החל ללמוד לנגן על
גיטרה. “המוזיקה היא חלק מאוד משמעותי בחיים שלנו. אילן מאוד מוזיקלי
ובצעירותו גם תופף באופן מקצועי וניגן עם זמרים מפורסמים בארץ
ואת האהבה והכישרון לעניין הוא העביר לעמית. עמית ניגן במשך שנים
בווירטואוז בשוהם ושיגרה היתה זו להיכנס הביתה אחר הצהרים לצללי
המוזיקה שהוא ואילן היו מנגנים יחד. באירועים משפחתיים היו מנגנים
לאורחים, כשהשיר “הללויה” של לאונרד כהן היה אחד הביצועים המרגשים
שלהם”. הקשר בין אילן ועמית היה אמיץ מאוד, “התקשורת ביניהם היתה
מדהימה, חיבור של נפש וחברות שהתפתחה והתעצמה עם השנים”,
אומרת אורנה. “חלקנו תחביבים
משותפים”, מספר אילן, “צפינו במשחקי
כדורגל, ניגנו והלכנו יחד להופעות
מוזיקליות. בהשפעתי, עמית הפך גם הוא
deep purple
למעריץ גדול של להקת
ולהופעות שלהם קנינו כרטיסים בשורות
הראשונות, בקרבת הבמה. עמית אהב
את כל סוגי המוזיקה, בעיקר מוזיקת רוק
ורוק מתקדם והתחבר לכל מה שיש לו
תווים”.
, חייל משוחרר וחמק
23
הוא היה בן
מהם לנצח, רגע לפני שהתחיל את
החיים. “עמית היה בוגר תיכון אמי”ת
בר אילן במגמת אלקטרוניקה ומחשבים”, מספרת אורנה, “כבר בכיתה
יב’, הצבא חיזר אחרי תלמידי בית הספר הריאליים והציע להם מסלולים
שונים לעתודה. עמית בחר במסלול הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים ומשם
המשיך לשירות בחיל התקשוב. הוא סיים את שירותו ושאף להיות מהנדס
אלקטרוניקה ומחשבים. היו לו ידי זהב וגישה לכל התחום הזה, הוא היה
באמת בחור מוכשר ומוצלח”. וכמה שהיה מוכשר וכישרוני, כך היה צנוע
ושקט.
, מאוד כריזמטי
8.8 -
אורנה: “עמית הוא בן מזל אריה קלאסי, נולד ב
ומנהיגותי, אבל גם בחור שקט ולא מוחצן. הוא היה מחובר מאוד להורים
ולאחיות וגם למשפחה המורחבת. אהבה מיוחדת היתה לו לסבתא, אמא
של אילן”.
כאשר אחי, גבריאל, נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו
17
אילן: “הייתי בן
הצבאי. מבין החמישה שהיו בג’יפ שהתהפך, הוא היחיד שנהרג. כמה שנים
היה. אמא נשארה לבד, אלמנה ושכולה.
53
לאחר מכן, אבא שלי נפטר, בן
עמית היה מאוד מחובר אליה, מאוד העריך את כח החיות שלה, היכולת
שלה להתגבר ולהמשיך הלאה. תמיד היה אומר לנו, תסתכלו על סבתא,
איזו אישה חזקה ומדהימה, קמה מהאבל ובחרה בחיים”.
הזיכרונות קולחים ודמותו של עמית חיה ומחייה את הוריו כאשר הם
מדברים עליו. כישרון הציור שלו, העיסוק הספורטיבי, האהבה לכדורגל,
התוכניות לעתיד.
אורנה: “המוות של עמית מצא אותו כשהוא במקום מאוד טוב בחיים ובדרך
למקום טוב. אחרי שנים ארוכות במסגרות של לימודים וצבא, הוא השתחרר
ונהנה מהחופש. בהתחלה הוא נח לו, נהנה מההשכמה המאוחרת, הניח
לשיערו לצמוח ולחופש לחדור לעצמות. לאחר חודשיים הוא שלח קורות
חיים ומצא עבודה בחברת תלתן, בפארק חמ”ן, קרוב לבית. הוא מאוד אהב
את העבודה שם וחסך את הכסף לטיול הגדול. החלום הקרוב שלו היה
לטוס לסופר קלאסיקו בספרד ובהמשך, לטייל במזרח הרחוק.
כל החלומות האלו נגוזו ברגע אחד”.
ל ז כ ר ם
תושבי שוהם שאי נם איתנ ו עוד
, שנפטר במפתיע בביתו
23
פרידה מעמית הלוי, בן
ילד של החיים
מאת גאילי שיף
, המשחק הסתיים ואילן
22:50
בשעה
קם ממקומו והתכוון להיכנס למקלחת.
“עמית”, הוא הרעים בקולו, “רוצה
להיכנס למקלחת?”. אבל עמית לא
ענה. אילן קרא לבנו שוב וקריאתו נותרה
באוויר השקט של הלילה.