אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

גליון 172

אבן שהם

ר א י ו ן

ס פ ו נ ט נ י

ע ם

פ ר ו פ '

ד ו ד פ ס י ג

יף

י שׁ

איל

מאת: ג

“ישראל? מעצמה בנסיקה”, “סין? בדרך

להתרסקות”, “תיתכן מלחמת עולם ב- 0202”, “עוד

נתקשר מבלי לדבר כלל”. על התחזיות האלו חתום

פרופ’ דוד פסיג, עתידן המתמחה בחיזוי טכנולוגי,

חברתי וחינוכי.

הוא לא קורא במפות הכוכבים, לא מתקשר עם

גורמים בשמים ובכלל, הוא לא רואה את העתיד-

הוא חוזה אותו. ואיך הוא עושה את זה? עם הרבה

מאוד מודלים מתמטיים וסטטיסטיים. תכירו:

עתידנות. מדע אמיתי.

פרופ’ פסיג מכהן בסגל בית הספר לחינוך של

אוניברסיטת בר-אילן, משמש בה כמרצה בכיר, כראש

המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע

בחינוך וכראש המעבדה למציאות מדומה. מעבר

לכך ששימש כיועץ נציב הדורות הבאים בכנסת

וכחבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח וכיו”ר ועדת

המקצוע למדעי המידע במשרד החינוך, פסיג מייעץ

לארגונים בארץ ובעולם ומרצה מבוקש בנושא.

מה זאת הדיסציפלינה של העתידנות, מאיזה תחום

היא מגיעה ובמה היא נוגעת?

התחום הזה שנקרא עתידנות הוא ענף שמגיע מתחום

חקר מערכות ובקיצור גדול, מה שאנחנו עושים זה,

מנסים לחקור ולהבין איך מערכות יתקיימו בעתיד.

ההנחה שלנו היא שיש הגיון בהתפתחות מערכות ועל

ידי שימוש במודלים, אנחנו חוזים אותן. המחקרים

נוגעים לתחומי דעת רבים- תעשיות, טכנולוגיות,

ממשלים, דתות, פוליטיקה ועוד.

אני אישית עוסק בטכנולוגיות עתידיות וחוקר את

השפעתן על תחומים אחרים.

הכלים שלכם הם מתמטיים, איך אפשר

לחזות בכלים כאלו אירועים בלתי צפויים וחריגים

כמו 11/9?

אנחנו חוקרים בכלים חישוביים ארבעה סוגי עתידים-

עתיד סביר: כזה שהסבירות שיתרחש הוא %07

ומעלה; עתיד אפשרי: כזה שסבירותו %05; קלפים

טרופים, כמו זה שציינת, ואנחנו נותנים לו %03

הסתברות; עתידים רצויים. בצורה הזו אנחנו מכסים

מגוון שלם של עתידים ואפשרויות.

מה המטרה בסופו של דבר- להוכיח שאתם

צודקים? שאפשר לחזות את ההתנהגות האנושית,

הטכנולוגית?

ממש לא. המטרה שלנו היא לא להראות שאנחנו

יכולים לחזות את העתיד, אלא לחזק מגמות חיוביות

או לשנות מגמות שליליות מראש. יתכן ואפילו המטרה

שלנו היא שבסוף התחזית שלנו לא תתממש! אם

אנחנו חוזים שבעקבות התנהלות כלכלית מסוימת,

נגיע למשבר כלכלי בעוד עשור, אז המטרה היא

למנוע את ההתנהגות הזו היום- כדי שנהיה טועים

בתחזית שלנו בעוד עשר שנים.

זה מדע מוכח ומקובל, השאלה היא, האם

פוליטיקאים מקשיבים לכם? האם חוקרים מובילים

בתחום משמשים גם כיועצים של פוליטיקאים?

בשוק העסקי אנחנו משמשים כגורם משמעותי

ופונקציה שנלקחת בחשבון בהרבה מאוד מהלכים.

העולם העסקי לוקח ברצינות את המחקרים שלנו

והדיסציפלינה שלנו מקבלת מקום של כבוד

והערכה. אלו עומדים בניגוד ליחס של הפוליטיקאים

הישראליים. בפקידות הגבוהה יש קשב אמיתי

ורצון ליצור את הקשר הפרודוקטיבי, אבל ברמת

הפוליטיקאים זה לא קורה.

למה לדעתך הפוליטיקאים לא קשובים לדבריכם?

אני מאמין שהבעיה נעוצה בכך שהפוליטיקאי

הישראלי הממוצע אינו בעל השכלה רחבה, זאת

האמת. נוסף על כך, בפוליטיקה המקומית טווח הזמן

לביצוע הוא קצר מאוד ופוליטיקאים נמנעים מחשיבה

וקבלת החלטות שמושפעים מראייה ארוכת טווח. זה

כמובן חבל, כי ההתקדמות האמיתית מושגת בחשיבה

ארוכת טווח ובניית ותכניות לביצוע שאורכות זמן.

