35 / 64
. היא נראית כמו
46
קשה להאמין שהאישה היפה הזו בת
, יפה ורעננה, פניה קורנות, רזה ולבושה בצו
20-
אישה בשנות ה
האופנה. היא רואת חשבון מצליחה, סמנ”כלית הכספים של
חברת הגיחון, תאגיד המים החזק והגדול בישראל. היא גרה
בגימזו, רוכבת על אופני שטח ואני מכירה הרבה נשים שהיו
רוצות לחיות את החיים שלה. עד שהן תשמענה על גבי. הפנים
של פסי לא מסגירות את הכאב, האמונה של פסי לא נותנת לה
לקרוס, הילדים של פסי לא מאפשרים לה לוותר, אבל את מה
שפסי עברה, אף אחת לא תאחל לעצמה.
בסך הכל, כשהכירה את שלומי. זו היתה
23
היא היתה בת
אהבה ממבט ראשון, הכירות דרך חברים משותפים. רק
”35
בפגישה השלישית, שאלה אותו בן כמה הוא בדיוק. “בן
הוא ענה. היא החליטה בו ברגע להיפרד ממנו, פער הגילאים
נראה לה מוגזם. אבל זה היה מאוחר מדי, הלב כבר נתפס והבין
שנה מאושרות
40
את מה שאמרה לה אימה – “ואם תחיי איתו
שנים, לא שווה לך?” שווה, בטח שווה והם התחתנו.
44
ולא
את ביתם קבעו בעיר הולדתה פתח תקווה, בשכונת הדר גנים
המשתדרגת. שלומי היה למתווך דירות מוכר בעיר והיא, לרואת
חשבון, אשת קריירה במלא מובן המילה. תחילה בחברת יבואני
מותגי היוקרה פלנטיים, ומאוחר יותר כרואת חשבון בחברת
י.בראון, העוסקת בגידול אפרוחים. יחד, הביאו לעולם ארבעה
וחצי לנצח והתאומים יונתן ורעות
14
, גבי בן
23
ילדים: ציפי בת
. המשפחה, שומרת מצוות, משתייכת לזרם הדתי לאומי,
14
בני
חיה באושר.
החיים שלפני
שלומי גדל בבית דתי לאומי, את מבית קצת יותר אדוק.
איך היית מגדירה את האמונה והמקום שלה בחיים שלכם?
“תמיד היתה בבית שלנו הרבה מאוד יראת שמים. שלומי בא
מבית של אמונה טהורה, אמונה תמימה כזו, שכל דבר שקורה,
אומרים עליו ‘אמן’. ברוח הזו הקמנו את המשפחה וגידלנו את
הילדים וככה ניהלנו את החיים שלנו. היינו מחוברים לאלוקים
ממקום של תום. היום, אחרי כל מה שעברנו, קשה לי כבר
לחזור למקום הזה של התמימות. האמונה שלי קיימת, אבל
הניסיון מקשה ואני נאבקת יותר. הימים של האמונה התמימה,
שייכים לזמנים אחרים”.
כאמא לארבעה ילדים שמנהלת קריירה תובענית, איך
נראה היום יום שלך מבחינת ההתמודדות עם כל החובות
והמטלות?
בערב, כך היה
19
“הייתי אשת קריירה שחוזרת כל יום בשעה
במשך שנים. היתה לי קריירה והיא היתה חשובה לי מאוד. שלומי
היה אבא מאוד מעורב, הוא זה שקיבל את הילדים בצהרים.
כעצמאי, הוא סידר לעצמו את היום כך ובסך הכל הסתדרנו
עם כל המטלות המשפחתיות בינינו. הבית שלנו תמיד היה
בית של שמחה – אנחנו מאוד אוהבים מוזיקה, אני מנגנת על
האקורדיון, הילדים על הגיטרה ויש ערבים שלמים של מוזיקה
וכייף. כל השנים אהבנו מאוד לטייל ויש לנו אלבומים שלמים
של זיכרונות מימים מאושרים בכל מני מקומות שטיילנו בהם”.
