52 / 116
52
גליון 662
אבן שהם
nogakatz2
@
walla.com
|
050-7235573 ,03-9732793
M.S.W
נוגה כץ
מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת
טיפול פרטני
תאום הורי
עובדת סוציאלית קלינית
ק ל י נ י ק ה ב ש ו ה ם
התחברה וההורים שלה הם סבא וסבתא לילדים
שלי ולפעמים כשרצינו ירון ואני להיות לבד, היא
היתה לוקחת את הילדים שלנו לשישי שבת ונותנת
לנו קצת אוויר זוגי שכל כך נדרש לזוג עם ילדים
קטנים".
לא המצאנו את הגלגל
עם מעבר המגורים, העבירה נילי את הקליניקה
המשגשגת למרכז הארץ. זמן לא רב אחרי החתונה
נולדה הבת הראשונה ולנילי לא הוענקה חסינות
מיוחדת וכמו נשים רבות, נתקלה בצד הפחות וורוד
של הנישואים.
"התחתנתי באהבה נורא גדולה וכובשת, אופוריה
ואופטימיות וכל האושר שאפשר לדמיין. אבל אחרי
הלידה, כמו שקורה להרבה זוגות, פתאום גיליתי
שיש פער בין הפנטזיות שלי על החיים המשותפים
וההורות שדמיינתי לבין המציאות שהכתה בי בפנים.
אין דרך להתגונן בפני זה באמצעות לימודים, יש
דברים שאפשר ללמוד רק מהניסיון האישי שלנו וזה
אחד השיעורים הגדולים בחיים".
את מדברת על הפער בין החלום למציאות,
למה את מתכוונת?
"כשהתחתנתי, חלמתי על בני זוג שמגדלים ביחד
את הילדה והכל כל כך מושלם : ביחד הם מקלחים
אותה, ביחד הם המאכילים אותה, ביחד הם לא
יכולים להפסיק להביט בפלא הקטן ולהתפעל ממנו,
ביחד הם חיים להם, מוקפים באהבה אינסופית
ואופוריה מתמשכת".
מאיפה החלום הזה מגיע לדעתך, מה
שורשיו?
"אני אישה לא קטנה, לא תלותית ואפשר בהחלט
להגדיר אותי כדעתנית ועדיין, החינוך התרבותי הנשי
והאילוזיה הנשית על זוגיות הנחו אותי בהסתכלות
ובציפיות הלא מודעות שלי מהחיים המשותפים. כמו
הרבה נשים, בניתי את הבועה של איך הזוגיות שלי
תראה ומה נעשה, כבר מילדות".
ומה קורה אז, כשהמציאות טופחת על הפנים
ואת מגלה שאת נשארת עם כל האהבה
וההתרגשות מהיצור הזעיר... לבד?
"אז מגיע משבר. המשבר הזה הוא בסך הכל
המציאות ואז מגיעה האכזבה ואז כמו כולם, ביקורת.
מעגל ידוע ומוכר. לא המצאנו את הגלגל ולצערי אי
אפשר לומר שכשאת חכמה יותר ומשכילה יותר,
תפגעי פחות".
איזה מקום תופסת האכזבה ביחסים שבין בני
הזוג?
"האכזבה מתורגמת למרמור והרגש הזה של
המרמור תופס את כל הנפח ומסוגל להרוס כל
חלקה טובה ביחסים בין בני זוג".
מה השלבים של תהליך ההרס העצמי הזה?
"עם התבססות תחושת המרמור מתחילה בנייה
של הפרסונה הקורבנית שלי - "איך הוא לא שם
לב?" "איך הוא לא רואה אותי?", "איך הוא לא רגיש
לקושי שלי?" את מפרשת את כל ההתנהגויות שלו,
כאשר כולן מקבלות פרשנות מפלילה- "כל מה
שהוא עושה מכוון לחוסר רגישות כלפי". בשלב הבא
מתחילות השאלות- "האם הוא אוהב אותי?" ו"עד
כמה הוא אוהב אותי?"".
1
ק ט נ ה א מ ת
המרירות מתחילה
כשאת מפסיקה
להיות עצמאית
אפשר להבין, לא?
