66 / 116
בדצמבר 0102 ביטלה הכנסת גם את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את
פעולות משרד הנציבות. ביטול התפקיד נבע מדיון ציבורי שעסק בעצם
הצורך בפונקציה שנועדה לפקח על פעולות המחוקק ואשר נתפסה על
ידי רבים כמעין "בוס" שנועד להצר את צעדיהם או לעשות מלאכה שהיא
בבסיס תפקידה של הרשות המחוקקת.
מה היה עיקר העשייה של הנציבות, ומדוע עוררה
התנגדות כזו בתוך הכנסת?
"מדינת ישראל היתה חלוצה וראשונה בהקמת הגוף שנקרא
'נציבות הדורות הבאים'. זהו תפקיד מדהים וחשוב להפליא
בעיניי ולדעתי אמור להיות כך בעיניי כל אדם החרד ודואג
לעתיד עולמינו וארצנו. תפקיד הנציבות בפשטות, לבדוק כל
הצעת חוק שמוגשת לכנסת בהיבטים של ההשפעה של ההצעה על
הדורות הבאים - האם היא פוגעת בעתיד שלנו כאנשים? האם היא עלולה
להזיק לאקולוגיה שלנו? היינו מעורבים בפעולות החקיקה של הכנסת
ותרמנו תרומה משמעותית בראייה ארוכת הטווח, בדאגה לדורות הבאים.
פעמים רבות היינו מעורבים - וגם יזמנו ודחפנו - בפעולות כמו חקיקה
שתאסור פרסומת למזון מזיק לילדים, במאבק נגד מגפת ההשמנה,
בחקיקה לקידום זכויות הילד, בחקיקה לראייה ארוכת טווח בנושא החינוך,
לשיפורים בחוק הפנסיה, לתכנון רב-שנתי ולתקציב רב-שנתי, לחקיקת חוק
אוויר נקי בישראל, לקבלת חוק הקרינה הבלתי מייננת, לקבלת ההחלטה
להקמת פארק אילון ועוד.
המתנגדים טענו, כי הנציבות לוקחת לעצמה חזקה שיפוטית ומעין עליונות
מוסרית וערכית שבאה במקום חברי הכנסת. אבל מה לעשות שחברי
הכנסת לעיתים רואים רק את הצורך המיידי ולא תמיד יש להם עניין להביט
לטווח הרחוק. למבקרים ענינו כי הנציבות אינה גוף שיפוטי, אלא גוף
שעניינו להכניס שיקולי עתיד במקום שבו צריכים לדאוג לאיזונים ובלמים.
זה גוף שמשפיע על זכויות וחובות העתיד של הילדים של אזרחי ישראל.
העתיד צריך להיות מונח על השולחן וכעת הוא לא. ישראל היא מדינת 'אד
הוק', לטווח קצר וההסתכלות שמציעה הנציבות, חסרה".
כיצד אתה מסכם את התפקיד וכיצד סיומו השפיע
עליך ברמה האישית?
"ברמה העקרונית, המשרה הזו בוטלה בסופו של דבר על
רקע הקושי של נבחרי הציבור שלנו לחשוב קדימה, לקחת
אחריות על העתיד ואני מאוד מיצר על כך כי זה תפקיד
חשוב מאוד בשימור העולם שלנו עבור הדורות הבאים. ברמה האישית,
כשסיימתי את הקדנציה, יצאתי עם תסכול קשה. כנציב, הבנתי את
החשיבות הגדולה של התפקיד והיו לי הצלחות גדולות וכישלונות מפוארים
והכאב היה על הצורך שהיה לשנות תודעה ובזה הרגשתי שהצלחתי פחות
ממה שהייתי רוצה. אני עדיין רואה איך נכסי הטבע שלנו הולכים
לאינטרסים אישיים, חשיבה קצרת טווח ופעילות תגובתיות, שבמהותן אינן
יוצרות עתיד. כל מי שאוהב את הארץ הזו, חייב להיות שותף לכאב הזה".
בתוך העשייה הרבה שלך בנציבות, איזו פעילות
ראויה לציון שהרגשת שהשפיעה לטווח רחוק?
"אחד החוקים הידועים בתחום טיפולי היה חוק החופים -
קידמנו את החוק הזה מתוך הבנה שיש בישראל כמות חופים
מגובלת ובגלל שיקולים אינטרסנטים שונים לכל אזרח נשאר
ס"מ חוף בקושי. דרשנו שקו החוף יישמר במרחק 003 מטר
מבנייה וגם הגישה לחוף תהיה חופשית. התנגדנו מאוד לפרוייקט הבנייה
על חופי תל אביב צפון (סי
)