לא קשה לנחש, שפסי תמיד היתה הילדה היפה, הנערה
המוכשרת והבחורה המבוקשת. היופי החיצוני שלה לא ניתן
להתעלמות, ההישגים הלימודיים שלה מוכחים. עד כמה
השאיפה למצוינות היתה חלק מהחינוך שהעניקה לילדים?
על השאלה הזו, היא עונה לאחר הרהור קל. “אני לא יכולה
להעיד על תכונות אלו ואחרות שלי, אבל אמת היא שתמיד
הייתי מאוד בולטת ונוכחת מבחינה לימודית וחברתית. זה הגיע
ממני, מתוכי, רצון להצליח ולהצטיין. כאמא, לדחוף את הילדים
לא היה חלק מתפיסת עולמי ולא נתתי את הדגש על זה. מי
שהצטיין, עשה זאת מתוך אישיותו שלו. כל אחד מהילדים
מוכשר ומוצלח בפני עצמו, ציפי שלנו כותבת שירים, גבי היה
מחונן ובעל זיכרון צילומי נדיר והקטנים עם המוזיקה. המצוינות
היתה שם, לא ממקום של דחיפה מצדנו, זה הגיע מהם”.
גבי היה הילד השני במשפחה. כבר מגיל צעיר נוכחו הוריו
בלבד,
4
כי הוא בעל זיכרון יוצא מן הכלל. “כשהוא היה בן
הוא מנה בפנינו בעל פה את כל השושלת התנ”כית מהאדם
הראשון ועד משה. כשסיים, מנה בפנינו את השושלת מהסוף
להתחלה. נשארנו פעורי פה, הבנו שיש כאן יכולת יוצאת דופן
ועם השנים הוא המשיך להבריק בידע מדהים, שנבע מזיכרון
צילומי ולמדנות. הוא היה מצטיין בכל תחומי הדעת, ממש
מבריק. באנגלית ובמתמטיקה, לעומת זאת, הוא התקשה
והקוטביות הזו מאוד בלטה”.
עוד תכונה שאפיינה את גבי היתה, העובדה שכל שעשה היה
לשם שמיים. “לא היתה בו חומרנות או רצון להישגים גשמיים.
כשהוא היה בכיתה ד’, הוא ניגש לתחרות בפרקי אבות בבית
הספר. זמן מה לאחר מכן, פנו אלינו מבית הספר ושאלו,
מדוע גבי לא מגיע לאסוף את האופניים, שהיו הפרס הראשון
בתחרות בה זכה. הופתענו, גבי כלל לא סיפר לנו שהוא זכה
בתחרות. כשביררנו איתו מדוע לא ניגש לאסוף את הפרס, הוא
ענה, “כי אני לא עשיתי את זה בשביל האופניים, עשיתי את זה
לשם שמיים”. הכרחנו אותו לקחת את האופניים, רציתי שתהיה
לו הנאה מההישג שהשיג ביושר ובזכות, אבל הוא באמת לא
היה צריך את זה, גבי היה עשוי מחומרים אחרים לגמרי”.
1.8 -
, גובהו היתמר ל
14
גבי גדל להיות נער גבוה וחסון. בגיל
מטר. הוא למד במדרשית נעם בכפר סבא ונודע כתלמיד חכם
וטוב לב. “גבי התקבל לישיבה בלי מבחני קבלה. הוא הבריק
בראיון האישי והרשים את הצוות בידענות שלו, אבל כשהגיע
לישיבה, נודע בעיקר כחבר טוב ונאמן. גבי, כמו אבא שלו,
נמשך מאוד לקדושה ממקום מאוד תמים ושלם. היה לו צורך
ללמוד ולהעמיק בלימודי היהדות ואני זוכרת שהייתי אומרת לו,
‘גבי, תקליל קצת, תזרום’. הייתי מציעה לו, ‘בא נלך לסרט, בא
נעשה משהו סתם ככה בשביל הכיף’, חששתי שהוא מתמסר
יותר מדי ללימודים, אבל גבי לא רצה. היה לו טוב במקום שהוא
היה, בדרך שלו, קרוב ללימודים שהוא מצא בהם המון עניין”.
בקרב החברים, גבי היה אהוב ונודע כבחור טוב, אחד שיושיט
פסי מונק
35
288
גליון
אבן שהם