40 / 72
והיא זו שהכינה את הבצק וערכה את טקס הפרשת החלה. באותו הערב לא
הייתי פעילה, אלא יותר כצופה. אבל משהו בביחד הזה ובהתכנסות הזו שהיתה
מכוונת לתפילה לרפואתי, השפיע עלי ופתח את ליבי לקבלה. כשהרבנית אמרה,
שזמן הפרשת החלה הוא למעשה שעת רצון, שבה אפשר לדבר עם אלוקים והוא
מקשיב לנו, ידעתי שיש לי הרבה מה לומר. זו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי
לפנות לאלוקים ולדבר איתו ישירות, דבר שהיה לי קשה לעשות ככה סתם, בלי
שהפנייה תיעשה סביב משהו. תהליך הפרשת החלה, נתן לי את ה”משהו” הזה
שהייתי צריכה כדי להתחיל לדבר איתו.
פניתי אליו וביקשתי ממנו לחיות, להבריא, לחזור להיות האמא שהייתי, הרעיה
שהייתי, האדם שהייתי ומי שרציתי להיות. פתחתי את הלב שלי בפני שערי
השמיים שידעתי שנפתחו אלי והתפללתי. בסוף ההפרשה, ישנה תפילה נוספת
שכאשר קראתי אותה, פרצתי בבכי. היו בתפילה הזו כל הבקשות שביקשתי, כל
מה שהתאוותי – שזו תהיה כפרת עוונות ושאיוולד מחדש, נקייה מחטא ועוון ואזכה
לקיים מצוות שבת קודש עם המשפחה. התפילה הזו ביטאה בדיוק את הרצון שלי
לחיות וכל מה שאמרתי בעצמי לבד לאלוקים.
אחרי הערב הזה והכוחות שהרגשתי שניטעו בי, רציתי להמשיך ולקיים את
המצווה הזו. חברה לקחה אותי במשך חודש שלם בכל יום שישי אליה הביתה,
וביחד עשינו את הבצק וקיימנו את המצווה. למדתי את השלבים בתהליך ואחרי
חודש, הייתי מוכנה לקיים את המצווה הזו בעצמי. לא אשכח את יום השישי
הראשון שלי: הייתי לבד בבית, הקפדתי על כל שלב בתהליך, לכל מצרך יש
תפילה מיוחדת ומצאתי את עצמי כל כך בוכה על הבצק הזה. עד היום יש לי
את הדף הזה של הברכות, עם הכתמים של הדמעות שלי מאותו יום שישי.
הייתי באמצע טיפול כימותרפיה והתחננתי לאלוקים לשרוד את זה, להיות בריאה,
לעמוד בהתמודדות הזו ולחיות. בכיתי והתפללתי במשך שעות עם עצמי והרגשתי
שהוא איתי ושתפילותיי נענות. לשבת הזו הגעתי עם רוגע נפשי שלא ידעתי זמן
רב. לא שיתפתי את בני המשפחה בעוצמה של מה שעברתי, אבל עם הזמן
מצאתי את הדרך לספר להם על האור שמצאתי בתוך המנהרה שהייתי בה באותה
תקופה והם ראו כמה כח ואנרגיה קיבלתי כדי להתמודד עם המחלה והדרייב
החדש שהיה לי לנצח”.
אין עוד מלבדו
לא מדובר באירוע מחולל אחד, אלא בדרך חיים שנמשכת
פלורנס וקנין,
עבור
כבר עשורים רבים וכוללת גם תפילות על קברי צדיקים, הדלקת נרות והרבה
, בעלת משפחתון, נשואה ואם לחמישה ילדים
50
ברכות ואמונה. פלורנס, בת
וסבתא גאה לנכד אחד. גדלה ביבנה “בבית מרוקאי מסורתי, שבו לא הדליקו
אש בשבת, אבל נסעו לים”. אחרי שהתחתנה, החלה בתהליך חזרה בתשובה,
שהתעצם לאחר ביקור בקבר הרב חיים פלאג’י בטורקיה. “במהלך הטיול, עלינו
על ספינה בשעת גאות והמים נכנסו לספינה. היה בלאגן גדול והרבה לחץ ופתאום
מישהי מוציאה ספר תהילים ופותחת אותו בדיוק בפסוק שמדבר על סערה בים.
בו במקום קיבלתי על עצמי קריאת תהילים. עם הזמן הוספתי וקיבלתי על עצמי
עוד ועוד דברים”.
פלורנס גילתה את מצוות הפרשת החלה לפני שנים רבות. אבל מאז שהפרשת
החלה נעשתה הטרנד החם, פלורנס על הגל ובגדול: “התופעה הזו של ערבי
הפרשת חלה באולם ספרא בשוהם
40
287
גליון
אבן שהם