"את המצוקה בוודאי שאפשר להבין. לאישה
שחולקת איתי את התחושות הללו אני אומרת
דבר ראשון שהיא צודקת. אי אפשר לעשות דה-
לגיטימציה להרגשה הזו שמלווה אותה, כי היא
מגיעה ממקום נכון. הוא באמת פחות רגיש. הוא
באמת לא מתייחס. הכל נכון".
המעגל ההרסני הנשי מוכר, אז איך יוצאים
ממנו?
"הריפוי מתחיל בהבנה שהתפיסה שלי אותו ואת
ההתנהגויות שלו, הן חלק מההבנה הסובייקטיבית
שלי מהי זוגיות ומהי אהבה ושיש פער בין איך שהוא
מבין את המושגים 'אהבה' ו'זוגיות'".
האם את פותרת את הגבר מאחריות
להתנהגות שמתאימה לתפיסה של אהבה
וזוגיות?
"לגמרי לא. אבל כדי לשקם את היחסים שנפגעו,
אני מכריחה את האישה להעמיד עצמה במקומו של
הגבר מתוך נקודת המבט שלו ומה לעשות, שנקודת
המבט הגברית שונה בתכלית מזו הנשית. לא סתם
אומרים 'גברים ממאדים, נשים מנגה'. במצבים כאלו,
ההבדלים בין המינים בולטים מאוד. התפקיד שלי
הוא לא רק לומר לאישה כמה היא צודקת וללבות
את הכעס שלה במחיר של התפרצות. תפקידי
להראות לה, שבקצה השני של הסקאלה נמצא
הגבר, האיש שאוהב אותה בלי לדעת כיצד לאהוב
אותה באופן שהיא זקוקה לו ולהאיר את עיניה
לעובדה שהוא בכלל לא מודע לכל מה שקורה
בתוכה".
זאת אומרת שזה גורלה של האישה ונגזר
עליה להשלים עם האטימות הזו?
"נגזר על האישה להתמודד תמיד עם השוני בינה
לבין בן זוגה ואני מובילה אותה להבנות שיגרמו לה
להצליח להביא אותו להתחבר לצרכים והדרישות
שלה. לא נכון בעיניי לקרא להתנהגות הגברית
'אטימות' כי זה כבר שיפוטי וזו לא כוונתנו. המטרה
היא להבין שהגבר פועל מתוך תודעה אחרת ובייעוץ
שלי אני מבקשת לקרב בין העולמות הללו, לחבר
את התודעה השונה שלהם, נקודות המבט האחרות
שלהם והכל בשביל שהחיים המשותפים יהיו טובים
יותר ושמחים יותר".
במה באה לידי ביטוי התודעה הגברית?
"כשאת אומרת בן זוגך משפט כמו, "יש לנו בעיות
בתקשורת", ברור לך למה הכוונה: הוא לא מבין
אותך, את לא מבינה אותו, אתם לא מדברים מספיק,
אתם לא חולקים מספיק חוויות וכו'. ברור. רק מה,
ת נ י ל ו לח ו ו ת את הח ו ו י ה
"ממטופלת הגיעה אלי מאחר וחשה
של ך
שהיא ובעלה זקוקים לייעוץ הורי לגבי אחד
מילדיהם. כמובן, שהוא התעקש שאין שום
בעיה והכל בראש שלה. כאשר היא הרגישה
שהמצב עם הילד יוצא מאיזון וכדאי להקדים
תרופה כשהוא עוד צעיר. היא הגיעה אלי.
אמרתי לה שאני חושבת שאין טעם בניסיונות
שכנוע וביקשתי ממנה לאפשר לו להתנסות
בחוויה עם הילד, מהסוג שהיא רואה בה
בעייתיות. היא למדה להגדיר את הבעייתיות
שהיא חוששת ממנה באופן קר ופשוט,
בתוספת של דוגמאות מאוד קונקרטיות
וסיימה בבקשה לאפשר את הייעוץ ההורי,
גם במחיר שהיא טועה בניתוח שלה, ולו רק
בשביל שהיא תוכל לישון טוב בלילה. שמחתי
מאוד כאשר בסופו של דבר, החוויה של
הייעוץ המשותף חיברה ביניהם וקרבה אותם
ועזרה בהתמודדות עם הבן".
ח ו י ה
פרט י ת