65 / 116
65
גליון 662
אבן שהם
ראש השנה היהודי הוא הזמן הנכון לחשבון נפש,
להתעמקות, לשאלת שאלות קיומיות, לחשיבה
מחודשת על החיים שלנו - מה עשינו, מה רצינו
והגשמנו, מה חלמנו וטרם הספקנו. רבים שוקעים
במחשבות נוגות לאחר שהם מגלים שבעצם לא
השיגו ולא הגיעו ליעדים שהציבו לעצמם והם
תוהים, האם אי פעם יתגשמו חלומותיהם. עבור
אותם אנשים, ראש השנה מסמל את נקודת
העצירה לחשיבה והתבוננות שנתית, עם אותן
המסקנות בכל שנה וחוזר חלילה. מעטים הם אלו
שבאמת עורכים שינויים מרחקי לכת ומשני חיים.
קל לאבחן אבל קשה להאשים: שינויים מהותיים
בחיים, בקריירה, בזוגיות, באישיות, הם משימות
כבדות ולא פשוטות. רובנו מעדיפים את היציב,
המוכר והידוע.
למי שכן מעוניין בהתבוננות עמוקה יותר פנימה,
בכח לשנות את שצריך לשנות ולשמר את שראוי
לשמר, כדאי להכיר את שלמה שוהם. שוהם, 56,
נשוי ואב לחמישה ילדים, הוא איש של התבוננות
בנפש, של היכרות עצמית ודמיון מודרך. הוא גם
לא מפחד משינויים, עשה כמה וכמה קריירות
מוצלחות ויגיד לכם שהדבר הכי חשוב הוא להבין,
שהשינוי הוא לא משימה, הוא תהליך.
לפני שתתייגו את שוהם כ"גורו לענייני הנפש"
ותמתגו אותו בקטגוריית "ההם שמחפשים את
עצמם כל החיים, זה לא בשבילי", כדאי שתכירו את
האיש, שהספיק עד כה בחיים יותר משרבים מאיתנו
יספיקו.
שוהם, עורך הדין לענייני מקרקעין ואישות, מונה
לשפיטה כבר בגיל 43 והיה אז השופט הצעיר בארץ.
במשך אחת עשרה שנים כיהן כשופט שלום בבתי
המשפט ברחובות ובאשדוד ומשם עבר לתפקיד
היועץ המשפטי של וועדת החוקה בכנסת ולאחר
מכן מונה לכהן כנציב הדורות הבאים בכנסת. לא
בדיוק הסיפור על הגורו המעופף, אלא יותר כמו
סיפור הצלחה קלאסי של אדם שאפתן והישגי. ובכל
זאת ודווקא בגלל זה, שוהם הוא אדם שיודע על מה
הוא מדבר, מכיר אותנו ואת השאיפות שלנו וטוען,
ממרומי גילו וניסיונו, שהאושר והשלווה הפנימית הם
השאיפה הראשונית. תשיגו אותם – והכל יהיה קל
יותר.
מה לאדם כל כך נטוע בקרקע
ולחיפוש פנימי רוחני?
"עזבתי את השיפוט בגיל 54, שהוא
גיל מאוד צעיר אמנם, אבל מנגד,
הייתי כבר 11 וחצי שנים בתפקיד
והרגשתי שאני כל הזמן מטפל
בטראומות העבר. תפקיד השופט הוא חשוב וערכי
אבל עבור השופט עצמו מדובר גם במשא כבד,
שהרי אתה דן בחייהם של אנשים, קובע גורלות
ומשפיע על עתידם ועתיד משפחותיהם ואי אפשר
להקל בכך ראש. הנטל כבד והצורך להיות שלם עם
עצמך, דורש יותר מהנפש. גדלתי במשפחה דתית
והעיסוק באותו דבר שהוא 'מעבר' למוחשי, לא זר
לי.
החוץ והפנים הם הרי באינטראקציה וחיפשתי את
ההדהוד שיחבר ביניהם. היות ואני אדם מתבונן
במהותי, חיפשתי תשובות לשאלות הגדולות.
, אלא חיפשתי
Feel Good
לא חיפשתי כלים של
תשובות לשאלות הבאמת גדולות – מי אני? מה אני
רוצה? מה אני עושה כאן? שאלתי את עצמי כשופט,
מה התפקיד שלי? מה התכלית? זה מה שעורר
אצלי את הצורך. אנשים מגיעים להתבוננות מכל מני
סיבות ונסיבות שלהם והכל טוב ומתאים".
"יש מחפשי המטרות
ויש החוגגים" -
צ'ווונג דזו
"התחלתי לעסוק במדיטציה והיא זו שעוררה
אצלי את השינוי האישיותי שעברתי - מאדם
מאוד משימתי, הישגי, למקום שאני נמצא בו מאז.
המשפט הזה, "יש מחפשי המטרות ויש החוגגים",
גרם לי להבין שהאמביציה הזו - להוכיח ולהשיג
ולהגיע, לא תמיד באה מבפנים ולא תמיד הביאה לי
את האושר והתחושה של השלמות.
