Table of Contents Table of Contents
Next Page  34 / 84 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 34 / 84 Previous Page
Page Background

דיג'י איילת דודיק

054-6828791

חינה

[

לכל אירוע: ימי נישואין

ערבי

[

בריתות

[

בר/בת מצווה

[

קריוקי ועוד

[

ימי הולדת

[

נשים

דיג'י

אלרם

054-8028791

הורים וילדים/טל וינקלר

יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר

tal.winkler@gmail.com

| 054-8162206

עבור רבים מאיתנו, הורות אינה משימה פשוטה. היא

מזמנת לעיתים תסכולים, תחושת חוסר אונים, איבוד

שליטה ורגשי אשמה.

עלאףשכוונותינו ההוריותלעולםטובות- ללאמודעות,

כלים, הכוונה ותמיכה, אין די בהן. הורות מודעת אף

היא מאתגרת שכן היא מצריכה מאיתנו לקחת אחריות

על תפקידנו ההורי ולאמן עצמנו במיומנויות רבות. יחד

עם זאת, ההשקעה בה משתלמת.

להלן 5 עקרונות מומלצים בהורות, שאולי לא תמיד קל

ליישם, אך ככל שנשתכנע ונאמין בנחיצותם,

הפקת התועלת וההנאה מהם לא תאחר לבוא:

תחושת שייכות

כל ילד, כמו כל מבוגר, רוצה להרגיש שייך – להרגיש

שיש לו מקום, ערך ומשמעות בשדה החברתי בה הוא

פועל. בבית, בקרב האנשים הכי חשובים בחייו, הוא לא

רק רוצה, אלא צריך להרגיש שייך – אהוב, נחוץ ויכול.

האסטרטגיה הראשונית והבריאה שהילד מפעיל לשם

כך היא דרך תרומה ומועילות ושיתוף פעולה. לכן,

חשוב מאד, גם אם זה לא תמיד נוח לנו, לעודד תרומה,

מועילות ושיתוף פעולה של הילד על ידי כך שנאפשר

לו לעזור ולקחת חלק במשימות הבית. כאשר יש לו

ספק בשייכות, כיוון שבתחושה הסובייקטיבית שלו

התנאים לשייכות לא מתקיימים, הוא יחפש דרך אחרת

כדי להשיגה. דרך זו עלולה להיות שגויה.

הבשורה שלי אליכם ההורים – התנהגותם המפריעה

של ילדינו אינה נגדנו, היא בעד המקום ותחושת

השייכות שלהם. עלינו, ההורים, להיות מודעים

לעובדה שלהתייחסות שלנו להתנהגות הילד השפעה

מכרעת על תפיסת השייכות שלו. כל זמן שנמשיך

לספק תגובה שעונה למטרתו של הילד, הילד לא יחדל

מהתנהגותו זו. לכן, מומלץ להגיב בחיוב להתנהגויות

מועילות ולהתעלם מהתנהגויות מפריעות. (לא מהילד)

שיתוף והתייעצות

אני מניחה שאם אשאל אתכם את מי אתם נוהגים

לשתף ועם מי להתייעץ תאמרו לי – כאלה שדעתם

חשובה לי, שאני רוצה בקרבתם, שאני סומך עליהם

וכד’. תסכימו איתי שמדובר במסרים שכדאי להעביר

גם לילדינו. כל כך מעצים, מקרב ומעודד רגישות,

התחשבות והדדיות. הכוונה בשיתוף היא לחלוק.

לארח את הילד בעולמנו. מדוע לארח? כי אנחנו

משתפים אותו באינפורמציה או ברגש או בחוויה

הקשורה בנו. כמובן שיש לעשות זאת ברמת ההבנה

והרגש של הילד ובשיקול דעת.

