Table of Contents Table of Contents
Next Page  42 / 96 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 42 / 96 Previous Page
Page Background

42

גליון 672

אבן שהם

ר א י ו ן

ס פ ו נ ט נ י

א ר מ ו נ ד

ב ן נ ע י ם

יף

ִ

י שׁ

ִ

איל

ֵ

מאת: ג

ארמונד בן נעים, תושב שוהם ודמות מוכרת ואהובה

ביישוב, ממתין להשתלת לב כבר למעלה משלושה

חודשים בבית החולים. חייו של ארמונד תלויים

בתרומה, באיש או אישה שחתמו על כרטיס אדי,

במשפחה שתיתן את הסכמתה ותציל אותו ועוד 02

חולים הממתינים להשתלה. משפחתו של ארמונד

נרתמת לגיוס תורמים, “תרומה מצילה חיים ואינה

גורעת במאום. ככל שיותר אנשים יחתמו על כרטיס

אדי, כך יותר חיים ינצלו”.

ארמונד בן נעים, בן 85, יליד מרוקו, עלה לארץ כשהיה בן

6 שנים, השני מבין שמונה אחים. “משפחה ציונית שעלתה

לארץ ונשקה את אדמת הקודש”, מספרת אשתו לבנה.

בארץ התגוררו ביהוד, משפחה חילונית-מסורתית. אבא

חייט, אמא עקרת בית שטיפלה בילדיה במסירות ודאגה

דאגה יתרה לבנה השני, שהיה חולני מילדות. במרוקו לא

אובחן, אך ידוע היה כי הילד חלש ונוטה לחלות. כשהיה

בן 51, תלמיד בתיכון ביהוד, החל לחוש קוצר נשימה בזמן

שיעורי הספורט ואחות בית הספר הפנתה אותו לבדיקות.

היה זה אז, שהתבררה הסיבה למצבו הבריאותי – הבדיקות

גילו בעיה בזרימת הדם באחד ממסתמי הלב. זמן לא רב

לאחר מכן, ארמונד עבר את מה שעתיד היה להיות ניתוח

הלב הראשון שלו, אחד מני רבים. במהלך הניתוח הוחלף

המסתם הפגוע.

השינוי והתמורה שחלו במצבו היו משמעותיים. ארמונד

נולד מחדש כאדם בריא. אמנם הצבא סירב לגייסו אפילו

לא כמתנדב, אבל בריאותו המשופרת אפשרה לו להתחיל

בחיים חדשים וטובים.

יום אחד, בהיותו בן 12 ובדרכו חזרה מעבודתו כמסגר, פגש

ארמונד באוטובוס בנערה בשם לבנה, אותה הכיר מיהוד.

המקום ליד לבנה היה פנוי וארמונד התיישב בו והם פתחו

בשיחה שעד היום לא הסתיימה.

לבנה בת ה- 51, גדלה אף היא ביהוד, אך היה זה המפגש

בקו 24 מיפו לתל אביב ששינה את גורלה. השניים הפכו

לזוג וכשלבנה היתה בת 71 וחצי, לאחר סיום לימודיה,

התחתנו.

ימים של אושר

“ארמונד סיפר לי על הניתוח שעבר, אבל מצבו היה

מצוין. הוא שמר על עצמו, הלך בקביעות לביקורות ונהנה

מבריאות טובה ואני לא ראיתי שום סיבה לדאגה”, היא

מספרת. “עברנו לגור ביהוד, קרוב למשפחה והקמנו את

משפחתנו שלנו יחד”.

בשנת 09’ , כשהם הורים לשני ילדים, חזרו בתשובה. “זוג

חברים שלנו שחזר בתשובה, עורר בנו את העניין. עבור

ארמונד זה לא היה זר, הוא גדל במשפחה מסורתית והיה

פתוח לנושא, אבל עבורי זה היה עולם חדש ושונה. גדלתי

במשפחה טורקית אתאיסטית ממש. למדתי בקיבוץ גת של

השומר הצעיר וחיינו חיים חילוניים לחלוטין, לא הכרתי ולא

חוויתי את היהדות בשום מובן, אבל גיליתי עניין והתחלנו

ללמוד, להשתתף בשיעורים ולהבין את המחשבה והתפיסה

הדתית”.

