66 / 84
66
גליון 942
אבן שהם
הפרלמנט
הבנות בקבוצה בזוגיות ארוכה, למעלה משלושים
וארבעים שנה. חלקן כבר אלמנות, שומרות את
זכר בני זוגן באהבה. נראה שבמציאות של היום,
עבור אנשים צעירים יותר, זוגיות של ארבעים
שנה נראית כדבר בלתי נתפס.
להתאלמן לאחר כל כך הרבה שנים, זה וודאי לא
קל. הבדידות גורמת לרצות למצוא זוגיות נוספת?
“אנחנו התאלמנו לפני כמה שנים, אחרי למעלה
מארבעים שנות נישואין. אבל אנחנו לא מחפשות”.
למה?
“כי אין יותר טוב”, אומרת האחת. “כי אצלי ובשבילי-
אין יותר טוב ממה שהיה”, אומרת השנייה. “בכלל”,
מוסיפה שלישית, “אין מציאות בחוץ. אחד תפס
אותי, אמרתי לו, אני לא רוצה. טוב לי ככה”.
“הכרנו בגיל 71”, מספרת אחת הבנות, “נשארנו
מעל ארבעים שנה ביחד ופתאום אני לבד. עשר
שנים ככה לבד”.
“אלינו הגעת אחרי שהיית לבד כבר”, אומרות לה
הבנות.
“נכון. במקום שבו גרנו, איפה שהלכתי נזכרתי בו.
לא יכולתי להיות שם יותר. באתי לשוהם לגור ליד
הילדים. להיות לבד זה לא טוב”.
מה עם הגברים שנשארו לבד, האלמנים?
“האלמנים ישר מחפשים!”, הן קובעות יחד.
“אצלנו רק שניים מצאו, אבל מי שהיה יכול למצוא-
היה ישר לוקח”.
ולמה אתן חושבות שזה כך?
“כי גבר לא מסתדר לבד”.
“כי אישה מטפלת בגבר. הוא רוצה שיטפלו בו”.
“כי אישה חושבת על הילדים והמשפחה, איך
יקבלו, איך הכל יסתדר. הגברים לא חושבים על
כלום”.
מה במועדון הגימלאים בשוהם, אפשר
למצא זוגיות?
“היו אצלינו שני זוגות של אלמנים שהתחברו, היה
גם זוג שהתחבר ונפרדו”, הן מספרות. “בסך הכל,
למועדון מגיעים גם זוגות וגם מי שלבד. כולם
חברותיים ואכפתיים, כולם מדברים אחד עם השני
ואף אחד לא עושה בעיות. אין קנאה בגיל שלנו”,
הן אומרות.
כאן, אפשר להבחין שיש פיצול בין הבנות באופן
כזה, שהבנות הנשואות אוחזות בדעה שכדאי
לנסות ולמצוא איזושהי זוגיות וחברות ואילו הבנות
האלמנות, אינן מעוניינות.
נשואה: “לא טוב היות האדם לבדו. אפשר גם
להכיר מישהו נחמד ולחיות כל אחד בביתו שלו”.
נשואה: “אפשר להיות בנפרד בבתים ולהפגש
להצגה, בית מלון ומועדון, שיעור התעמלות.
חבל להפסיד”.
אלמנה: “יש כאלה שבנויות לזה ויש שלא.
אני לא רוצה”.
אלמנה: “יש לי משפחה בסביבתי, לא נעים
שייכנס מישהו”.
נשואה: “אז מה? לא טוב להיות לבד”.
למה אתן חושבות שיש הבדל בגישה בין
הנשואות והאלמנות?
אלמנה: “הן לא יודעות איך להיות לבד. הן רגילות
שיש להן בן זוג. אנחנו כבר התרגלנו”.
נשואה: “לא, לא. זה קשור לבן אדם”.
אלמנה: “תביני, לנו יש חופש כבר. אין שום
מחויבות, לא צריך לתת דין וחשבון. אם הילדים
צריכים בייביסיטר אני יכולה להתפנות.
יש לי זמן לחברות, יוצאת יותר למועדון,
פוגשת אנשים, זה מספיק”.
אלמנה: “הילדים שלי היו מפרגנים בשמחה, אבל
אני לא מרגישה בלב שאני רוצה”.
מה דעתכן על הזוגיות של הצעירים יותר? כבר
לא נראה זוגות של ארבעים שנה?
“זה דור אחר”, הן קובעות, “לא טוב להם – קמים
והולכים”.
“היום הנשים עצמאיות יותר”, אומרת האחת, “זה
מה שעושה את ההבדל. נשים עצמאיות יכולות
להרשות לעצמן להיות לבד. כמו שאנחנו היינו, לא
היתה לנו אפשרות כלכלית להיות לבד.
היום- נשים מרוויחות יותר מהגברים. לא טוב לך?
קמה והולכת, כבר לא חייבת שום דבר”.
זה טוב?
“זה מצויין”.
“אם לא טוב לך, למה שתשארי?”
ומה אתן ממליצות- להשאר נשואות לאותו אחד
כל כך הרבה שנים?
“כן, בטח”, הן קובעות. “להשאר”, אומרת האחת,
“כי עם השנים נעשים דומים אחד לשני וזה נוח.
מכירים ויודעים בדיוק הכל אחד על השני”.
“בסופו של דבר”, אומרת אחרת, “כל הגברים אותו
הדבר, אז מה הטעם להחליף?”
בכל זאת, ארבעים שנה של זוגיות? זה המון זמן!!
“אולי באמת צריך להחליף”, הן צוחקות. “בינתיים
עוד לא”, אומרת אחת, “אולי כשנזדקן”.
על זוגיות, ביחד ולבד בגיל השלישי
ע ם מ ז ל , נ א ו ו ה , ר ח ל , ד ב ו ר ה , א ס ת ר ו מ ר ס ל
מאת גאילי שיף
ביטוחי בריאות וסיעוד
שקט נפשי
30
הנחה %
עד
מרכז מסחרי שהם,
טל: 8797979-30
non_nira@bezeqint.netשרותי הנהלת חשבונות
עצמאים, שותפויות וחברות
ייעוץ מס, החזרי מס לשכירים,
דוחות ומאזנים
ביטוחי חיים,
ביטוחים פנסיונים,
ביטוחי בריאות וסיעוד
052-3253256
יועצת מס מוסמכת וסוכנת ביטוח מורשת
03-9797978
שירות מקצועי ואמין
יחס אישי וחיוך