אז הגעתי סופסוף לכיתה י”ב. מי היה מאמין שזה יגיע כל
כך מהר?
אני! ב - יב!
שישיסטים מסתכלים עלינו כאילו שאנחנו אלוהים ובכל פעם
אני נזכר שבדיוק כך הייתי מסתכל על השמיניסטים לפני
שנתיים. איך קינאתי בהם- יושבים איפה שהם רוצים בהפסקה, נמצאים
במרחק יריקה מסיום בית הספר. לתמיד.
ועכשיו אני נמצא שם. או אולי בעצם פה. האמת? אני לא יודע איך אני
מרגיש לגבי זה. ברור שכיף להיות שמיניסטים של בית הספר, אבל הידיעה
שזאת השנה האחרונה שבה אהיה חלק ממערכת החינוך מלחיצה לא מעט
בכלל. אין עוד הזדמנויות שניות. אין עוד “בשנה הבאה”.
הרגע שאילו חיכיתי כל כך הרבה זמן הגיע, ואין לי שמץ של מושג איך
להתמודד עם זה.
ממש עוד רגע, אני אתגייס ואהיה חייל ויחד עם זאת, עולם הילדים נגמר.
אצטרך בקרוב לחפש עבודה, לגדל משפחה, לשלם מיסים, ארנונה, חשמל
מים...
איך זה קרה כל כך מהר? אני עוד ילד!
פתאום “התפסן משדה השיפון” מתחיל להתבהר קצת, ועולם המבוגרים
כבר לא כל כך רחוק ממני. לכמעט כל החברים בשכבה כבר יש רישיון
נהגה, כולם מסתובבים עם כרטיסי אשראי. מתי נחזור לשחק בקלפים
ובפלייסטיישן ולחיות בלי דאגות? מבלי להצטרך לקבל החלטות משנות
חיים, כמו לאן להתגייס, או איזה תואר הכי כדאי ללמוד?
ואולי יכול להיות שאני סתם מקטר? כולם עוברים את גיל 81 בשלום. כולם
מתבגרים ועוברים שלב בחיים שלהם. אבל איך למרות זאת הדבר נראה
בלתי אפשרי? ואולי הבלתי אפשרי הוא רק הדבר שעוד לא עשינו?
בכל מקרה, אין לי ברירה אלא לחכות ולגלות מה צופן לי העתיד. האם אהיה
רופא, עורך דין, או אולי פוליטיקאי. האם אשרת במודיעין, קרבי, או אולי
אפילו אהיה טייס?
אולי אני אלמד לדבר ספרדית, אולי אטוס ליוון. אולי אגור בתל אביב, או
אפילו באילת.
מה שלא יהיה, אני בטוח שמחכות לי עוד הרבה הפתעות.
הכל זה מלמעלה לא?
י”ב ?!
מאת: דקל רטר
בשבוע שעבר נערך מבצע
התרמה בחסות יחידת הנוער.
במסגרת מבצע ההתרמה
בו לקחו חלק כל תנועות
הנוער היישוביות, ביקרו נציגי
התנועות בבתים פרטיים ובבתי
עסק מקומיים ומכרו נרות
חנוכה במחיר סמלי כאשר כל
ההכנסות נתרמו ל”יד משוהם”,
ארגון העוסק בסיוע לנזקקים בשוהם וסביבתה.
בני הנוער שלקחו חלק במשימה, גילו אכפתיות, מודעות קהילתית
גבוהה, יוזמה, רצינות, דבקות במטרה והצליחו לאסוף סכומי כסף נאים,
זאת בזכות רוח טובה והרתמות למשימה מצד התושבים.
כמי שהשתתפה במבצע ההתרמה הרגשתי תחושת שליחות וסיפוק
עצומה, אני חושבת שאירועים ופעילויות ממין אלה ראוי שיתפסו מקום
גדול בחיי הקהילה בשוהם.
מאת:
אלמוג נחשון
תנועות הנוער
עם “יד משהם”
ה
נערת החודש
י’
כיתה:
תיכון שהם
בית ספר:
סגול
אם היה לי קיפוד, באיזה צבע הוא היה?
