42 / 72
אילנה, אשר במשך שנים ארוכות לא הצליחה להביא ילדים לעולם, כמעט ונואשה
עד אשר קרה לה הנס והיא קיבלה תינוקת קטנה לאימוץ. אילנה מגדלת את ביתה
ומעוניינת להפיץ את האושר הפרטי שלה ולהפוך אותו לאושרן
5-
המקסימה בת ה
של נשים רבות. את ערבי הפרשת החלה שהיא עורכת, היא פותחת בסיפור אישי.
“לא כל הנשים שמגיעות לערבים שלי הן דתיות והרבה מהן באות חסומות או
סקפטיות. לכן חשוב לי לא לשעמם אותן במסרים גבוהים ודתיים מדי, אלא אני
פשוט מתחברת אליהן באמצעות הסיפור שלי. הרי כל אחת שמגיעה לערב, יש לה
רצון לפתור בעיה. אצל אחת זו רווקות מאוחרת, אצל אחרת בעיות בזוגיות. סיפור
שמעורר השראה, מדבר לכל בעיה. דרך הסיפור שלי הן מבינות, שגם כאשר נראה
לנו שהכל קשה ורע, בורא עולם דואג לכולנו בזמנו ובדרכו. כל אחד ואחת יקבלו
את הטוב בסופו של דבר וכל עכבה לטובה. אחרי ערב כזה, מתקשרות אלי נשים
ואומרות לי שהן התחזקו נפשית ורגשית ומוכנות להתמודד עם החיים. כאשר
אחרי ערב כזה, נשים מספרות לי שהן קיבלו על עצמן לקרא פרק תהילים ביום,
לקרא “נשמת כל חי”, להדליק נרות ביום שישי, אני מרגישה שעשיתי את שלי.
זו תמורתי. אני לא באה להחזיר בתשובה אף אחת, קטונתי, אני עצמי עוד בדרך.
כולנו צריכות להשתפר, אני אומרת להן, אני איתכן באותה סירה”.
“אני קיבלתי על עצמי דברים בערבי הפרשת חלה”, מספרת דנה יותם, “אמא שלי
לקחה על עצמה לומר “נשמת כל חי” עד שאחותי הקטנה תתחתן ואני מאמינה
שהיא תמשיך גם אחרי”.
מה יש בערבים הללו שמעודד אותך לקחת על עצמך התחייבות דתית?
“הפורום נותן אומץ ולגיטימציה למי שמפחדת לקחת על עצמה מחויבות כזו. זה
ערב מעצים עבורי, אבל זה ממש לא מחייב ואין שום לחץ לכיוון הזה, כל אחת
עושה מה שהיא מרגישה. נכחתי גם בערבים שבהם האיצו בנשים לקחת על
עצמן דברים ולא אהבתי את זה. גם בנושא הצדקה, אני מעדיפה לשלם לרבנית
מראש כסף עבור ההנחיה של הערב ולא אוהבת את תופעת המגביות והחתמה על
הוראות קבע, כמו שיש רבניות שעושות. אני לא מזמינה אלי הביתה מי שמטיפה
או דוחפת נשים למקומות הללו. כל היופי הוא להביא את הריגוש וההסתכלות
האחרת על החיבור לאלוקים. כאשר מאיצים בך, זה עלול להיות מכשיל ולכן
עדיף להמנע מזה”.
מחשבה יוצרת מציאות
תופעת העברת המגביות והצדקות רווחת באירועי הפרשת חלה, חלק בלתי נמנע
מהעסק. לא כולן אוהבות את זה, לא כולן משתפות פעולה עם העניין.
, “הגעתי
אילנה ישועה
“מי היה מאמין שדברים כל כך טובים יקרו לי”, אומרת
להיות בעלת עסק לאופנה ואמא לילדה שהגיעה אלי בשלב מאוחר בחיים. זו
הדרך שלי לתת בחזרה על הטוב שקיבלתי ולכן אני עושה את הערבים הללו לשם
שמיים ולא לפרנסה. ישנן נשים שמעבירות את הערבים הללו לצורך פרנסה וזה
כאשר לא הצלחתי להביא ילדים, ביקשתי מהרבנית
שתעשה הפרשת חלה אצלי, אבל הרב אמר לה שעדיין
לא הגיע הזמן עבורי ויש אצלי הרבה עיכובים. נורא
בכיתי וממש התחננתי להפרשת חלה. ארגנתי עשר
חברות והיה ערב מאוד מאוד מרגש. שבוע אחרי זה
קיבלתי את הטלפון מרשויות הרווחה, שיש לי ילדה
שמחכה לי לאימוץ. יש מי שיקרא לזה צירוף מקרים,
אבל זה מה שהיה ואי אפשר לשנות את העובדות
"
42
287
גליון
אבן שהם