71 / 108
אף לעבוד במקום אם יש לך את הכישורים הנדרשים.
השאיפה שלנו היא שהעובדים המקצועיים במקום יהיו
גם מבין הבעלים. אם יש לך מה לתרום מעבר להיותך
משקיעה, גם ביכולת מקצועית – אדרבא".
"מעבר לכך, כבעלת מניה, תהיי זכאית למחיר
שרגאי:
חבר שהוא זול יותר מהמחיר הרגיל שנגבה בפאבים".
ואם אני רוצה רק להשקיע ולא להשפיע?
"אין בעיה עם זה. אם את אוהבת את
שרגאי:
הרעיון, אבל אין לך זמן, את לא חייבת להיות פעילה,
מעבר להשתתפות בהצבעה בעת קבלת ההחלטות
הקולקטיבית."
"דרך אגב, את יכולה להשקיע הרבה יותר
רוזנרוט:
מאלף שקלים ולרכוש עשרות מניות, אבל עדיין
הקול שלך יהיה בעל ערך של קול אחד".
ומה עושים עם הרווחים שיהיו בעזרת השם?
"השאיפה היא להשקיע בחזרה במקום
רוזנרוט:
ולהמשיך לפתח אותו. כך למשל, בטווח הרחוק, היינו
רוצים שתהיה מבשלת בירה בפאב, אבל זו תהיה
החלטה של הקבוצה".
מי לא יהיה חבר קואופרטיב אצלכם?
"באופן עקרוני אנחנו לא נדחה אף אדם. אני
חכמון:
חושב שמי שלא יהיה חבר, יהיה זה שגם ככה לא
יתחבר לרעיון מראש".
"גם גיל הוא לא פקטור. בן ששים יכול
שרגאי:
להשקיע בנו".
סליחה על השאלה הגסה: ואיך בדיוק אתם
מתכוונים להביא פרנסה הביתה?
"אנחנו לא כאן בשביל הפרנסה. לכולנו יש
חכמון:
מקצוע וכולנו עובדים, ככל הנראה נמשיך לעבוד
מחוץ למיזם. לצורך העניין מי שיעבוד במקום הם
הברמנים, המלצרים, מנהל המשמרת ומנהל המקום
שיקבלו משכורת סטנדרטית לחלוטין."
אתם באמת מאמינים שפאב חברתי ישנה את
העולם?
"זוהי אלטרנטיבה תרבותית. לחבר'ה
רוזנרוט:
הצעירים, בני גילנו, אין סיבה להישאר באזור שנתפס
כחדר שינה בלבד. כל איזור מגורים צריך גם עוגן
תרבותי. היוזמה להביא אלטרנטיבה תרבותית
וחברתית, היא בנפשי.
אני זוכר את תחושת הריק שהייתה לי כצעיר ואת
התסכול.
אני לא חושב רק על עצמי, אני חושב על
הפואנטה:
הילדים שלי, מה אני רוצה עבורם."
"התפיסה הקהילתית היא הרבה מעבר
שרגאי:
לסתם ניהול פאב. אנחנו רואים בחזוננו שיתופי
פעולה עם יוצרים מקומיים, דרך חקלאים מהאזור
שנקנה מהם את התוצרת, אמנים וכל מי שרק יכול
לתרום".
כמו זברה ללא פסים
את התוכנית העסקית שכתבו השלושה הם
מראים לכל מי שרק רוצה. בהתאם להערות,
הם מתקנים, מדייקים, מחדדים ויותר מכל -
מזכירים לעצמם שוב ושוב למה הם בעניין. הם
ששים אליי כל ביקורת ולו רק שתקדם אותם
לעבר הגשמת החזון.
בעקבות המחאה החברתית זוכה המודל
הקואופרטיבי לפריחה מחודשת בישראל, הן
כאלטרנטיבה ליוקר המחיה והן כאלטרנטיבה
לתנאי ההעסקה במגזר הפרטי. כיום קיימים
בישראל עשרות קואופרטיבים בהם סופרמרקט
"שלנו" והמסעדה הצמחונית "בר קיימא" בתל
אביב, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה
רמון הקואופרטיב העיתונאי "מגפון", קואפרטיב
של מערכות הגברה ואפילו בנק. לאחרונה גם
גילו השלושה בית קפה הנושא אף הוא את
השם "חברותא", בקרית שמונה.
