56
292
גליון
אבן שהם
מניסיונך בתחום, איזה צד הוא זה שלרוב
מעוניין ודוחף למעבר ליחסים פוליאמורים –
הגבר או האישה?
“אני אפתיע אותך ואומר, שבדרך כלל נשים הן אלו
שדוחפות למעבר לאורח החיים הפוליאמורי”.
זה באמת מפתיע. אולי זה נובע מכך שגברים
בדרך כלל לא שואלים את האישה ופשוט
בוגדים?
“אם אנחנו בעניין של הפתעות, אז המחקרים
מוכיחים, שאם פעם ההבדלים היו לטובת הגברים,
הרי שהיום המספרים מראים שכולם בוגדים באחוזים
שווים. מה שרלוונטי יותר לענייננו הוא, שהצורך הוא
זהה ונשים פחות אוהבות לחיות בשקר”.
ההנחה הרווחת היא, שגברים פחות מונוגמיים
מנשים. האם לדעתך היא נכונה?
“מצד אחד, אפשר לראות על פי המחקרים,
שכמחצית מהזוגות ההומואים, נמצאים מערכות
יחסים פתוחות ברמה זו או אחרת, בעוד שאצל
לסביות המונוגמיה שולטת. ההנחה הקודמת היתה
תמיד שגברים מחפשים סקס ונשים מחפשות
קשר משמעותי, אבל המציאות מוכיחה שגם גברים
מתאהבים וגם נשים רוצות סקס. בסופו של דבר,
בימינו, העובדה היא שהנשים הן לא פעם אלו
שמציעות את אורח החיים הפוליאומורי, להפתעת
הבעלים”.
ואיך הגברים מגיבים להצעה הזו, אפשר
להניח שהם שמחים עליה?
“ברגע האמת, יש הרבה גברים שדווקא לא מעוניינים
בזה. לא מעט נשים נתקלות במבט המום, כולל
השאלה, “למה?” וסירוב מוחלט. לעיתים ההתנגדות
הראשונית מתחלפת בהסכמה ולעיתים זה עלול
להוביל לפרידה או בגידה או השארת המצב הקיים.
הכל אפשרי. היה לי זוג בשנות הארבעים, שחי חיים
פוליאמוריים כבר מספר שנים והיו להם קשיים.
לאחר טיפול משותף, אחד מבני הזוג הבין שהוא
מונוגמי והם המשיכו לחיות כך, כאשר הוא מונוגמי
והיא פוליאמורית. זה פתרון יוצא דופן יחסית והוא
דורש מידה רבה של אמון וחופש לבת הזוג, אבל
בחישוב שלו הוא העדיף להישאר איתה והשלים
עם העובדה שהיא פוליאמורית והדבר לא מפחית
מאהבתה אליו”.
האם נכון להניח, שיש תמיד את בן את בת
הזוג הדומיננטיים, אלו שמעוניינים לפתוח
את הנישואים והצד השני שנגרר לכך בחוסר
רצון, מתוך פחד לאבד את הנישואים?
“לא תמיד תחילת התהליך סימטרית. כאשר יש בן
או בת זוג שמעוניינים במהלך, הם משקיעים הרבה
אנרגיה בשכנוע הצד השני להצטרף אליהם. המטרה
שלי בטיפול היא כמובן לא להגיע למצב שבו אחד
מבני הזוג נגרר בחוסר רצון לעניין, אלא שכולם יחיו
בצורה שהכי טובה להם. אורח חיים שמתאים לצד
אחד בלבד, הוא עצוב מאוד עבור הצד השני”.
מה טווח הגילאים של הזוגות המביעים נכונות
לחיי נישואין פתוחים?
“אני עובדת בעיקר עם זוגות שנשואים זמן רב,
בסביבות גיל הארבעים והלאה. לעומת זאת,
להרצאות שלי מגיעים הרבה אנשים צעירים.
בהתחלה הופתעתי כשראיתי אותם בקהל, התרגלתי
לחשוב שמדובר בתובנה שבאה עם הגיל ושנות
נישואין ארוכות. עם הזמן הבנתי, שהצעירים פתוחים
לנושא הזה לכתחילה, ובוחנים עוד דרכים לקיים
קשר”.
אפשר להניח, שזוג מבוגר שכבר הקים
משפחה ובנה את הקשר החברי והרגשי שלו,
יגיב אחרת לאופציה של פתיחת הנישואים
לפוליאמוריה. מה לדעתך הסיכויים, שזוג
צעירים שמתחילים את החיים שלהם במודל
הזה, יצליח לבנות משפחה ולהישאר ביחד
לאורך שנים?