ישנה ביקורת רבה על התנהלותו של ראש

הממשלה בנימין נתניהו- על כך שאינו מקבל

החלטות, שאינו דוחף יוזמות. איך אתה רואה את

התנהלותו בהיבט של מדיניות ארוכת טווח?

בניגוד למה שפופולרי לומר היום, ביבי הוא אדם

שקול שחושב לטווח רחוק, יש לו ניסיון ויש לו הכירות

עם הקצב של הדברים בעולם האמיתי. כדי להשיג

תוצאות יש לעבוד שנים ארוכות, כדי לייצר יציבות

צריך להשקיע, גם אם עוברים בדרך מצבים מערערים.

ומה דעתך על השיבוצים האחרונים בפוליטיקה,

צעירים במקומות גבוהים? האם הצעירים הם

העתיד הפוליטי שלנו?

אני לא מתלהב מצעירים, אם לומר את האמת.

צעירים רוצים שלום עכשיו, סוכריה עכשיו, משיח

עכשיו, הכל - עכשיו. לפוליטיקאים חסרי ניסיון וחכמת

חיים, אין סבלנות, אין ראיה לטווח רחוק. הדרך לנהל

מדינה היא בהנעה מסוג כזה ולא דוקא במהירות

ובהתלהבות. עם הגיל באה החכמה, זאת אמירה

מאוד נכונה. כל הקונספט של “העולם שייך לצעירים”

הוא אמירה שלא תמיד מוכיחה את עצמה כמוצדקת.

בשנות התשעים אהבנו את הרוח הצעירה והשינויים

שהם מביאים, אבל בי ההתלהבות הזו נוטעת פחד.

כשמדובר בשדה קרב כלשהו – אני מעדיף מנהיג

מבוגר יותר, עם ניסיון בלחימה. אגב, בכל צבאות

העולם המפקדים הם מבוגרים יותר, גם בהנהגה. יחד

עם זאת, אי אפשר לבטל את כוחם של הצעירים

בהבאת שינויים ומהפכות, ההיסטוריה מוכיחה זאת.

יאיר לפיד כיהן כשר אוצר כשהוא חסר ניסיון

בתחום, אבל מלא ברצון טוב ואמביציה. האם זה

מספיק? איך אתה מעריך את התנהלותו של כשר

אוצר?

במבחן התוצאה היה כאן כשל וללא ספק חוסר הניסיון

היה בעוכריו. חזון וכושר רטורי זה מעולה, אבל לא

מספיק.

דיברת על ההיסטוריה –האם היא חוזרת על עצמה?

האם המחקרים שלכם בתחום העתידנות, כוללים

גם לימודי היסטוריה?

ההיסטוריה חוזרת על עצמה וזה אפילו מפחיד עד

כמה יש מחזורים קבועים שלא משתנים. למשל,

מצאתי שארצות הברית נכנסת למלחמה כל 71 שנים

וזה תקף כבר 003 שנים ברציפות. למשל, יש מחזורים

בני 94 שנים בתהליכים כלכליים, שיש להם קורלציות.

ההסבר לכך הוא, שבהיסטוריה יש תבונה ולכן ההבנה

והלימוד שלה הוא משמעותי מאוד עבורי.

בעבר היו תקופות של שלטון עצמי בישראל. האם

גם עלינו נגזר לגלות מארצנו, האם גם למדינת

ישראל יש תאריך תפוגה?

עם הקמת המדינה, בן גוריון פנה לפרופ’ ידוע בתחום

הסטטיסטיקה וביקש להעריך את התכולה של

המדינה ומספר התושבים שיהיו בה בעתיד. התוצאות

שהתקבלו דיברו על מקסימום מיליון יהודים עד שנת

.2000

כולם חוששים כל הזמן, שמא המדינה קורסת, שמא

הביטחון מתערער, שמא אנחנו בדרך למטה. ואני

אומר – למטה? אנחנו רק בעלייה! מדינת ישראל היא

אחת התופעות המוזרות והמבטיחות בעולם. בעוד

כולם בכיוון של צמצום, אנחנו צומחים והאוכלוסייה

שלנו נותרת עם עתודות של צעירים. בעוד 03 שנה,

מדינת ישראל תכפיל את אוכלוסייתה ויותר, אנחנו

מדינה צעירה, דינמית, יזמית ומוגדרת כמעצמה

אזורית. תהליך של פירוק מדינה כמו ישראל זה עניין

של 002 שנה, לא עניין של יום יומיים. ישראל תישאר

ותשרוד עוד שנים רבות.

אז אתה עתידן אופטימי? לא תכונה מאפיינת של

העם שלנו...

אני עתידן אופטימי ומאוד. גם למעצמות על יש תאריך

תפוגה, אבל אנחנו רק התחלנו והאופטימיות שלי ויש

עוד הרבה לעשות לפני שנגיע לסוף.

הרצאתו של פרופ’ פסיג במסגרת סדרת “המיטב”,

“קצב קצב תרדוף”, תתקיים ביום ה’ 2.91, במרכז

אמנויות הבמה בשוהם. כרטיסים ניתן לרכוש

בח.מ.ש.

העתיד בדרך