מהפכניים בדור של תרבות אקזיטים?
"כן, אפשר לומר מהפכניים. אנחנו דור
רוזנרוט:
שבו השפע שולט והטכנולוגיה מספקת לנו אינספור
צעצועים, עם זאת אנחנו עדיין מרגישים ריק".
"המציאות של רווח אישי והתנהלות
שרגאי:
אגואיסטית של מה יוצא לי מזה, די פושטת את
הרגל. זה כבר לא עובד. אין בזה תכלית. לא לחינם
הסלוגן שלנו הוא: ' אדם ללא תרבות, הוא כמו זברה
ללא פסים".
תוך שיחה קולחת ומבט בעיניים הנוצצות של
שלושת החברים, אני צופה איך נרקם לו מיזם
חברתי ייחודי שהתחיל מצורך. דווקא דרך הצעקה
החברתית שמתעוררת ושוקעת לה בתזמונים כאלה
ואחרים ושבשורה התחתונה, בפעמים רבות צועקת
רק "מגיע" לי, אני מגלה שלושה יזמים שמסתכלים
במבט ריאלי על הצרכים הבסיסיים ובמקום לדרוש -
לוקחים אחריות.
הם שוללים על הסף את האופציה המאתגרת
שהצגתי להם בדמותו של משקיע עשיר שיציע להם
את כל הסכום להקמת המיזם, בלי כל הפסטיבל
הקואופרטיבי. "אל תשכחי שמעל הכל עומד
האינטרס החברתי", הם עונים לי כמעט במקהלה.
אני מהרהרת ביני לביני אם להשקיע אלף שקלים
ולהתהדר בתואר - שותפה בפאב ומתחילה
להתאהב ברעיון שאולי סופסוף זוהי ההזדמנות שלי
להיות חלק ממיזם חברתי.
נאיביות? אולי, אבל זה כל היופי.
ש " ח ו א ת ה ש ו ת ף
1 0 0 0
רעיון הקואופרטיב מציע אלטרנטיבה לשיטה הכלכלית המחייבת נטילת
הלוואות לפתיחת עסק שכופה על המשקיעים מיקסום רווחים על
מנת להחזיר חובות, כאשר בתווך, נפגע הלקוח שמשלם יותר והעובד
שמקבל שכר נמוך. כך נוצר מצב בו המטרה העיקרית היא הרווח ולא
חוויית הבילוי. השאיפה לספק את כל צרכיהם של החברים ולא לגזור
קופונים.
בהתאם לתוכנית העסקית עליה עמלו השלושה מדובר בהקמת פאב
קואופרטיב, פאב קהילתי שבו כל החברים הם בעלי מניה, כלומר בעלי
המקום ושותפים להחלטות על אופיו עיצובו וניהולו.
חברים.
400-
חברים ובהמשך להגיע ל
200
המטרה ראשונית היא גיוס
ההצטרפות פתוחה בפני כל אדם תמורת רכישת מניה על סך אלף
שקלים. למעט הבעלות, למקום תהיה הנהלה מקצועית שחבריה יהיו
בעלי ניסיון עשיר בתחום המסעדנות וחיי הלילה. אנשי המפתח שישאו
בעול ויועסקו בשכר, יהיו אחראים על העבודה השוטפת, יקבעו סדרי
עבודה, ישווקו , יקדמו ויצרו קשרים אל מול הקהילה, הספקים, האמנים
ושאר הגורמים.
ויש גם שורת רווח?
אם אתם בעניין של לעשות קופה, אז סביר להניח שזוהי לא ההשקעה
הנכונה לכם. תפיסת העולם של המודל העסקי הזה, נושאת עימה
אמנם בשורה צרכנית, אך לפני הכל - חזון שלפיו עלינו כחברה
להתפרנס בכבוד במקום לשאוף לרווחים מהירים. רווחה במקום רווחים,
אם תרצו.
בן חכמון
תמיר שרגאי
בן רוזנרוט
71
258
גליון
אבן שהם