עם השנים התפתחתי ונחשפתי לעוד שיטות
וכיום אני מתמקד בטכניקה שלמדתי והתמחיתי
בה בהולנד. היתה תקופה שבה סבלתי ממיגרנות
והלכתי לטיפול אלטרנטיבי. זו היתה הפעם
הראשונה שנחשפתי לסוג הטיפול הזה ולמרבה
ההפתעה והפלא הוא עבד. חשבתי לעצמי שאם
זה עובד, יש לי עניין להכיר ולדעת טוב יותר את
התחום. למדתי ביו-אנרגיה והמשכתי ללמוד שיטות
טיפול אלטרנטיביות, התחלתי לנסוע להולנד לקולג'
לפסיכותרפיה ומדיטציה, שם גם הוכשרתי להיות
מנחה מדיטציות והתחלתי להעביר את שיעורים.
השיטה שלנו נקראת ניגו"ן - נפש, גוף ונשמה
ובשיטה הזו אני מחבר את העולם המערבי ותפיסת
החיים והריפוי של עולם המזרח וחסידות".
פתיחת
הלב
לאחרונה נפתחה בשוהם סדנא שבה מלמדים שוהם
וחברים נוספים מדיטציות דינמיות ועוסקים בפתיחת
הלב. המדיטציות מתקיימות בימי חמישי בספורטלנד
ועלותן סמלית.
מה זה "פתיחת הלב" ואיך זה
מקדם אותי, האדם הבורגני,
הרגיל והלא "רוחני" במיוחד?
"הסדנא לא מיועדת ל"רוחניקים" או
פריקים של תורות המזרח דווקא, אלא
מכוונת לכולנו - תושבי שוהם, אוהבי
החיים, בעלי ההשקפות והדעות השונות בכל נושא
שבעולם, שהמשותף ביניהם הוא דבר אחד- הרצון
להגיע לאושר, שמחה ותובנות פנימיות אישיות
שלהם. יכול להיות שהתהליך יוביל לשינוי בחיים
ויכול להיות שלא נעשה שינויים גדולים, אלא רק
נהיה קצת יותר נינוחים ומאושרים. זה מספיק, לא?"
מספיק מאוד, הלוואי. אבל איך,
טכנית ומעשית זה נעשה?
"מתוך ההבנה שיש לנו טראומות
ותחושות מודחקות שסוגרות לנו את
הלב, אנחנו נכנסים לתהליך שבו
אנחנו מעיזים לשחרר את הטראומות
הללו. כאשר אנחנו מעיזים וללכת מעבר לטראומות,
אנחנו נהנים מחיים עם יותר שמחה, התרגשות
ויכולת הנאה והוקרה של הטוב וכן להיפתח בפני
אנשים אחרים, ליהנות מחברתם ולקבל את אהבתם.
הטכניקה של מדיטציה דינאמית עובדת על ארבעת
המרחבים- הפיזי, הרגשי, האינטלקטואלי והתודעתי.
אלו הם ארבעת המרחבים בהם אנחנו פועלים וברגע
שהם נפתחים, אפשר להגיע לתודעה רחבה יותר".
מה ההבדל בין מדיטציה דינמית
ומדיטציה רגילה?
"מדיטציה דינמית שונה והפוכה
בטכניקה ובמהות מזו הרגילה,
המוכרת. במדיטציה רגילה אומרים לך:
כשאתה רוצה להיות רגוע - שב
בשקט, תתרכז בשקט שלך ותגיע לרוגע ולהרמוניה.
במדיטציה דינמית אנחנו עושים את ההפך: אנחנו
עושים "תיקון" שהוא ראשי תיבות של תנועה, קול
ונשימה. אנחנו מאמינים שאם מוציאים את הרגשות
החוצה, השקט יכנס פנימה. אנחנו לא כופים את
השקט, לכן אנחנו עושים תנועה של נשימות וקולות.
אלו יכולות להיות נשימות מסוימות, השמעת קול,
ואפילו ריקוד".
טבילת אש
בקרח הפוליטי
עד לפני שמונה שנים, כיהן שוהם כנציב הדורות
הבאים, אחד התפקידים המעניינים והמרתקים
שישנם. התפקיד, שנוצר על ידי השר טומי לפיד
ז"ל בשנת 1002, נועד לוודא שהחקיקה בישראל
לא תפגע בדורות הבאים. שוהם זכה להיות הראשון
בתפקיד הייחודי בו כיהן חמש שנים ולצערו הרב, גם
האחרון. עם תום כהונתו, נותר התפקיד לא מאויש
ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, להתקיים.
כשסיימתי את הקדנציה, יצאתי עם תסכול קשה.
"
כנציב, הבנתי את החשיבות הגדולה של התפקיד והיו
לי הצלחות גדולות וכישלונות מפוארים והכאב היה על
הצורך שהיה לשנות תודעה ובזה הרגשתי שהצלחתי
פחות ממה שהייתי רוצה"
)