Table of Contents Table of Contents
Next Page  52 / 108 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 52 / 108 Previous Page
Page Background

52

292

גליון

אבן שהם

ועדיין המונוגמיה שולטת. מדוע אנשים

נלחמים ומתעקשים עליה?

“בגלל המרכיב הרגשי שרוצה להאמין שאנחנו

מיוחדים ויחידים בעולם עבור מישהו. כאשר הצורך

הזה הוא הבסיס לחיים וההצדקה למיוחדות שלנו

נובעת ממנו, זה מעגל שקשה לשבור. מכאן נובע

רגש הקנאה, מכאן נובעת הרכושנות – הצורך להגן

ולגונן על הזוגיות שלי, כי בלעדיה אני אבוד/ה”.

מה לשיטתך יכול לשבור את המעגל הזה

ולגלות בפני אנשים את האפשרויות הטמונות

במערכות מרובות יחסים?

“כאשר אנשים מגיעים למסקנה, שהרגש הזה הוא

לא הגיוני ולא הכרחי, שהעולם שלהם לא בנוי

מאישורים שהם מקבלים מבן או בת הזוג, אלא שהם

עומדים בפני עצמם ובזכות עצמם - אז הם בדרך

להבנה שאפשר לתת לבן או בת הזוג גם מרחב

ועדיין לא לאבד אותם”.

על קנאה וחיות אחרות

אם האתגר הגדול של המונוגמיה הוא היצר, הרי

שהאתגר הגדול של הפוליאמוריה הוא הקנאה.

אי אפשר לזלזל בירוקת העין, לדחוק אותה או

להתעלם ממנה. הקנאה היא מחולל משמעותי

בחיים האנושיים, בכל התחומים ובעיקר בכל הקשור

לזוגיות. כמו אהבה, חמלה וכעס, מדובר ברגש עז

שמוביל ומשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו

בצמתים החשובים בחיינו, כמו גם בחיי היום יום.

השאלה היא, האם ועד כמה צריך לשלוט בו. על פי

הפוליאמוריה, הקנאה היא מנוע הרסני, שמתודלק

על ידי הפחדה תרבותית מושרשת וחוסר ערך עצמי.

הקנאה היא רגש כל כך אנושי וטבעי, איך

אפשר להתגבר עליה?

“הרבה מאוד אנשים היו יכולים לראות את עצמם

במערכת יחסים פוליאמורית, בתנאי שרק הם הצד

הפוליאמורי. הם מגיעים למסקנה שעל אף האהבה

לבן או בת הזוג, הם זקוקים לעוד והיו שמחים לנהל

מערכת יחסים נוספת, כשהם בטוחים בעצמם

שהאהבה לבן או בת הזוג לא תינזק. הבעיה של

רובם היא, לשחרר את הצד השני לעשות את אותו

הדבר. מטופלים אומרים לי, “אני בוגד באישתי כי

אני סומך על עצמי שאני אמשיך לאהוב אותה”. זה

מאוד נוח ואנושי אבל לא הוגן כלפי בת הזוג, כי כמו

שאתה יכול לאהוב את אישתך ולהיות עם אחרת,

גם אשתך יכולה לעשות את זה. כל מה שצריך הוא

לשחרר את רגש הקנאה ולסמוך על בת הזוג, כמו

שאתה סומך על עצמך.

טיפלתי בזוג שהאישה מאוד רצתה לפתוח את

הקשר והגבר הוא שסירב. עשינו עבודה זוגית

ובסופה, הוא החליט שזה מתאים גם לו. ביום שבו

הוא הסכים, היא נלחצה. פתאום היא פחדה שהוא

ימצא מישהי ויברח לה”.

אבל אם אחד מבני הזוג מעוניין בפוליאמוריה

עבור עצמו ולא עבור בן הזוג יש לזה שם –

בגידה. למה לא “להסתפק” בזה?

“משום שאם מדובר בקשר של אהבה והוא חשוב

לבני הזוג, אז הם לא רוצים לשקר והם לא רוצים

להסתתר והם לא רוצים להיתפס – כי אז זה עלול

במקרים רבים להוביל לפרידה. אנשים שבאמת

רוצים לנהל חיים פתוחים יותר, לא רוצים לחיות

כל הזמן בפחד ובשקרים. לא כולם בנויים לבגידות

והונאות”.

בוויתור על בלעדיות במערכת היחסים, בני הזוג

מוותרים בעצם על השליטה באחר. אבל לטענת

הלוי, גם הוויתור הזה הוא רק על אשליית השליטה,

“המציאות מוכיחה שאי אפשר לשלוט ברגשות

או בפנטזיות של אדם אחר”, היא קובעת, “בעיניי,

אנחנו עסוקים מאוד כל הזמן בהדחקה של רגשות

ותשוקות ומנגד, אם היינו לומדים לשלוט רק ברגש

אחד, בקנאה, היינו פותרים הרבה מאוד הדחקות

והתמודדויות עם רגשות אחרים. בעבודה עם בני זוג,

אחד הדברים החשובים הוא לטעת בכל אחד מהם

את תחושת הערך העצמי. מהמקום הזה מתחילה

הצמיחה ואז רואים את ניצני היכולת להרפות

מהמונוגמיה, שאנחנו נאחזים בה כקרש הצלה”.