“אין לי דרך לדעת את התשובה, זה מאוד תלוי
באישיות שלהם ומאיזה מקום הם מתחילים
את הקשר – האם הם באמת מאמינים במודל
הפוליאמורי ואז בונים ומחזקים את הקשר שלהם, או
שהם סתם רוצים לנהל קשר סמי-מחייב, שיאפשר
להם לשכב עם כל מי שהם רוצים. אני מכירה זוגות
שהיו פוליאמורים כבר מההתחלה והנישואים שלהם
מחזיקים מעמד כבר עשרים שנה, עם ילדים”.
מה ההבדל בין פוליגמיה ופוליאמוריה?
“ההדדיות. פוליגמיה היא סגנון חיים שמתאים יותר
לעולם העתיק, כמו שלמה המלך – גבר אחד עם
הרבה נשים. המודל הזה מתקיים היום בתרבויות
שאנחנו מחשיבים פחות מתקדמות, כשהיחס לנשים
בכלל, בא לידי ביטוי בריבוי נשים. בפוליגמיה, נראה
גבר אחד עם מספר נשים, כאשר לאישה אסור
שיהיה יותר מגבר אחד. הפוליגמיה מחזקת לא רק
את האגו הגברי בתוך הבית, אלא היא משליכה על
המעמד של הגבר בחברה כולה – גם כאשר היחס
, אם לגברים
50%-50%
בין הגברים והנשים הוא
מסוימים יש מספר נשים, זה אומר ש”חסרות” נשים
לנישואין והגברים העשירים והחזקים הם שזוכים
בהן, כך שיש כאן עניין היררכי ומעמדי גם יחד.
הפוליאמוריה לעומת זאת, היא שוויונית, ושני בני
הזוג חופשיים לקיים עוד מערכות יחסים”.
אבולוציה של זוגיות
מה עובר על זוג שהחליט להיות פוליאמורי, מי
מלמד אותו איך עושים את זה מבלי לאבד את
הזוגיות? האם יש נוסחה מנצחת ומה המעבר הזה
עושה לחיים החברתיים והמשפחתיים שלהם? עבור
אודי ויסמין משוהם, המעבר היה פשוט משחשבו.
“המעגל החברתי שלנו התרחב, זה ברור. נוספו לנו
חברים פוליאמוריים, שגילינו שיש לנו שפה משותפת
איתם, אבל לא צמצמנו את המעגל החברתי
שלנו כאן בשוהם. אנחנו לא מרגישים שאנשים
מתרחקים מאיתנו. בסך הכל מדובר בבחירה אישית
ולא במחלה מדבקת. לילדים הסברנו ועם הזמן
הם התרגלו. הם מכירים את בת הזוג של אבא
וכשאמא מכירה מישהו חדש, זה לא מלחיץ אותם
בכלל. אנחנו כמובן לא מכירים להם אנשים שאין
לנו קשר קבוע איתם, כדי לא לבלבל אותם, אבל
הבית מתנהל כבית רגיל, כמו אצל החברים שלהם
וההבדלים לא מאוד משמעותיים”.
מה עושים כאשר לאחד מבני הזוג יש
מערכת יחסים קבועה ולשני אין? מה עושים
בחגים, האם חוגגים במסגרת המשפחה
הגרעינית או מצרפים בני זוג קבועים?
“אנחנו שומרים על המשפחתיות הגרעינית שלנו,
כי הבנו שזה נכון לילדים שלנו. אבל אנחנו כן
מכירים את בני הזוג האחרים ואפילו מיודדים איתם.
מאוד חיות שנחשבו במשך
"הרבה
שנים למונוגמיות, התבררו ככאלו שחיות
בנישואים פתוחים. כך למשל, הציפורים
נחשבו מונוגמיות ומסתבר שזו מונוגמיות
לכאורה בלבד – זוג יונים חיים ביחד
כל השנים, אבל הצאצאים שלהם הם
מזכרים אחרים"
לא מכריזה על מותה של המונוגמיה, כפי
"אני
שאינני מכריזה על דרך "נכונה" אחרת לחיות את
החיים. מה שחשוב הוא, שאנשים ימצאו את עצמם
בתוך מערכות יחסים שמתאימות להם ושמבוססות
על פתיחות וכנות ולא פחד וקנאה"