למרות הכל, היתה זו לבנה שהחליטה שהיא מעוניינת

לחזור בתשובה. “בשבת הראשונה שהחלטתי שאני לא

רוצה לנסוע יותר, ארמונד נסע עם שני הילדים שלנו לטייל.

לאחר שחזרו הוא אמר לי, ‘יותר אני לא רוצה לנסוע לבד.

אם זה ככה, אז אני נשאר אתך'. זה ארמונד, תמיד מבטל

את עצמו בשבילי ולטובת המשפחה. ארמונד בחר לתמוך

בי בדרך שבחרתי ומאז נהיינו שומרי שבת”.

בשנת 39’ עברו בני הזוג, עם ארבעת ילדיהם לשוהם.

“כשעברנו לשוהם זו היתה הזדמנות לקחת את אורח

החיים שלנו צעד אחד קדימה ולהתחיל מחדש. זה בא לידי

ביטוי בכיסוי הראש ששמתי לראשונה ונכנסנו ליישוב כבר

כדתיים”.

בשוהם, לבנה עבדה כסייעת בגן חרצית במשך 91 שנים.

“גידלתי דורות של ילדים ונשארתי בקשר קרוב עם הצוות

ועם ההורים המקסימים בשוהם. בשנים האחרונות אני

עובדת בגן של עמותת קשת, שבו ילדים דתיים וחילוניים

ואני מאוד אוהבת את הגן הזה ואת הערכים של החיבור

והקשר שעומדים מאחוריו”. ארמונד התמנה לתפקיד רכז

הדת ביישוב, בו הוא אוחז כבר 22 שנה ולמעשה הוא עובד

המועצה הוותיק ביותר. “ארמונד התחיל בימי דב שיש,

דרך שחר בן עמי ועד כהונתו של גיל ליבנה. תחת הנהגתו

של הרב סתיו ולצד נורית מזכירת המחלקה, הוא מטפל

בכל עניני הדת בשוהם – כשרויות, מקוואות, פטירות וכל

הנדרש”.

עד שנת 0102 , החיים התנהלו במישרין. “לפני חמש שנים,

ארמונד הרגיש שוב את קוצר הנשימה. הבדיקות העלו כי

הלב חולה והוא הוכנס לניתוח מיידי. הניתוח לא עלה יפה

וזמן קצר לאחר מכן מצבו הדרדר. בפרק זמן של חצי שנה

הוא עבר ארבעה ניתוחי לב שנועדו לתקן את הזיהומים

שפגעו בו. שנה וחצי לאחר מכן החלו הפרעות בקצב הלב,

שדרשו השתלת קוצב בגופו.

במהלך שלוש השנים שחלפו מאז, קוצב הלב הציל את

חייו חמש פעמים, כשהוא נותן לו מכת חשמל אדירה

המחזירה את קצב הלב לסדרו. לפני שלושה חודשים ליבו

לא הצליח להחזיר את הדופק לסדר והוא אושפז בבית

החולים ומאז הוא מחכה להשתלת לב. “זו היתה תקופה

קשה”, מספרת לבנה. “בהתקף האחרון ארמונד קיבל 71

מכות חשמל בתוך מספר שעות. אלו היו מראות קשים

מנשוא ואנחנו עדיין בטראומה. מי שמחזק ומשמח אותנו

זה ארמונד, אופטימיסט ללא תקנה, שתמיד רואה את הטוב

ומברך עליו”.

סטטוס 1

כיום, ארמונד מוגדר בסטטוס 1 ברשימת ההמתנה ללב.

כמוהו מחכים עוד 02 חולים בישראל לתרומה. הלב

המיוחל הוא מתנה, שאותה נותן מי שכבר אינו בחיים או

בני משפחתו. המתנה ניתנת באמצעות חתימה על כרטיס

אדי, המאפשר תרומת איברים מן המת.