הורים רבים מתקשים לשתף ולהתייעץ בשל סיבות

שונות – חוסר במודעות ואימון, לא חוו את זה בבית

המוצא, חסות יתר כלפי הילדים, פחד לאבד מסמכותם

ולהתגלות בחולשתם, תפיסה של עליונות ועוד. אם

נפנים את עוצמת כלים אלו, גם אנחנו ההורים נלמד

ליהנות מהם. השיתוף וההתייעצות מהווים הזדמנות

להרפות מעמדת המטיף והמחנך ולקרב את הילד

לעולמנו ואותנו לעולמו. הילד לומד שזה בסדר לא

להיות מושלם ומקבל כאן מודל מופלא לחיקוי לחיים.

רבים הסיכויים שילד שגדל באווירה מתמשכת של

שיתוף והתייעצות ישתף ויתייעץ גם הוא בבוא הזמן.

in

עידוד

out

ביקורת

הנטייה האוטומטית של רובנו היא לראות את מה

שחסר, לא את מה שיש. דהיינו, להיות בביקורת.

ביקורת באה מהרציונאל ששגיאות צריך לתקן, כי אם

לא נגיד, איך הילד ידע?

הגישה האדלריאנית, שלאורה אני מנחה, לא מאמינה

שניתן לבנות על חולשה אלא רק על כוחות.

קודם כל נלמד לא להרעיל – זה ממש פיקוח נפש.

לאחר מכן נוכל ללמוד איך להזין. חוץ מזה, שכמו

לפני כל בנייה, יש להניח יסודות שעליהן ניתן יהיה

לבנות את מה שרוצים באופן יציב. הרעיון מאחורי

עידוד הוא להעלות את הערך של הילד בעיני עצמו.

בעיקר הילד שחווה מצוקה וכישלון באנגלית לעודד

, משמעו להפיח אומץ וזה בדיוק

to encourage

זה

הדבר שלו זקוק ילד שנכשל. הוא זקוק לאומץ לנסות

שוב, לאומץ להאמין שהוא יכול להצליח בפעם הבאה

ולאומץ ללמוד מהטעות – כי טעות היא רק עוד דרך

ללמידה ובשום אופן לא פגם באישיות. ויותר מכול, הוא

זקוק לאומץ להיות בלתי מושלם. כשילדים מקבלים

את כל אלה, הם מקבלים כוחות להמשיך הלאה

ופוגשים את עצמם באופן חיובי.

נכיר בכך שככל שהעצמת ילדינו תתרחש בצורה

נכונה והמשכית, היא תעצים במקביל גם אותנו.

כאשר ההורים מעודדים, לרוב גוברת הערכת הילדים

כלפיהם ובונה תשתית חינוכית כללית מתאימה

יותר במשפחה.

לא לפינוק!

הבה נעשה סדר בבלבול – אהבה ופינוק הם לא אותו

דבר. חיבוקים, תשומת לב, הקשבה, חום, עידוד,

אינטונציית קול אוהבת - אף פעם אין מהם יותר מדי

ואתם מוזמנים לתת אותם לילדיכם ללא הגבלה.

לעומת זאת, עשייה למען הילד, באופן גורף, דברים

שהוא מסוגל לעשות בעצמו כמו גם מתן עדיפות

לסיפוק צרכיו המידיים והחשבתו של הילד מעל

הזולת – זהו פינוק. דוגמאות – פינוק זה לקלח ילד בן 8,

להאכיל ילד בן 5, להלביש ילד בן 6, לפתור לילד בן 01

את בעיותיו החברתיות. תשובות שאני מקבלת מהורים

המתקשים להימנע מפינוק - “אני מפנק כדי לחסוך

לעצמי צרות”, “כי לי לא נתנו”, “כי זה הכיף שלי”, “כי

אני מפונק”, “זה נותן לי שקט ונוחות”, “כי אין לי כוח

לעימותים”, “כדי שיאהב ויעריך אותי”....מעידות באופן

חד משמעי שהצורך לפנק הוא שלנו ההורים.