אפילו בטבע יש חיות מונוגמיות, האם זה לא

מוכיח שהמונוגמיה היא טבעית אצל יצורים

חיים, במיוחד ככל שהם תבוניים יותר?

“הרבה מאוד חיות שנחשבו במשך שנים למונוגמיות,

התבררו ככאלו שחיות בנישואים פתוחים. כך למשל,

הציפורים נחשבו מונוגמיות ומסתבר שזו מונוגמיות

לכאורה בלבד – זוג יונים חי ביחד כל השנים, אבל

הצאצאים “המשותפים” שלהם, הם למעשה מכמה

זכרים.

לקנאה יש בסיס ביולוגי ולכן ברור שנראה

התפרצויות של הרגש הזה גם בטבע, אצל החיות.

זה נובע ממאבקים על טריטוריה ויוקרה ועוד הרבה

דברים, כמו בחיים שלנו. זה לא מחייב יחסים

מונוגמיים בכלל.

אם אנחנו רוצים להשוות את עצמינו לטבע ולעולם

החי, אז הנכון הוא להפריד בין המונוגמיה החברתית,

המינית והמשפחתית ולא לראות בהן מקשה

אחת. החיות יודעות להפריד בין החיים המשותפים

המשפחתיים לבין המונוגמיה המינית, שכמעט ולא

קיימת בעולם החי וקיימת בעולם האנושי הרבה

פחות משהיינו רוצים להאמין”.

עדיין, גם החיות מתנהלות במבנה משפחתי

מסורתי – אבא ואמא וצאצאים. מה המניע

לזה אם לא מונוגמיה?

“זה נובע מחישוב רציונלי וקר: יותר משתלם לחיות

ביחד ולקיים משק בית משותף – היא מטפלת

בצאצאים, הוא יוצא לצוד ולהביא את האוכל. אם

הזכר מביא עוד צאצאים עם נקבות אחרות, הרי

שהנקבה “הראשית” נשארת חסרת גב כלכלי, כי

הוא מחויב לטפל בעוד צאצאים זולת המשותפים

להם. ומצד הזכר, למה לו להסכים לכלכל ולדאוג

לרווחתם של צאצאים שאינם שלו? השיקולים הללו

דומים להפליא לשיקולים שלנו, בני האדם, בסוגיה

הזו. המתח הזה, בין הרצון להזדווג עם אחרים ומצד

שני, למנוע מבן הזוג לעשות כן, בא לידי ביטוי

בעולם האנושי בבגידה. לכן אני רואה את הבגידה

כהתנהגות טבעית ביותר".

התשובה למות התשוקה

הדיון הזוגי מתקיים במרחב עמוס ומלא ברעשים

מכל הסוגים. התוצאה של הפיכת העולם לכפר

גלובלי וריבוי האפשרויות, גרמה לאבדן דרך וחיפוש

זהות. דפוסים קיימים ומסורתיים, מתנפצים אל מול

דור האינסטנט שאצה לו הדרך להספיק לחיות כמה

סיבובי חיים במהלך חיים אחד.

זהו, הכרזת על מות המונוגמיה?

“אני עומדת על כך שבני אדם אינם יצורים מונוגמיים

מבחינה ביולוגית. המונוגמיה היא עניין תרבותי, לכן

יש אנשים שזה מתאים להם ויש אנשים שנאלצים

להתאים את עצמם לעניין. אני לא מכריזה על מותה

של המונוגמיה, כפי שאינני מכריזה על דרך “נכונה”

אחרת לחיות את החיים. מה שחשוב הוא, שאנשים

ימצאו את עצמם בתוך מערכות יחסים שמתאימות

להם ושמבוססות על פתיחות וכנות ולא פחד וקנאה”.

לאהוב אהבה עמוקה את

"אפשר

בן הזוג הוותיק ולהיות בהתאהבות עם

אדם אחר. על-פי הפוליאמוריה זה לא

בהכרח אסור, זה לא בהכרח הורס. לעיתים,

התאהבות באדם אחר, מאירה ומשליכה גם

על מערכת היחסים הוותיקה בצורה חיובית"

ה מ י ל ו ן ה מ ק ו צ ר

– קיום מערכת יחסים זוגית אחת

מונגמיה

בלעדית בין בני זוג.

- קיום מערכת יחסים מבוססת

פוליאמוריה

אהבה עם יותר מפרטנר אחד.

- ריבוי נישואים. ברוב המקרים,

ה

ָ

י

ְ

מ

ַ

יג

ִ

פּוֹל

מדובר בגבר אחד הנשוי למספר נשים.

מונוגמיה בעולם החי, קריסת הקונספציה