“עד שדיברו איתנו על תרומת הלב, לא היינו מודעים

בכלל לחשיבות התרומות. אבל בעקבות המצב התוודענו

למשמעות של הצלחת חיים באמצעות תרומת איברים. אין

ספק בכלל שתרומת איברים מצילה חיים וכל המציל נפש,

זהו חסד גדול”.

רבני הציונות הדתית כבר מברכים על התרומות. מבחינת

הציבור החרדי, יש עדיין התנגדות (לתרומת איברים.

לקבלת איברים לעומת זאת, אין להם התנגדות כלל), אבל

גם שם יש תהליך של הבנה והפנמה.

“אני ושבעת הילדים שלי חתומים על כרטיס אדי. אם

ארמונד היה בריא, גם הוא היה חותם. מדובר פה על נתינה

בדרגה הכי גבוהה, שלא מחסירה ממך דבר. מה טוב יותר

מזה?”, היא שואלת.

לחתום על הכרטיס

העובדה שכל בני המשפחה חתמו על כרטיס אדי, משפרת

את זכאותו של ארמונד ברשימת ההמתנה ללב המיוחל.

בכל שנה ישנם 02 ממתינים לתרומת לב, לעומת 01

לבבות שנתרמים ונמצאים מתאימים להשתלה. “בישראל”,

אומרת לבנה, “המודעות הנמוכה וההתנגדות הדתית הם

שני מרכיבים העיקריים בפיגור שלנו בתחום וזה דורש

התייחסות והטמעה. אנשים מפחדים מאי הידיעה ולכן

חשוב מאוד לקדם את הידיעות בנושא. אני מאמינה

שארמונד יזכה ללב חדש ואני עושה זאת בשבילו ובשביל

כל אותם אנשים שיזכו לחיים חדשים בזכות התרומה”.

האם את חושבת שתרומת איברים צריכה להיות חובה

ולא רשות?

“למרות הכל, אני חושבת שזו תמיד צריכה להיות בחירה

ולא כורח. מה שחשוב הוא לקדם את הבחירה מתוך ידיעה”.

בחודשים האחרונים ארמונד שוהה בבית החולים. המשפחה

תומכת, הילדים נרתמים, והמעטפת החברתית מסייעת

רבות. “זכינו שאנו חיים בקהילה כל כך אוהבת וחמה כמו

בשוהם. הביקורים אצל ארמונד מחזקים ומשמחים אותו.

הוא מעריך מאוד את אלו שבאים לבקר לכמה דקות,

יושבים לצידו ומתעניינים בו. אנחנו מודים לכל מי שמגיע

מקרב לב.

חג השבועות סובב סביב נושא הבחירה והגורל שאנחנו

מזמנים לעצמנו. לנו כמשפחה, חשוב לעשות את

ההשתדלות שלנו להתגייס להשפיע ולהביא אנשים

למודעות לנושא תרומות האיברים. כאן יש לנו יכולת

לעשות מעשה ולשנות גורל של אדם אחר לטובה.

ארמונד הופיע לפני שלושה שבועות בחדשות 2 בכתבה

שעסקה בנושא התרומות. ההופעה שלו שם היתה מרגשת

ואנשים הגיבו בעוצמה.

בינתיים, עד שארמונד יקבל את הלב, אנחנו משפחה שחיה

בשמחה והשמחה ממתקת דינים. אנחנו לומדים להעריך

כל יום וכל שניה ושמים לב להמון דברים שלא שמנו לב

אליהם, לטוב של הילדים שלנו ולאהבה שהיא הכח הכי

גדול בעולם”.

רב שיח בנושא תרומות איברים יתקיים במסגרת

תיקון ליל שבועות של קהילת ״נחת רוח״ בליל החג

בבית הגימלאי החל משעה 00:32 , בהשתתפות

ד״ר דוד משאלי – מנהל מחלקת כירוגית לב ילדים

בי״ח ספרא שיבא; פרופ’ רות הלפרין קדרי - ראשת

מרכז רקמן בר אילן; פרופ’ איסי ברבש – קרדיולוג

בכיר בתל השומר; לבנה וארמונד בן נעים, בהנחיית

נורית יעקבס ינון.

לעורר את הלבבות

צילום: נורית יעקבס ינון