אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין - גליון 275

47 / 64

0טור וטרינרי
ד"ר ערן בודק, המרכז הוטרינרי שוהם
כלבים בדרכים!
לשאלות ולפרטים נוספים ניתן ליצור קשר טלפונית 0470379-30
או במייל
לאחרונה חלה עלייה משמעותית במספר
המקרים בהם כלבים מעורבים בתאונות
דרכים. אין שבוע שבו לא מגיעים למרפאתי
כלבים שעברו תאונת דרכים ועל כל
החלטתי להקדיש לכך את הטור הפעם.
כיצד כלבים מעורבים בתאונות דרכים?
לצערי, לא כל הכלבים מוחזקים בחצרות
מגודרות היטב כך שחלקם מצליחים
לחמוק דרך פתחים קטנים שבגדר ולצאת
להם לטיול עצמאי. בחלק מהמקרים הכלב
פשוט הצליח להשתחרר מהקולר.
את המקרים שבהם אני נתקל ניתן לחלק
לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה נמצאים
כל אותם הכלבים שנדרסו לעיני בעליהם.
בכך ניתן לקבל מידע חשוב לגודל כלי
הרכב שדרס, מהירות הנסיעה, מיקום
הפגיעה, הכלב הצליח ללכת לאחר
הפגיעה וכו’.
בקבוצה השנייה נמצאים כל אותם הכלבים
שחזרו הביתה צולעים, מתנשפים, או נמצאו
שוכבים ליד הבית. זו הקבוצה הקשה יותר
לאבחון ודורשת בהרבה מקרים בדיקות
מקיפות מאוד.
מה עושים אם ראיתי את הכלב שלי נדרס?
יש להגיע לוטרינר בדחיפות! לעיתים
הססנות וקבלת החלטות איטית היא כל
ההבדל בין חיים למוות!
הוטרינר יבצע בדיקה פיזיקאלית מלאה בה
יבצע בדיקות מלאות לכל מערכות הגוף:
הערכה לפגיעת מערכת העצבים –
ראש, עמוד שדרה וכו’
אבחון עיקרי מערכת הלב וכלי הדם –
לאפשרות דימומים נרחבים, מצבי שוק
וכו’
הערכה מערכת הנשימה והריאות –
לקריסת ריאות, נקב בבית חזה וכו’
הערכה מערכת השרירים והשלד –
לגבי שברים, פריקות של מפרקים,
קריעה של רצועות וכו’
חלק מהערכות אלו מחייבות שימוש
במכשור מתקדם כגון: מעבדת דם, צילומי
רנטגן, אולטרסאונד ועוד.
כיצד מאבחנים ומטפלים במקרים של
תאונות דרכים?
יש להשאיר את הכלב לאשפוז והשגחה
ולביצוע בדיקות מקיפות.
במהלך האשפוז חית המחמד תחובר
לאינפוזיית נוזלים לווריד על מנת להתמודד
עם נפילות לחץ דם ומצבי שוק שונים,
כמו כן יינתנו תרופות הרגעה ומשככי
כאבים בתוך האינפוזיה על מנת להקל על
הכאבים.
במקרים מסוימים חית המחמד תזדקק
לעירוי דם עקב הדימומים הרבים.
סריקת אולטרסאונד הינה חיונית ביותר
בכדי להעריך פגיעה באיברים פנימיים
ודימום לחלל הבטן.
במידה וישנם סימנים המעידים על קשיי
נשימה או צליעה יש לבצע צילומי רנטגן
ולפענחם במהירות, כמו כן לספק חמצן
במקרי מצוקה נשימתית.
בחלק מהמקרים בהם יש פגיעה למערכת
השלד יש צורך לקבע את הגפה או המפרק
שנפגע או ובמקרים קשים במיוחד יש צורך
בניתוחים שונים בכדי לאחות שברים או
להחזיר מפרקים שיצאו ממקומם.
מה קורה לאחר הטיפול?
מזל טוב, הכלב שלכם השתחרר מהאשפוז
ויכול לחזור אל משפחתו האהובה. בחלק
מהמקרים בכך מסתיים האירוע המלחיץ
אך בחלק מהמקרים זו רק תחילתה של
תהליך השיקום. אלו שעברו ניתוחים
אורתופדיים שונים ייאלצו לבלות תקופה
מסוימת בכלוב המגביל את תנועתם
בכדי לא לגרום לתזוזות או לנזק נוסף.
לאחר התקופה הראשונית יחל תהליך
הפיזיותרפיה כפי שייקבע שלאחריה יוכל
כלבכם לחזור לפעילות מלאה!
כיצד מונעים מעורבות כלבים בתאונות
דרכים?
תחילה כדאי לוודא שהחצר מגודרת כראוי
ואין בה פרצות או נקודות בהן הכלב יוכל
לברוח החוצה.
אין לאפשר לכלב לטייל לבדו ללא רצועה.
יש לוודא שהקולר של הכלב אינו רפוי מדי
ובכך יאפשר לכלב להשתחרר מהקולר
בקלות ( שימו לב גם שאינו הדוק מדי).
ועוד בקשה גם למי שאין לו כלב, אם אתם
נוהגים או סתם עומדים ברמזור ולפניכם
כלב משוטט ללא בעליו אנא עצרו לו,
הכניסו אותו למכונית והביאו אותו לווטרינר.
יכול להיות שמעשה קטן שכזה צופן בחובו
מצווה גדולה באמת.