חינוך במיטבו הוא זה המהווה שדה אימונים לחיים

שבחוץ ועונה על שתי מטרות חשובות: לחנך את

הילד לאינדיבידואציה – דהיינו, עידוד מימוש והגשמת

הפוטנציאל של הילד. לחנך לסוציאליזציה – עידוד

היכולת להשתייך לקבוצה. כאשר אנחנו נותנים

שירותים מיותרים לילדינו ועושים עבורם את מה שהם

יכולים לבד או רצים לספק להם את כל מבוקשם כאן

ועכשיו, אנחנו מפספסים באחת את שתי המטרות

הללו. הגמילה מפינוק לא פשוטה הן לילד והן להורה

אך היא ממש בבחינת פיקוח נפש. הורה המספק לילדו

את המרחב הבטוח, מלווה ומעודד ללמידה והתנסות,

יוכל להוביל אותו לעבר עצמאות.

חוקים וגבולות

גם כאשר כהורים אנו מבינים את חשיבות הצבתם

של גבולות, לא תמיד קל לנו לעשות זאת. כמדריכת

הורים, אני נתקלת לא פעם בהורים שאצלם הקושי

הרגשי להגיד “לא”, “עד כאן”, “אסור” , “לא מסכים”

ולהרגיש שלמים עם האמירה הוא עצום, עד כדי וויתור

על סמכותם.

נכון, לא פשוט לומר לא לילדינו, שכן הוא גורר בדרך

כלל הבעת מחאה ותסכול מצידו של הילד. טבעי

שהילד יהיה לא מרוצה וטבעי אף יותר שינסה בכל

דרך להפוך את הלא לכן. יחד עם זאת, בהנחה

שהגבול שהצבנו אכן הכרחי, עלינו לעמוד על דעתנו

ולהפנים כי ילדינו יודעים מה הם רוצים לטווח הקצר

אך לא בהכרח יודעים מה טוב עבורם לטווח הארוך

ילד זקוק לגבולות באותה מידה שהוא זקוק לאהבה.

הגבולות יוצרים עבורו תחושת יציבות העוזרת לו

להרגיש שיש מי שדואג לו, מכוון אותו ולא מאפשר

ליצריו להשתלט עליו. מכאן עד כאן יש לך חופש

פעולה אך לא ניתן לך ליפול מהמעקה....

הצבת גבולות גם עוזרת לילד לפתח את יכולת דחיית

הסיפוקים ולהפנים ערכים חברתיים של התחשבות,

נתינה וכבוד הדדי. הבית מהווה שדה אימונים המאמן

אותו לחיים בחוץ.

הגבולות נועדו גם לשמור עלינו ההורים. כשאנחנו

נאמנים לגבול שלנו, הילדים לומדים מהר יותר לכבד

אותנו ואת הגבול שלנו ובכך אנחנו מונעים מעצמנו

להגיע למצב של כעס מצטבר.

ברוח חג השבועות, הבא עלינו לטובה, אומר לסיום כי

(הורים) “הזורעים בדמעה, ברינה יקצרו”.

בהצלחה!

(הורים)

הזורעים

בדמעה

ברינה יקצרו

הכותבת היא אם

לארבעה, יועצת

משפחתית, מנחה

קבוצות הורים

ומנחה במדרשה

להנחיית קבוצות

במכון אדלר

גן עדן

בערבה

בגן עדן בוטאני קסום,

במרכז שמורת טבע

מדברית בערבה, לאורך

שבילים מתפתלים, בין

פגודות תאילנדיות,

חבויות 01 יחידות אירוח

מלכותיות לחוויה מיוחדת

המשאירה טעם של עוד

מועדון ביליארד

חדר ההרצאות

פינות "זולה"

חדרי אוכל

מתחם ילדים

גן בוטני

לפרטים נוספים:

שי: 7631856-80 נייד: 3295663-250

34

גליון 242

אבן שהם