38 / 72
38
289
גליון
אבן שהם
נאה דורשת ונאה מקיימת. צופית סיימה
את לימודיה בבה”ס החקלאי עיינות
ולאחר השירות הצבאי, למדה משחק
בבית הספר בית צבי. היא נישאה לאברם
גרנט, מאמן הכדורגל ויחד הביאו לעולם
את דניאל ורומי. צופית ביססה לעצמה
שם ומקום בעולם התקשורת הישראלי,
כמנחת תכניות, שחקנית בתיאטרון
ובסרטים וכיוצרת הסדרה ‘אבודים’, בה
היא מסייעת לאחרים למצא את הקצוות הפרומים
של חייהם ולנסות ולחבר אותם יחד. כחלק מתפיסת
עולמה ואישיותה המוחצנת, צופית כמעט ולא
מסתירה כלום: לא את קשיי החיים לבד, בזמן
שבעלה חי בחו”ל מתוקף תפקידו כמאמן בקבוצות
זרות, לא את ילדותה הקשה ולא את אחיה, עמירם,
הוגדר כפגוע נפש, לאחר התפרצות
31
שבגיל
סכיזופרניה. צופית לא מאמינה בהסתרות. עבורה,
השחרור והקבלה המוחלטת של החיים ושל עצמה,
היא כלי תרפויטי והיא נרתמת לסייע גם לאחרים
להגיע למקום הזה, הנכון, שהיא נמצאת בו.
היא מכהנת כנשיאת אגודת הידידים של עמותת
אנוש, המלווה את פגועי הנפש ומשפחותיהם,
ושותפה במיזם ה”סקול אוף לייף”. הופעתה
המצליחה, “דלתות מסתובבות”, מאגדת בתוכה את
כל מה שמרכיב את צופית – צחוק, בכי וחכמת חיים.
היא מביאה את הסיפור האישי שלה וגורמת לקהל
לראות את עצמו בבהירות. יש משהו מאוד מעודד
בשיח איתה, בצורה שבה היא מבטאת אמפטיה
ותחושה שאין גבול ליכולת ההכלה שלה.
כולנו אבודים
המעגל הפרטי של צופית, נסגר במקום שבו היא
החליטה להשלים איתו. עם אימה שמרה על קשר
חם ובערוב ימיה, סעדה אותה במסירות ובאהבה
גדולה. את כל מה שאמרה לאימה וכל מה שנאמר
בניהם, לא זכתה לעשות עם אביה, שנפטר לפני
שנים. איתו, שעזב אותה והקים לעצמו משפחה
חדשה, לא השלימה בחייו. יחד עם זאת, היא לא
נוטרת לו, בעיקר מהמקום שבו היא לא רוצה לאגור
טינה ולהתמלא בכעס מיותר.
בשנים האחרונות, את עורכת את התוכנית
‘אבודים’. האם עריכת התוכנית מגיעה מהמקום
שבו חסרה היתה לך סגירת מעגל?
בתוכנית ‘אבודים’, אנחנו מחפשים את החיבור
“
המשפחתי הראשוני. אם ניקח את זה
לרזולוציה אחרת, אפשר לומר שכולנו
במצב של אבודים, מחפשים איזשהו
חיבור.
‘אבודים’ זה לא השיא שלי בהכרח. גם
לעשות תוכנית כמו מילקשייק היה דבר
גדול מבחינתי. זו היתה יציאה מבינוניות
ולמקום של חופש. ‘אבודים’ זו פשוט
עוד אחת מהדרכים שלי לעשות משהו
טוב. עבורי, זו יותר מתוכנית, יש לה המון המשכיות.
אני בקשר עם הדמויות, נקשרת לאנשים וממשיכה
איתם גם הרבה אחרי. הדיאלוג הזה מתחיל הרבה
לפני הצילומים ונמשך הרבה אחרי. זה שיח של
אמון שנבנה והמסע עצמו, הוא שיא מבחינתי, כי
המחפשים באים איתי, ממקום של אמון וידיעה שאני
שם בשבילם לאורך כל הדרך, בהצלחה ובאכזבה”.
האם אותם אנשים, שחיפשו את קרוביהם
במסגרת התוכנית, שמחים בדיעבד על
ההשתתפות שלהם, גם כאשר הם נתקלים
בתוצאה מאכזבת?
מאלו שהשתתפו
90% -
“אין חוקים בזה, למרות ש
בתוכנית, גם אלו שהתאכזבו בסוף, שמחים שיצאו
למסע הזה. מי שמצטער על הדרך, הוא מי שיצר
לעצמו פנטזיה – על האם, האב או האח האובדים,
על הפי-אנד ומה יפגשו בסוף הדרך. אבל המסע
הזה, הוא לא רק מסע למקום לא ידוע, עם תוצאות
שאי אפשר לנחש מראש, אלא קודם כל, מסע
צילום: אילן בשור
(פינת פנחס בן יאיר) אלעד
46
רח' יונתן בן עוזיאל
054-2886648 | 03-5235507
9:30-14:00
, יום ו
18:00-22:00 ,9:30-14:00
שעות פתיחה: א-ה
כל מה שהנשמה צריכה
אגדתא היא חנות יחודית וקסומה
המשלבת בין עולם היהדות להיכל הנגינה
כלי נגינה מכל הסוגים:
בהיכל הנגינה:
גיטרות, קלידים, כלי הקשה ותופים,
כלים חינוכיים, מערכות קריוקי והגברה,
ציוד ואביזרים, דיסקים לשמיעה,
חוברות וספרי לימוד לכל כלי הנגינה,
ואפילו שיעורים פרטיים
בעולם היהדות:
ספרים נדירים, יד
שניה וחדשים, מכל התחומים
והסוגים. הלכה, מוסר, קבלה,
הגות ומחשבה, העצמה
אישית, ספרי קריאה ועוד
ב ו א ו ל י ה נ ו ת באג דתא מח ו ו י ת ק נ י ה ו א ו ו י רה נ ע י מה