קדם 59, שוהם,
טלפון חירום 9173235-770
מעל 002 בני נוער במפגש עם אנשי עדות בסלון ביתם.
“כשאני רואה את הנוער שלנו אני מאושרת והלב שלי מתרחב. טוב שיש לנו את המדינה.
טוב שאתם כאן” כך פתחה רחל שטירמן, ניצולת שואה תושבת שוהם, את ערב זיכרון
בסלון שלה כשסביבה עשרות נערים ונערות נרגשים.
יוזמת זיכרון בסלון בשוהם של יחידת הנוער והצעירים הבית הסגול, שמה לה למטרה
לחבר מחדש את הדור הצעיר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. זיכרון בסלון התחיל לפני
חמש שנים, בסלון אחד, מתוך הבנה שהזיקה שלנו כחברה בכלל, והזיקה של הדור
השלישי בפרט, הולכת ונחלשת. בין הטקסים הממלכתיים לצפייה המסורתית בטלוויזיה,
אנשים מתקשים למצוא את הדרך המתאימה להם להתחבר, לחשוב ולשתף. השנה
הרימו את הכפפה רכזי הנוער בבית הסגול והפכו את זיכרון בסלון לפרויקט יישובי של
בני הנוער עם מעל 002 נערים ונערים שהשתתפו במפגשים מרגשים עם אנשי עדות
תושבי שוהם בבתים השונים ברחבי היישוב.
בני הנוער שלנו בחרו לציין את ערב יום השואה בסלון ביתם, בערב אינטימי שכולל
שיחה עם איש עדות, חלק אומנותי ושיחה ערה ופתוחה על המשמעויות של השואה
בחיינו כיום. הערבים בבתים השונים נפתחו בשיחה עם אשת / איש עדות שהגיעו לספר
את הסיפור האישי שלהם בתוך סביבה קשובה ומחבקת. כך נחשפו הנערים לסיפורים
האישיים והחשובים כל כך של אלו שבעוד כמה שנים, לצערנו הרב, כבר לא בטוח יהיו
עימנו. בחלקו השני של הערב ניתנה הזדמנות עבור כל אחד ואחד מהמשתתפים לשתף
מעצמו; בשלב זה ניתן להקריא שיר, להקרין סרט או כל דבר שרוצים לבטא בצורה קצת
אחרת. בחלק השלישי והאחרון של הערב התקיימה שיחה פתוחה בין כלל המשתתפים
במטרה לדון בשואה ובהשלכותיה השונות בעבר, בהווה ובעתיד. החלק האחרון היה
משמעותי ומשלים לעדות. הנוער עורר דיון ושיח על משמעויות השואה בחיינו, כיצד
נשמר את זכר השואה ואיך יראה יום השואה בעוד כעשרים ושלושים שנה. “חבל מאוד
שניצולים רבים הלכו לעולמם ולא הספיקו לספר לישראל מה עברו. כל החיים עבדתי
עם תלמידים בגילכם. אני מברכת אתכן בברכה שהכהנים מברכים את המתפללים,
‘יברכך ה’ וישמרך וישם לך שלום ואמרו אמן’. שלעולם לא תדעו מה עברנו ותחיו בבטחה
ובטוב” כך חתמה טניה דראליוק את המפגש בסלון של נעה שטרן בת ה-81.
זיכרון בסלון מציע דרך שונה ומיוחדת לזכור את יום השואה ומאפשר מקום ליצירת שיח
חדש ומשמעותי עלינו כחברה, על ערכים ועל זהות. הערב מאפשר דיון לא פורמלי חוצה
גבולות תרבותיים ופוליטיים על הזיכרון והקשר לישראל בשנת 5102. השנה כמאה אלף
איש לקחו חלק בערב כזה בסלונים שונים בארץ ובעולם, ובחרו לציין את יום הזיכרון
לשואה ולגבורה קצת אחרת; בסלון הבית, בין משפחה וחברים. יחידת הנוער בשיתוף
רכזי תנועות הנוער בשוהם גייסו נערים ונערות שהיו מעוניינים לארח ערב זיכרון שכזה
בביתם ולאחר מכן פתחו את ההרשמה שהייתה גדולה ומרשימה מהמצופה.
אלונה ירושלמי (81) מספרת: “משמח אותי שאנשי העדות משתפים איתנו אתשעברו וזה
ממש לא מובן מאליו. בני הנוער רוצים לשמוע, להתחבר, ולא להתחבא מאחורי המסכים
וסרטי יום השואה. אנחנו רוצים להיפגש עם האנשים ולחוות. אני מקווה שאחרי המפגש
עם אשת העדות והדיון שנמשך לתוך הלילה בין החברים, נמשיך לספר על השואה
ולא לתת לזה להישכח”. מורן דורון מנהל יחידת הנוער הבית הסגול: “הנוער התגייס
בצורה מדהימה. אני כל פעם מתרגש מחדש לראות כמה הנוער שלנו ורכזי התנועות
הם משמעותיים, יוזמים וערכיים. אנחנו גאים בהם מאוד על ההירתמות והעבודה
הקשה שנדרשה להרים את המפגשים בסלונים השונים. המפגשים היו מיוחדים לכולם,
לנוער ולניצולים. הנוער התעניין מאוד ואנשי העדות שיתפו אותם והתחברו אליהם.
שמח שזכינו להרים את הפרויקט הנהדר הזה ולראות כל כך הרבה נוער ואנשי עדות
במפגשים הנדירים.”.
זיכרון בסלון
47 גליון 572 אבן שהם