37 / 68
ואמר לי שהולכים לעשות הפקה גדולה בתיאטרון
“החמאם” בנושא 05 שנה למלחמת האזרחים
בספרד. שיתוף הפעולה איתו ועם הדודאים היה
מאד מעניין ועשינו סיבוב הופעות ארצי גדול.
הקוריוז הוא שתקופה די ארוכה היינו שכנים בפריז
ולא יצא לנו להיפגש והמפגש בינינו קרה דווקא
עם חזרתי לארץ. נוצרה בינינו כימיה מאד טובה
והמשכנו להופיע שנינו ברחבי צרפת וספרד במשך
שלוש שנים.
אם כבר הדודאים, בוא נלך צעד קדימה אל צמד
הפרברים.
אנחנו חברים מאד טובים, הופענו ביחד לא
מעט, הסגנונות מאד דומים ותורמים אחד לשני.
עם אורי הרפז הייתה לי תכנית משותפת לנוער
שנקראה “שתי גיטרות ואלף מיתרים” ועם יוסי
חורי, בנוסף לקשר המוסיקלי, יש לנו נושא משותף
כי שנינו חובבי אסטרונומיה. הוא בדרגה יותר
מתקדמת ממני כי הוא גם בונה טלסקופים ועוקב
אחרי כל מיני אירועים קוסמיים ומצלם סופר נובות.
תחום זה של אסטרונומיה מרתק אותי באופן
מיוחד. אם לא הייתי אמן, בטח הייתי מוצא את עצמי
במקצוע שקשור לתעופה או לאסטרונומיה.
הייתה לך פינה קבועה בתוכנית בטברנה עם
שמעון פרנס, נעלמת מהתוכנית כאשר זאב רווח
נהיה המנחה, מה קרה?
תראה, כשהתחלף המנחה התחלף גם הפורמט
כולו והתוכנית הפכה להיות כל כולה תוכנית עם
כפיים ועוד כפיים. קשה לנגן אמנות לאנשים שרק
רוצים להשתתף ולא להקשיב. המטרה שלנו
כאמנים היא לגרום לקהל להאזין ולתת לו מנה
תרבותית עם קצת חומר למחשבה. איך אפשר
כשכל הזמן עולים על השולחנות ומוחאים כפיים?
אני אספר לך משהו. הייתי בסיבוב הופעות בפינלנד
לא מזמן ובאחד האירועים הציגו אותי באופן ספונטני
בלי תכנון מוקדם לנגן. ניגנתי לקהל כמה קטעים
בודדים, הקהל ביקש עוד קטע ועוד אחד ויכולת
לראות ולחוות כמה הם מעריכים תרבות וכמה הם
מסתקרנים ומקשיבים לכל צליל וצליל. בקונטרסט
חד, מיד לאחר מכן הוזמנו לביתשל נציגים מישראל,
שם כבר ההתייחסות הייתה שונה לחלוטין, אתה
מוציא גיטרה ומיד אומרים לך, “תנגן משהו שנוכל
לשיר“. זאת אומרת, שהאפשרות שהגיטרה היא לא
רק כלי לשירה בציבור לא נמצאת במודעות.
האם דחיקתו של שמעון פרנס, שהוא באמת חוקר
מוסיקלי מבריק ביותר, אל מחוץ לפריים טיים, היא
תופעה מדאיגה בעיניך?
זה באמת מדאיג. קרה משהו לא טוב לתרבות בארץ
ואני חושב שזה בעקבות עליית הזמר המזרחי ורמת
התכנים הירודה המוגשת בכפית לקהל. בתחילת
דרכי אהבתי מאד את הזמר המזרחי האותנטי מכיוון
שהוא היה קרוב לאמת המוסיקלית שלו,התחברתי
ללהקת העוד למשל, או לזוהר ארגוב כי זה היה
באמת ים תיכוני ואפילו קרוב לפלמנקו. כיום עלו
על איזשהו שטנץ שהגיעו למסקנה שזה כביכול
עובד ולא מתביישים כבר שלושים שנה להלחין את
אותו השיר.
אפשר לומר שהשיקול לערוך היום תוכנית
טלוויזיה או רדיו מסתכם רק ברייטינג?
תשמע, כולם נלחמים על הרייטינג, אין מה לעשות.
ברגע שהם רואים שהרייטינג יורד הם ישר חושבים
מה לעשות ואיך לחקות תוכניות אחרות. אני חושב
שזו טעות מאד גדולה לתרבות ברגע שאתה נהפך
להיות עבד של הרייטינג כי בסופו של דבר אתה
כאמן, כיוצר, כאיש רוח , חייב להעביר מסר שלדבר
קצת מעל גובה העיניים הממוצע של הציבור וככה
למשוך אותו כלפי מעלה בכדי לפתוח לו אופקים
חדשים, אבל בתרבות הרייטינג זה לא עובד כמובן
כי החשיבה היא על כסף בלבד.
ואם כבר תרבות מקומית, מה דעתך על התוכנית
ריאליטי “בית ספר למוסיקה”?
לפני הכל, בעיניי, יש להם בעיה בשם של התוכנית,
כי זה לא בית ספר למוסיקה. אפשר לקרוא לזה
בית ספר לזמרים, לשירה או מה שלא יהיה, אבל
זה לא כל העניין במוזיקה. אם כבר עשו תוכנית
כזו וקראו לה כך, אז תראו תלמידים שמנגנים על
כינור, על פסנתר, גיטרה וכו’, או שלומדים מוסיקה
באמת. שים לב גם שבכל פעם שילד או ילדה שרים,
ישר מצלמים את הסבתא או האימא והאבא בוכים
מהתרגשות. הם כל הזמן משתמשים באותה נוסחת
“לתוכנית הטלוויזיה, בית
ספר למוסיקה יש קודם
כל בעיה עם השם, תקרא
לזה בית ספר לזמרים או
לשירה. לא מלמדים שם
כינור, פסנתר גיטרה או כל
כלי אחר. זה מה שרוצים
להעביר לנוער? שככה
נראה בית ספר למוסיקה?”
37
גליון 932
אבן שהם
עד %96 חיסכון
?
רוצים לחסוך
Led
מהוצאות החשמל על תאורה באמצעות נורות
ledshop.co.il :
בקרו בחנות המקוונת שלנו
03-9711122
הנחה
10%
לקוראי העיתון
בהכנסת קוד הקופון
1 2 5 0 2 0 1 3
לעגלת הקנייה
, ליבון,
PL
לפלורוסנטים,
LED
מגוון נורות כוללות תואמי
■
3 שנים אחריות
■
, דקרוייקה
SPOT
52 הלוגן - רק 66 ש"ח במקום 97 ש"ח
w
3 מחליף
w
LED
לדוגמא:
ל ת ת ע ו ד ד ו ג מ ה