42 / 72
במקביל, החלה לעסוק במכירות של יד שנייה
בביתה. בתחילה, לקחה מותגים ובגדים שהיו לה,
מימיה הפחות צנועים ומכרה אותם. כך הגיעה
– ”My Closet Il“ :
לשם של העסק שלה
הארון שלי.
’ הוא עסק שבאמת התחיל
My Closet Il’“
בארון שלי. רציתי לשתף אנשים בטעם הייחודי
שלי, בשנים של בחירת פריטים ואופנה ייחודית.
עם הזמן התפתחתי עם העסק והתחלתי לייבא
פריטים מיוחדים תחת המותג שלי. טסתי לסין,
יצרתי קשרים עם מפעלים גדולים ורציניים ויש לי
קולקציה של אקססוריז ותיקים משלי”.
את הסחורה שלה, אילנה מוכרת לבוטיקים ברחבי
הארץ וכן באתר האינטרנט שלה.
האתר שלך הוא באנגלית,
מדוע?
“כי אני רואה את עצמי הולכת על זה בגדול ועד
הסוף ומבחינתי זה אומר, שפני לשווקים בחו”ל.
יש לי אמונה שאני אהיה גדולה. אני לא מפחדת
לפנות לחברות ולבוטיקים בארץ ובעולם וגם אם
אני שומעת תשובה שלילית, ידי אינן רפות. אני
באמת מאמינה שהפריצה הגדולה שלי בא תבוא”.
בחזרה
מתשובה
במשך שמונה חודשים החזיקה המטפחת על
ראשה של אילנה יחד עם הגרביונים האטומים
והרבה מאוד החמרות בתחום הצניעות. “מצד אחד
הייתי בשיא הדתיות, כולי מכוסה מכף רגל ועד
ראש ומצד שני הסתובבתי בחנויות, קניתי ומכרתי
אקססוריז ודברים שלא עולים בקנה אחד עם
אורח החיים הזה. הניגוד היה קשה מנשא”.
יום אחד אילנה הרגישה שזה יותר מדי ונפרדה
מכיסוי הראש. “הגעתי למסקנה שהשינוי שלי
מגיע מבפנים ואני לא חייבת להיות כל כך מחמירה
כלפי עצמי”.
לא חייבים לחיות בהגדרות,
אבל איפה את ממקמת את
עצמך היום?
“אני טיפוס של שחור ולבן ולכן אם אני בלי כיסוי
ראש, אני לא יכולה להגדיר את עצמי כדתייה, גם
שמירת שבת זו משימה קשה לי מדי, זאת למרות
שאני מברכת ושומרת כשרות. עברתי תהליך,
הגעתי לגבהים וירדתי למטה והיום אני במקום
טוב באמצע. ניר עדיין הולך עם כיפה וציצית, אני
במקום שלי ושלמה עם עצמי מאוד. רות לומדת
בגן דתי ואני מאמינה שהיא תמשיך לבית הספר
הדתי בישוב”.
רות היא ילידת הארץ, הוריה הביולוגיים הגיעו
מנפאל ולאילנה חשוב מאוד לומר שרות היתה
ילדה אהובה מאוד מרגע הולדתה. “אני יודעת
הרבה על הרקע שלה, מספיק בשביל להבין מה
קרה ולמה. כל הפרטים הללו יהיו בידיה של רות
כשהיא תגדל ותהיה בוגרת מספיק. לא נסתיר
ממנה דבר”.
רות מבינה שהיא מאומצת?
“רות יודעת שהיא מאומצת. כבר בגילה היא
יודעת לומר שהיא לא באה מהבטן של אמא,
אלא מהבטן של אישה אחרת. אני מספרת לה
שהאמא הביולוגית שלה מאוד אהבה אותה. היא
עדיין לא שואלת שאלות יותר מורכבות, זה יגיע
עם הזמן. היא שאלה אותי למה הצבע שלה חום
ואני עונה לה, ‘את יפהפייה ומיוחדת, אחת ויחידה’.
רות באמת חריגה בנוף ולצד העובדה שהיא חמה
ואוהבת ותקשורתית מאוד, יש לה גם מראה מיוחד
ושובה לב, כך שאין לה קושי בהשתלבות והמראה
השונה לא מהווה בעיה עבורה”.
ואם רות תרצה ללכת ולחפש
את הוריה הביולוגים?
“אלווה אותה בדרכה. הקשר בינינו כל כך חזק
ובטוח, שאין לי שום פחד או חשש שהרצון שלה
להכיר את השורשים הביולוגים שלה ישליך על
הקשר בינינו. אני מאמינה שהיא בתי ואני אימה
וזה מוחלט ומכאן, כל דבר שהיא תרצה וכל מסע
שהיא תצא אליו, אני אהיה לצידה”.
היום כשאת לא מוגדרת כדתיה,
מה לקחת איתך הלאה מהחוויה
הרוחנית שעברת?
“הכניסה לעולם הרוחני נתנה לי את הכלים
להתמודד עם התחושה שנתקלתי בחומה בלתי
עבירה בכל הניסיונות שלי להרות. הדת נתנה
לי את האמונה שהדברים קורים מסיבה כלשהי
וההבנה הזו איזנה אותי וגרמה לי האמין שיהיה
בסדר, שכל מה שקורה זה לטובה. היום, כשאני
רואה אישה בהריון, אין לי עצב, אין כאב. לכל אחד
מאיתנו שמגיע לעולם יש משהו לתקן וזה כנראה
התיקון שלי”.
העובדה שיש לך ילדה ומימשת
את האימהות וודאי תרמה
להשלמה הזו.
“נכון, אבל גם כאן, קיבלתי ילדה אחרת, לא כמו
כולם וזה מסתדר עם האמונה שלי שאני שונה
ושכל מה שקרה לי הוא אחר ושונה”.
אחרי כל הגלגולים והשינויים,
ההתחלות וסגירות המעגל,
איפה את נמצאת היום ומה
המסר מבחינתך?
“פניי לעתיד. אנחנו ברשימת האימוץ ומאוד מקווים
שלרות יהיו אחות או אח קטנים. מבחינת הקריירה,
אני מאמינה שהמותג שלי יפרוץ ואהיה סיפור
הצלחה בינ”ל והכי חשוב הוא, שעדיין, למרות
השנים שעברו, אני מתרגשת בכל פעם שרות
קוראת לי ‘אמא’, אני לא מתכוונת להתרגל לזה
ותמיד אעריך את המילה הזו יותר מהכל”.
יש לי אמונה
שאני אהיה
גדולה. אני
לא מפחדת
לפנות
לחברות
ולבוטיקים
בארץ ובעולם
וגם אם אני
שומעת
תשובה
שלילית, ידי
אינן רפות
42
גליון 172
אבן שהם