Born this way/ Lady Gaga
שיר אהוב:
Make each day count
מוטו לחיים:
ענבר
בראל
נער החודש
י”ב
כיתה:
תיכון שהם
בית ספר:
כחול
אם היה לי קיפוד, באיזה צבע הוא היה?
Everybody wants to rule the
שיר אהוב:
world/ Lorde
הכל מתחיל והכל נגמר בסוף.
מוטו לחיים:
אין ברירה אלא לקבל את זה.
בן גנון
נתבקשתי לשתף את הקוראים במקצת מהחוויות שעברנו
בחודש האחרון בסניף בני עקיבא, במיוחד על רקע שילוב
חניכי שבט יובל - ילדי החינוך המיוחד, בפעילות כולה.
חשוב לציין שהחודש האחרון היווה רק שיא מלא וגדוש לעשייה שמתמשכת
על פני השנה כולה, ולאורך כל הדרך חניכי שבט יובל הם שותפים מלאים
בפעילויות הסניף.
כחלק מחודש הארגון, שהוא מהווה את השיא של הפעילות השנתית בתנועת
בני עקיבא, נמצאים המדריכים והחניכים שעות נוספות בסניף, ומשתדלים
להשתמש בהן למטרות של גיבוש, אווירה וכו’. תוך כדי השעות הרבות, יש
השתדלות רבה מצד הקומונרית לתת גם פסקי זמן של פעילויות כיף כדי לגרום
הנאה עוד יותר גדולה. אני חושב שזה גם המקום להגיד לה תודה על העבודה
הקשה שעשתה למען הסניף בחודש הזה. בחודש הארגון ישנו שילוב מלא של
חניכי שבט יובל בכל הפעילויות עם השתדלות אינסופית מצד הסניף והתנועה
להתאים את הפעילויות לצרכיהם של חניכים אלה.
הנושא השנתי בחודש הארגון - “יוצרים חברה צודקת”, התאים השנה לשבט
נובעת מצדק חברתי
במיוחד, מכיוון שעצם הקמת שבט יובל עוד בראשיתה,
ומהחשיבה שלא ייתכן שילדים ונערים עם צרכים מיוחדים לא יוכלו
להשתתף בתנועת נוער ומהרצון לתת מענה של תנועת נוער לילדים
בבני עקיבא השילוב הוא מיוחד במינו ומשלב את השבט בכל ההתנהלות
אלה.
הכללית של הסניף (כולל יציאה למסעות ולמחנות של התנועה) ולא כחלק
נפרד מהסניף.
גם בשאר השנה הסניף נותן יחס רב לשבט כשבמהלך השנה מוקדש לו חודש
שלם שנקרא “חודש יובל” המתמקד במיוחד בשבט זה ובכל שנה מוגדר בו
נושא מרכזי. השנה הנושא של החודש היה “זה לא פשוט להיות פשוט” ועסק
במצבים שבהם החברה היא זאת שמונעת מאנשים עם צרכים מיוחדים להיות
כמו כולם למרות הרצון הטוב שלה לעזור לאותם אנשים. בסופו של החודש
מתקיים אירוע שיא הנקרא “מסע יובל”.
רציתי גם להזכיר שהשנה נפתח בסניף שבט חדש של ילדים צעירים יותר
עם צרכים מיוחדים שנקרא “שבט שובל”, שלאט לאט צומח ומשלב גם הוא
בהדרגה את הילדים הצעירים בפעילויות הסניף.
לסיום אני רוצה להדגיש שהרצון להראות ולחשוף את היכולת של ילדים עם
צרכים מיוחדים להשתתף ולהופיע כמו כל שאר החניכים בסניף, נותן לחניכים
את התחושה של שילוב מלא בחברה. ובנוסף, הדבר גורם לכך שגם להורים
של חניכי שבט יובל תהיה הגאווה והסיפוק מכך שבנם היה חלק מן ההופעות
של חודש ארגון.
“יוצרים חברה צודקת”
חניכי שבט יובל בשבת הארגון
מאת: עידו סיון




